תארוז לי S&P בבקשה - ואל תשכח להוסיף את הדולר בצד

חיקוי או המקור?

כאן חשוב לעצור רגע ולשאול: למה בעצם אי אפשר פשוט לקנות את המדד? למה צריך לקנות מכשירים עוקבי או מחקי מדד?

התשובה היא שמדד הוא לא נכס,  הוא לא מוצר שאפשר לשים בסל הקניות. מדד הוא נוסחה מתמטית - רשימה של מניות לפי מתודולוגיה ברורה שקובע עורך המדד (במקרה של S&P 500 – חברת  Standard & Poor’s)

אבל עורך המדד רק נותן את המתכון: מה המרכיבים, כמה לשים מכל אחד ואיך לשקלל אותם. הוא לא מכין בעצמו את המנה.

כדי להכין את המנה בפועל, כלומר, לבנות השקעה שעוקבת אחרי המדד - צריך להשתמש במוצרים מחקי מדד: קרנות סל, קרנות מחקות, קופות גמל או מסלולי פנסיה.

וכמו במסעדות שונות שמגישות אותה מנה לפי מתכון דומה - התוצאה אף פעם לא יוצאת זהה. לכל גוף יש את המתודולוגיה שלו, את עלויות הניהול, את אופן העקיבה, ולעיתים גם את גורם המזל. לכן החיקויים אף פעם לא זהים למקור, וגם לא אחד לשני.

החשיפה לדולר (או גידור מט"ח)

ברוב המקרים מסלולי S&P 500 הם חשופי מט"ח. המשמעות היא שהתשואה מושפעת לא רק מהעליות והירידות במדד עצמו, אלא גם מהשינויים בשער הדולר מול השקל.

כך למשל, אם המדד עלה ב־10% אבל הדולר נחלש ב־8%, החוסך הישראלי יראה בפועל תשואה נמוכה בהרבה (סביב 2%). לעומת זאת, כשהשקל נחלש - התשואה במסלול נראית גבוהה יותר אפילו מהמדד עצמו.

יחד עם זאת, יש גם מסלולים מגודרי מט"ח - בהם מנהלי ההשקעות מבצעים עסקאות גידור לנטרול השפעת המטבע. במסלולים כאלה התשואה נגזרת כמעט אך ורק מביצועי המדד עצמו, בלי "בונוס" או "קנס" משינויי הדולר.

חשוב להבין: גידור מט"ח אינו בחינם: הוא כרוך בעלות, וגם עיתוי ובחירת כלי הגידור יכולים ליצור פערי ביצועים נוספים בין הגופים.

אג"ח מיועדות בפנסיה

בקרנות הפנסיה יש מרכיב ייחודי - אג"ח מיועדות (או כיום "הבטחת תשואה"). המדינה מבטיחה על חלק מהחיסכון תשואה קבועה של כ־5% לשנה.

התוצאה: בפנסיה, החשיפה ל־S&P 500 היא בערך 70% בלבד, בעוד שבשאר המוצרים החשיפה היא מלאה (100%). המשמעות – כשהמדד יורד, הפנסיה נפגעת פחות; כשהמדד עולה חזק, היא מרוויחה פחות.

שיטות עקיבה שונות

לכל גוף יש מתודולוגיה שונה לעקיבה אחרי המדד. יש מי שקונה את המניות עצמן (עקיבה פיזית), יש מי שמשתמש בחוזים ונגזרים אחרים (עקיבה סינטטית), ויש מי שקונה קרנות סל ישראליות או זרות.

לכל מתודולוגיה יתרונות וחסרונות - מיסוי, עלויות מימון, נזילות ותפעול.

צריך גם להתכסות על הדולר, החוסכים מפקידים שקלים והמדד ומוצריו נרכשים בד"כ בדולר, וגם כאן יש לפעמים שונות שנגזרת מעיתוי רכישת המט"ח.

בנוסף, יש גורם נוסף שיכול להשפיע בטווחים קצרים והוא טיימינג של שערוכים  -  לפעמים המדד בארה"ב ממשיך לעלות או לרדת אחרי שהמסחר בישראל או בלונדון כבר נסגר. במקרה כזה, חלק מהקרנות "קולטות" את השינוי רק ביום הבא. אם זה קורה בסוף חודש - ההבדל יכול להיראות משמעותי בדוחות התקופתיים.

גודל המסלול והשפעות נקודתיות

מסלולים קטנים יותר יכולים להיות מושפעים מגיוסים או פדיונות גדולים. למשל, אם הכסף החדש נשאר לזמן מה במזומן או בפיקדון, זה עשוי ליצור סטייה זמנית בתשואה - לטובה או לרעה.

בלבול במונחים - “מחקה” או “עוקב”?

הבלבול נובע מעולם קרנות הנאמנות, שם יש הבחנה אמיתית בין שני המונחים:

קרן מחקה מדד - קרן נאמנות רגילה שמחושבת פעם ביום לפי שווי נכסי, ולא נסחרת כמו מניה.

קרן עוקבת מדד - קרן סל או ETF  נסחרת בבורסה לאורך כל היום, והמחיר שלה נקבע לפי היצע וביקוש.

בעולם מסלולי החיסכון (פנסיה, גמל והשתלמות) המונחים האלה התערבבו. בפועל, גם “מחקה” וגם “עוקב” מתייחסים לאותו רעיון - מסלול שמנסה לשחזר את ביצועי המדד. ההבדלים בין הגופים לא נובעים מהשם, אלא מהאופן שבו הם מיישמים את המתודולוגיה.

לסיכום

מסלול עוקב S&P 500 נשמע פשוט, אבל מאחוריו מסתתרים לא מעט גורמים:

החשיפה לשער הדולר (או בחירה בגידור מט"ח).

אג"ח מיועדות בפנסיה.

מתודולוגיות עקיבה שונות (כולל דמי ניהול ושערוכים).

גודל המסלול והשפעות חד־פעמיות.

ובלבול סמנטי במונחים "מחקה" ו"עוקב".

בסופו של דבר, פערים מסוימים כמעט בלתי נמנעים. מה שחשוב הוא להבין את הכללים, לשמור על השקפה ארוכת טווח - ולדעת שגם אם החיקוי לא תמיד זהה למקור, הוא הדרך היחידה להתקרב אליו.