דעה: המערכת הבנקאית משתמטת מההגנה על חיילי המילואים

בשבוע שעבר, בדיון סוער בוועדת הכספים של הכנסת, נחשף הפער הבלתי נסבל שבין ערכיה המוצהרים של מדינת ישראל – לבין ההתנהלות בפועל של הבנקים ובנק ישראל בכל הנוגע לדירוג האשראי של משרתי המילואים. מצד אחד, אלפי חיילי מילואים – בעלי עסקים, שכירים, או עצמאים – שממשיכים להחזיק את החזית והמפקדות הלוחמות לאורך חודשים. ומאידך, מערכת פיננסית שאטומה למציאות, ומסרבת לקחת אחריות על הנזק שהיא עצמה יוצרת.

המספרים מדברים בעד עצמם: אלפי מילואימניקים ששירתו כבר 300-400 ואפילו 500 ימים – חוזרים לביתם ומגלים שדירוג האשראי שלהם נפגע או אפילו התרסק. זה לא קרה להם בגלל התנהלות כלכלית רשלנית מצדם, אלא בגלל העדר גישה לחשבון, הוראות קבע שלא כובדו, ומשכנתאות שהתעכבו – והכל בזמן שהם מגינים על גבולות המדינה ומשתתפים במאמץ של המלחמה. המשמעות של ירידה בדירוג האשראי האישי הוא שהריבית בהלוואות החדשות לדיור, לצריכה פרטית  או עבור העסק יהיו גבוהות יותר לעומת מה שאותו מילואימניק קיבל בעבר. 

ומה עושים בנק ישראל יחד עם יתר המערכת הבנקאית? במקום לנקוט בעמדה מוסרית, הם מסתתרים מאחורי טענות טכניות ונהלים שלא מותאמים לסיטואציה, על "אמינות המאגר". ממתי אמינות מאגר הנתונים חשובה יותר מהמחויבות של המדינה כלפי אזרחיה המשרתים שעזבו את ביתם ויצאו להילחם? איזו אמינות יש למערכת שמתעקשת לדווח על חייל לוחם כאילו היה לקוח בעייתי – רק משום שבאותו חודש הוא לא הצליח לעדכן את האפליקציה?

אבל, לא רק מניעת הדיווח מראש היא קריטית – גם תיקון מידע בדיעבד הוא הכרחי. כפי שנאמר בדיון, פניות רבות של חיילי מילואים שדירוגם נפגע זכו לטיפול חלקי בלבד. גם כשמתברר שהאיחור בתשלום נבע משירות מילואים – המידע במערכת נותר כשהיה. התוצאה היא כתם מלאכותי שנשאר ברקורד הפיננסי של חייל המילואים לדיראון עולם. מטרת דירוג האשראי האישי ומאגר הנתונים הלאומי לשקף "אמינות אשראית", אז איך אפשר להחשיב איחור בזמן שירות מילואים פעיל כאינדיקציה לסיכון?

אחרי יותר מ-22 חודשי לחימה, ומתוך ציפייה כי המצב הביטחוני המורכב ימשיך ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, הגיע הזמן שהמדינה תנקוט בפעולה, תתערב בכשל שנוצר, ותקבע מדיניות תיקון ברורה לדירוג האשראי האישי. כל אזרח ישראלי שיוכיח כי הפגיעה נבעה ישירות משירות מילואים או מפגיעה שנובעת ממצב המלחמה – המידע לגביו יתוקן במקור המדווח, ולא רק "יטופל" במאגר. אסור להסתפק בהתנצלות, חייבים למחוק את הנזק שנוצר.

ראשי הבנקים – שהתחמקו מלהגיע לדיון כה עקרוני בכנסת – הפגינו זלזול חמור בציבור הלקוחות שלהם. זה לא מספיק לחבק את המילואימניקים בפרסומות בטלוויזיה או על שלטי חוצות, צריכים לעמוד לצדם ולהגן עליהם גם ב"חיים עצמם". מי שמרוויח מיליארדים מהריבית על ההלוואות, חייב לדעת להפסיד כמה שקלים על דחיית תשלום לגיבורי המדינה. 

המסקנה ברורה, אם הרגולטור ימשיך לנקוט בפסיביות והוא לא יתעורר, הכנסת תהיה חייבת לחוקק חוק או תקנות לשעת חירום. חייל במילואים צריך לדעת שכשיחזור מהקרב – לא מחכה לו קרב נוסף מול הבנק. מנגנון ברור של הקפאת דירוג, תיקון רטרואקטיבי, ואיסור דיווחים פוגעניים הוא לא רק צודק ונכון – הוא קריטי.

אחרי הכול, מדובר לא רק באשראי. מדובר באמון. ומי שמגן על המדינה – ראוי שהמדינה תגן עליו חזרה.

הכותב הוא המייסד והמנכ"ל של חברת "קרדיט קלין"