אירועים מרכזיים שליוו את ענף הביטוח והחסכונות הפנסיוניים בשנת תשפ"ה

האקזיט המרשים של איציק עוז

ב-28 באוגוסט רכשה הפניקס ביטוח מאיציק עוז, את מניותיו (17.5%) בחברת הבת שלה הפניקס סוכנויות תמורת 763 מיליון שקל, שכללו 381 מיליון שקל במזומן והקצאה של 1.55% ממניות הפניקס פיננסים. עוז ימשיך לכהן כיו"ר הפניקס סוכנויות ואורן כהן, יו"ר אורן מזרח, מונה למנכ"ל.

עוז הקים ב־1992 את סוכנות הביטוח אגם לידרים יחד עם משה ששון. ב-2003 רכשה הפניקס 25% מאגם לידרים בסכום שהוערך אז בפחות מ-2 מיליון שקל. ב-2005 רכשה הפניקס מעוז, ששון וחברת ההשקעות לידר 60% ממניות החברה האם של הסוכנות ועלתה לכ- 70% באגם לפי שווי של יותר מ-56 מיליון שקל לסוכנות הביטוח.

בדצמבר 2022  חוסלה "אגם לידרים אחזקות" ומוזגה לתוך הפניקס סוכנויות; איציק עוז, הפך לשותף, מנכ"ל ויו"ר הפניקס סוכנויות. בתפקיד זה היה עוז משיאני השכר בענף הביטוח; ב–2024 הוא קיבל את השכר הגבוה ביותר בהפניקס — 16 מיליון שקל, מתוכם 6.6 מיליון שקל כתגמול הוני. מאז 2008 ועד היום, עוז נהנה מתגמולי שכר בהיקף של כ- 136 מיליון שקל והשנה גם מאקזיט מוצלח כשמכר את חלקו בהפניקס סוכנויות לחברת האם.

הראל מתחרה על רכישת כאל

בחודש מאי האחרון, הודיעה הראל השקעות כי הגישה יחד עם קבוצת יוניון השקעות ופיתוח, בבעלות משפחת ג'ורג' חורש, הצעה מקדמית לרכישת אחזקות בנק דיסקונט בחברת כרטיסי האשראי "כאל" (כ- 72% בהון ו- 79% בהצבעה), וזאת כחלק מאסטרטגיית החברה לגוון את מקורות הרווח שלה ולהרחיב את פעילותה בתחום האשראי. הראל ציינה, כי לבנק הבינלאומי, המחזיק את יתרת המניות בכאל (כ-20%), ישנה זכות הצטרפות לעסקה בגין מלוא החזקותיו בכאל, כך שייתכן שהרכישה תהיה בסופו של דבר של כל הון המניות של כאל. על פי ההצעה, שתי החברות ירכשו את השליטה בכאל באמצעות תאגיד ייעודי המשותף לשניהם בו תחזיק הראל 49% ויוניון 51%.

ואולם, לפני שבועיים הודיעה הראל, כי הגישה הצעה חדשה עם יוניון קרדיט, לרכישת השליטה בחברת כאל, שלא באמצעות תאגיד משותף אלא ברכישת מניות ישירה. לפי ההצעה החדשה והמחייבת תרכוש הראל 10% ממניות השליטה בכאל ואילו יוניון תרכוש 90%.

בשוק מעריכים, שהראל חתכה את חלקה בעסקה מחשש שרשות התחרות לא תאשר, או תגביל אותה משמעותית בעסקה. לפני כמה שנים ניסתה הראל לרכוש את השליטה בישראכרט, אך נאלצה לסגת מהצעתה בעקבות התנגדות של הממונה על התחרות. השליטה בישראכרט כידוע, נמכרה לבסוף לקבוצת דלק של יצחק תשובה לפי שווי של 3.56 מיליארד שקל.

משבר הביטוח הסיעודי בקופות החולים

הביטוח הסיעודי של קופות החולים שוב נקלע בשנה החולפת למשבר, בעקבות סכנת הקריסה שלו בשירותי בריאות כללית. למכרז הקופה באוגוסט 2024 לא ניגשה אף חברת ביטוח, כשהחוזה עם הראל כמתפעלת הביטוח הסיעודי של כללית, עמד להסתיים בסוף 2024. כלומר, בהיעדר מבטחת מתפעלת אחרת, החל מה-1 בינואר 2025, היה מופעל סעיף מיוחד לחיסול עצמי של הביטוחים של כללית (Run off), שבו הראל הייתה נאלצת להמשיך לנהל את הביטוח הסיעודי (פוליסת המשך), אך ללא קליטת מבוטחים חדשים. גם תנאי הביטוח לכ-2.6 מיליון מבוטחים קיימים בקופה, היו אמורים להיפגע משמעותית, וכללית חששה מנטישה המונית של מבוטחיה לטובת קופות אחרות. יש לציין, כי מכבי, מאוחדת ולאומית, לא היו בסכנת משבר בתחום, כנראה בזכות הגיל הממוצע הצעיר יותר בקופות אלו מאשר בכללית. 

אחרי כישלון המכרז, הגישה הכללית ב-17 בספטמבר לבג"ץ בקשה בהולה לקביעת דיון במשבר אצלה, והאשימה בין היתר את עמית גל, הממונה על שוק ההון: "נדמה כי הממונה אינו מכיר בגודל השעה ובדחיפות שבה יש לפעול לכדי למנוע את הקטסטרופה העומדת בשער. מעבר מבוטחי כללית לפוליסת המשך, מלבד הפגיעה הישירה במבוטחי כללית, עלול לגרום לשינוי טקטוני בשוק הבריאות בישראל העלול להביא לקריסתו".

יש לציין, כי בסוף 2023 הקטינה הרשות את גובה הפיצוי לחולה סיעודי בקופות החולים מ-6,000 שקלים לחודש לכ-5,000 שקלים. הכללית ביקשה מהממונה לאשר לחברת מנורה לשמש כחברה מתפעלת של הקופה, אלא שהממונה סרב לאשר זאת, משום שמנורה משמשת כבר חברה מתפעל של הביטוחים הסיעודיים של מכבי, מאוחדת ולאומית. בנובמבר 2024 אף הרעה הרשות את תנאי הזכאות לפיצוי והכרה במבוטח כסיעודי, זאת לצד ייקור הפרמיה.

ברגע האחרון, בדצמבר 2024, הסכימה הראל להאריך בשנתיים (עד סוף 2026) את ההסכם עם כללית לתפעול הביטוחים הסיעודיים של הקופה, לאחר שהרשות הודיעה כי תבטל החל מ-2027 את סעיף "החיסול העצמי" בפוליסות הסיעוד, ממנו חששה הראל.

בחודשים האחרונים חלה התייצבות אקטוארית בביטוח הסיעודי של כללית, בעקבות הרעת תנאי המבוטחים בעיקר. אבל עדיין אין פתרון לביטוח זה, שעלול להיקלע שוב למשבר בתחילת 2027.

בדיון בוועדת הבריאות בשבוע שעבר, הודה  מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, כי לא מסתמן פתרון למעמד ביטוח זה. הוא הזהיר, כי "אם לא נשמע על פתרון מניח את הדעת – בסוף שנת 2026, קופות החולים ייאלצו להיפרד מהביטוח הסיעודי".

עמית גל, הממונה על שוק ההון, הצטרף לעמדת משרד הבריאות ואמר: "אנו תומכים בהוצאת הביטוח הסיעודי מקופות החולים, והוצאת מתווכים בכלל מהנושא".

רועי בבאי, רכז רווחה באגף התקציבים באוצר, ציין כי "שינויים שנעשו בחוק הביטוח הלאומי, הרחיבו את הזכאות לביטוח הסיעודי, ואנו פועלים עתה – גם איתם – לדיוק התנאים". 

במילים אחרות – כדי להבטיח את עתיד הביטוח הסיעודי בקופות החולים, מתכוונים להרע את תנאי המבוטחים בביטוח לאומי בכל הקשור להכרתם כסיעודיים, שביטוח לאומי נחשב למקל יותר מקופות החולים.

עוד פתרונות שנבחנים לעתיד – חיסכון לכיסוי סיעודי, חוק ביטוח סיעודי ממלכתי בדומה לחוק ביטוח הבריאות הממלכתי.

פרשת סלייס לא נפתרה גם ב-תשפ"ה

פרשת סלייס עלתה לכותרות ב-2023; אז נודע כי נעלמו כספי חיסכון פנסיוני מכ־7,500 חוסכים בהיקף של כ־850 מיליון שקלים. בספטמבר 2023 ערכה רשות שוק ההון ביקורת חריגה במשרדי סלייס גמל, בעקבות תלונות על קשיים למשוך כספים ואי סדרים חמורים בהתנהלותה. 

ב־26 בדצמבר 2023 מונה אפי סנדרוב למנהל מורשה, שמנסה לאתר כספי עמיתים שהועברו לקרנות בחו"ל. מגלים כי סוכני ביטוח היו מעורבים בפרשה, כשניידו כספי עמיתים לקרנות IRA בחו"ל בתמורה למתן הלוואות לחוסכים. נפתחה חקירה פלילית נגד המעורבים.

בספטמבר 2024 המנהל המורשה מודיע על העברת הקופות המסלוליות בשווי כ-1.39 מיליארד שקל, לניהול חברת הפניקס – כדי לשמור על זכויות העמיתים הלא־מעורבים.

בדצמבר 2024 הודיעה רשות שוק ההון לבעל השליטה בסלייס שמעון גולדברג, כי הוא מחוייב להעביר בתוך 14 יום 71 מיליון שקל לקופת סלייס. גולדברג סירב והמאבק בינו לרשות מתנהל בבית המשפט.

בתחילת סוף 2024 – תחילת 2025 - מוגשות תביעות אישיות נגד סוכני ביטוח שהיו מעורבים בפרשה.

חברי כנסת דחפו השנה, בינתיים ללא הצלחה, להסדר שבו תשתתף המדינה אולי באמצעות קרן פיצויים ייעודית; שר האוצר עדיין מתנגד.

רשות שוק ההון פרסמה הנחיות להידוק הפיקוח והשקיפות על קופות IRA כמו גם מגבלות על עמלות ותמריצים שמקבלים סוכני ביטוח על העברת חוסכים.

במאי האחרון אישר ביה"מ עקרונית תכנית הסדר שהציג סנדרוב.

עד כה, רק חלק קטן מהכסף (63 מיליון שקל או 17 מיליון דולר) הושב לקופת סלייס. אותרו השקעות בכספים שהועברו לחו"ל - בהיקף של כ-400 מיליון שקל (כ-109 מיליון דולר), ואולם סנדרוב ציין, כי ברובן הן "השקעות לא סחירות ולא נזילות, שבהתאם להסכמי ההשקעה ניתן יהיה לממש רק בתוך כמה שנים".