פרופסור ליאו ליידרמן, בנק הפועלים: "סיכון לדשדוש רב שנתי בצמיחת המשק"

ראש אמ"ן לשעבר, האלוף [במיל] עמוס ידלין: "אם לא נגמור את המלחמה ראש הממשלה ייחשב לאבי המדינה הפלסטינית המניה הישראלית הייתה בשיא אחרי ההצלחה מול איראן וחיזבאללה אבל היא התרסקה בחזרה"

דן קצ'נובסקי מנכ"ל SCALA GROUP: "למשקיע הישראלי הפרטי חסר כלים וידע פיננסי בסיסי .אם נתאים את דרישות הרגולציה הפיננסית בישראל למאה ה 21 תל אביב תהפוך להאב פיננסי בינלאומי"

דני חחיאשווילי, המפקח על הבנקים: "בשוק כזה רוצים לשמור על היציבות של המערכת הפיננסית והמערכת הבנקאית והדרך לעשות את זה היא להגדיל את ה"כריות" לחזק את ההון שלהם ולהקטין את הדיווידנדים"

פרופסור ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי של בנק הפועלים: "מצבה של ישראל בפוליטיקה הבינלאומית מעורר דאגה ועלולה להיות פגיעה משמעותית בפוטנציאל היצוא. אנו מודאגים יותר מהסיכון לדשדוש רב שנתי בצמיחת המשק מאשר גלישה למיתון"

במהלך ועידת שוק ההון והפיננסים – 2025 CAPITAL SUMMIT שערכו חברת Scala Group בשיתוף עם עיתון כלכליסט נפגשו בכירי המשק, מקבלי החלטות ודמויות מפתח בשוק המקומי והבינלאומי . המומחים הציגו נקודת מבט אסטרטגית וחשובה על התעשייה והעתיד הקרוב. בוועידה לקחו חלק כ-1,000 משתתפים ביניהם יו"רים, מנכ"לים, סמנכ"לי כספים, מנהלי השקעות בגופים מוסדיים, קרנות השקעה, גידור, הון סיכון, Family Offices. 

את יום הפתיחה של ועידת  CAPITAL SUMMIT של סקאלה גרופ וכלכליסט באילת פתח דן קצ'נובסקי מנכ"ל ובעלים של חברת סקאלה גרופ ומרכז הנדל"ן שאמר:

"השווקים הפיננסים בעולם ניצבים בפני מציאות גיאופוליטית מורכבת במיוחד, אולי חסרת תקדים: עלייתם של כוחות אנטי-דמוקרטיים, עוינות גוברת בין המעצמות, מלחמות סחר ומכסים שמאיימים על הכלכלה הגלובלית, לצד מרוץ טכנולוגי שרק מזין ומלבה את כל אלה. אני בטוח שכמוני, גם אתם מרגישים שאי הוודאות הפכה זה מכבר לשגרה.  החסם הבסיסי של שוק ההון הישראלי טמון במנגנונים שלו עצמו ובהחלטות שמתקבלות על ידי קובעי המדיניות שלנו; אותם מנגנונים פיננסיים שמשפיעים על החיים של מיליוני ישראלים, שחוסכים כל חייהם בתקווה להשיג ביטחון כלכלי להם ולמשפחות שלהם. אחד האתגרים המרכזיים שלנו הוא, איך לא - הרגולציה.  רשות שוק ההון, רשות לניירות ערך, המפקח על הבנקים, משרד האוצר ורשות המיסים - תחשבו לכמה גופים השחקנים הפיננסים נדרשים לתת דין וחשבון במקביל, לא פעם תחת דרישות סותרות. אז אין זה פלא שהשוק המקומי מתקשה לממש את הפוטנציאל שלו.  אתגר בולט נוסף של השוק בישראל הוא היעדר תרבות השקעה. יש מעט מאוד משקיעים פרטיים בשוק המניות. לשם השוואה, בארה"ב ובבריטניה ההשתתפות הישירה של משקי בית בשווקים גבוהה בהרבה. חלק מזה נובע מהנטייה של הישראלים להשקעות סולידיות עם סיכון נמוך, כמו פיקדונות ואג"ח מדינה. אך גם - במידה רבה - מהיעדר כלים וידע פיננסי בסיסי. אם רק נשכיל להתאים את דרישות הרגולציה הפיננסית למאה העשרים ואחת; אם נדאג לחינוך פיננסי מתקדם בבתי הספר ובאוניברסיטאות, כפי שקורה בשאר העולם המערבי; ואם נייצר גשרים בינינו לבין ההון היהודי הפזור ברחבי העולם - השוק המקומי ישתכלל פי כמה ותל אביב תוכל להיות האב פיננסי בינלאומי חזק ומוביל". 

לאחר מכן, ראיין מתן חודורוב את דני חחיאשווילי המפקח על הבנקים בבנק ישראל בראיון אחד על אחד ציין כי: "הבאנו בשנים האחרונות מספר רפורמות על מנת להגדיל את התחרות  בשוק הפיננסי ועדיין רואים שהתחרות בעולם הבנקאי לא התגברה כמו שצריך. רפורמת האשראי כן השפיעה מ-95% שהייתה בידי הבנקים עומדת כיום על 70%, כ-30% נמצא בחוץ בנקאי. אנחנו רואים שהשוק משתנה ובודקים איזה צעד רגולטורי נוסף אנחנו יכולים לעשות, ולשלב את הגופים החוץ בנקאיים כפי שקורה בעולם (תשלומים ואשראי). דברנו הרבה עם הגופים הללו והאבולוציה הבאה של חלק מהם זה להיות בנק, לא רק בהיבט של המימון, לא איך אני כגוף פיננסי מציע שירותים רחבים.  אחד הדברים שזיהינו בתור חסם - כשנכנסים לעולם הבנקאי, כל הרגולציה והחקיקה שלנו התמקדה לשוק שיש בו 5 בנקים גדולים, מה שרצינו לאשר ברפורמה הוא לבנות מודל עסקי גמיש, לדעת לפנות אולי ללקוחות ולעסקים שסגורים בפני המערכת הבנקאית. 

כשמסתכלים על השוק הפיננסי הוא בעליה, גם הבנקים גם חברות הביטוח, זה משהו שאומר על החוזקה של השוק הפיננסי בישראל, גם ביחס לאירועים האקטואליים, זה בהחלט מראה על העוצמה של השוק.

אנחנו עדיין בשוק פיננסי מקומי של אי ודאות גדולה בשוק כזה רוצים לשמור על היציבות של המערכת הפיננסית והמערכת הבנקאית והדרך לעשות את זה היא להגדיל את ה"כריות" לחזק את ההון שלהם ולהקטין את הדיווידנדים, איך להקטין את ההפסדים מהאשראי ואיך מגדילים את כריות הנזילות. בשנתיים האחרונות ולאט לאט אפשרנו ופתחנו את המגבלות – מחלקים 50% מהרווחים, בסופו של דבר המטרה של ניהול ההון הבנקאי היא לשמור כרית לסיכונים ולשמור על יציבות של הגופים".

בראיון נוסף בוועידה, ציין פרופסור ליאו ליידרמן היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים:

"מצבה של ישראל בפוליטיקה הבינלאומית מעורר דאגה ועלולה להיות פגיעה משמעותית בפוטנציאל היצוא. אנו מודאגים יותר מהסיכון לדשדוש רב שנתי בצמיחת המשק מאשר גלישה למיתון.  בכל מקרה, התחזית לשנים הקרובות תהיה תלויה בתנאי הסיום של המלחמה. מדדי המניות העיקריים בעולם ובישראל נמצאים קרובים מאד לרמות שיא היסטוריות. חלק ניכר מעליות המחירים קשור לציפיות להשפעת התועלות מהמהפכה הטכנולוגית והבינה המלאכותית על הצד הריאלי של הכלכלות. עם זאת, תהליך הטמעת התוצרים של ה-AI והטכנולוגיות החדשות צפוי להיות הדרגתי וידרוש גידול בהשקעות בתשתית ושינויים ניכרים במבנה ההנהלות והתעסוקה. אנו סבורים שהמומנטום החיובי בשווקים יימשך, אולם לא ניתן להתעלם מהאפשרות של תיקון זמני מסוים מרמות השיא ההיסטוריות שנרשמו במדדים. גם בארה"ב יכולת הפחתות הריבית בצורה אחראית ע"י הבנק הפדרלי מוגבלת. מצד אחד, לאחרונה בולטים סדקים במצב שוק העבודה והסיכונים להאטת הצמיחה גברו. מאידך, סביבת האינפלציה ממשיכה להיות מעל יעד הפד של 2%. במקביל, נמשכת אי-הוודאות לגבי שיעורי המכסים "הסופיים" שייקבעו ע"י הנשיא טראמפ, דבר שמגביר את אי-הוודאות לגבי האינפלציה בשנה-שנתיים הקרובות. בדומה לישראל, אנו סבורים שריבית הפד תתייצב סביב 3.75%-4% בחודשים הקרובים."

אלוף (מיל) עמוס ידלין, נשיא ומייסד מיינד ישראל, ראש אמ״ן לשעבר  דיבר על האיומים הביטחוניים לכלכלה הישראלית: ישראל נפלה לבור אסטרטגי. ומשם יצאנו לאיגרא רמה  אבל לצערי אנחנו מדרדרים את עצמנו חזרה לאותו בור עמוק שנקרא עזה. אנחנו הולכים לשלם בדם על המשך המערכה בעיקר במעמדנו הבינלאומי. היום אנחנו נמצאים במלחמה פוליטית שאין לה הצדקה כלכלית אסטרטגית ומוסרית. היום האקדמיה הישראלית היא בחרם אפור. הספורט הישראלי יהיה בחרם. כולנו מרגישים את זה. בעיניי הדבר הכי חמור הוא העובדה שהנרטיב של מדינת ישראל שהיה נרטיב של מדינה צודקת, מדינה דמוקרטית שמתקנאים בה ורוצים להיות כמוה הפך להיות  לנרטיב של מדינה מצורעת כמו צפון קוריאה רוסיה ואיראן. עד ה-7 באוקטובר היינו הולכים בכל מקום גאים. מדינה שאפשר להתגאות בה. ב-7 התקפלנו כי המודיעין פישל והצבא לא עשה את תפקידו ולאט לאט עלינו חזרה. אני רואה את זה כשאני מבקר באמירויות או במדינות שעשינו איתם שלום והם ראו מדינה שאין לה נפט ובכל זאת ההכנסה הייתה 50 אלף דולר לנפש. הם חתמו איתנו הסכמים בגלל הטכנולוגיה שלנו והרפואה והחקלאות המתקדמת. ב-7 הם אמרו טעינו ואז אחרי העימות מול נסראללה ואיראן בו ניצחנו הם אמרו שוב שצריך להיות קרובים אלינו. הייתה לנו הזדמנות יוצאת דופן לצאת החוצה בשיא. לצאת שהמניה הישראלית בשיא וזה היה אחרי איראן ועכשיו היא בהתרסקות. אנחנו צריכים לגמור את המלחמה ולפתוח לעצמנו את ההזדמנות שהמלחמה הביאה לנו. העולם הערבי מעריך אותנו ורוצה נורמליזציה אבל אי אפשר לעשות את זה כשמראים באל ג'זירה את ההריסות בעזה. המחירים של המלחמה הם קודם כל מחירים מאוד כבדים בנושא הילדים שלנו, הבנים שלנו החטופים שלנו אבל גם בנושא הכלכלי. לא יכולים לסחוב את הגרעון, זה יפגע לנו בדירוג והמחירים יהיו כאן מאוד גבוהים.  העולם  היום מאשים אותנו בג'נוסייד. זה לא נכון. אבל העולם קיבל את זה. מה מקבל עם שעשו לו ג'נוסייד? מדינה. זה מה שיקרה לנו וראש הממשלה שלנו ייחשב לאבי המדינה הפלסטינית. כרגע כל הנימוקים להמשיך את המלחמה חלשים מידי. להשיג הרתעה ישראלית?  אחרי 60 אלף הרוגים בעזה שנראית היום כמו הירושימה אחרי ההפצצה האטומית. מה שצריך לעשות זה הסכם כמו שעשינו עם חיזבאללה. לא הרגנו אותם עד המחבל האדם האחרון אבל יש לנו הסכם הפסקת אש עם לבנון וחיזבאללה מכבד אותו.