התקדמות בהסדרת הפעילות של חברות בבורסה ללא גרעין שליטה

ועדת החוקה, חוק ומשפט קיימה בשבוע שעבר (9.9.25) דיון בטיוטות תקנות שנגזרו מתיקון 38 לחוק החברות, אשר נועד להסדיר את כללי הממשל התאגידי בחברות ציבוריות ללא גרעין שליטה. מדובר במהלך חקיקה מקיף שמוביל משרד המשפטים במטרה להתאים את כללי הפיקוח למציאות שבה חלק ניכר מהחברות הגדולות בבורסה פועלות ללא בעל שליטה מרכזי.

רקע: תיקון 38 לחוק החברות

כחלק מהתיקון, שנדון ואושר בוועדת החוקה בחודש מרץ האחרון, עוגנו מנגנוני בקרה חדשים הנוגעים למינוי דירקטורים בלתי-תלויים, לאישור עסקאות עם בעלי עניין ולחיזוק כוחן של האסיפות הכלליות בחברות אלו. כך, בין היתר, נקבע כי בחברות ללא גרעין שליטה יכהנו רוב של דירקטורים בלתי תלויים (דב"תים); בעל מניות המחזיק ב-25% ייחשב לבעל שליטה; אחד הדב"תים ימונה לדירקטור בלתי תלוי מוביל וישתתף בניהול הדירקטוריון; משתלט חדש יוכל להחליף רוב דירקטורים בתוך שנתיים ואת כל הדירקטוריון בתוך שלוש שנים (במקום ביטול מוחלט של מנגנון דירקטוריון מדורג), ועוד.

המטרה הייתה למנוע ריכוז כוח בלתי מבוקר בידי הנהלות או בעלי מניות מהותיים, ולהבטיח שמירה טובה יותר על האינטרסים של כלל בעלי המניות – ובעיקר של הציבור הרחב החוסך באמצעות גופים מוסדיים. 

יחד עם זאת, חלק מהסוגיות שהעלו המוסדיים וגורמים נוספים נותרו פתוחות, והוועדה קבעה כי הן יוסדרו בתקנות משלימות.

התקנות שנדונו בדיון האחרון

בדיון שנערך כאמור בשבוע שעבר עלו לאישור 4 טיוטות תקנות, כאשר טיוטות תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים) (תיקון) ותקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון) אושרו, לשתי התקנות השלכות על פעילות חברות ללא גרעין שליטה באופן המפרט את הסדרת התנהלות החברות הללו בעניינים הנידונים בתקנות. 

לשתי הטיוטות הנוספות שנדונו השלכות על הגופים המוסדיים ועל ההגנה על כספי העמיתים והחוסכים כדלהלן: 

תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), תשפ"ה-2025

התקנות שאושרו קובעות כי קשרים מסוימים ייחשבו "זיקה זניחה", ולא ימנעו מינוי דירקטור בלתי תלוי שיש לו זיקה זניחה לבעל מניות המחזיק בלמעלה מ-5% מהון החברה. כך, יחסי עבודה, או כהונה כנושא משרה, של המועמד או קרובו אצל בעל מניות מהותי, לא ייחשבו עוד בהכרח כ- "זיקה" שמונעת מינוי, כל עוד מדובר בקשר זניח. ההסדר נדרש על רקע החמרה שנקבעה בחוק עצמו, שבגרסתו החדשה הרחיב את ההגדרה של "זיקה" באופן שעלול היה לצמצם מאוד את מאגר המומחים שניתן היה למנות ממנו דירקטורים בלתי תלויים בחברות ציבוריות ללא גרעין שליטה, רק משום שיש להם זיקה זניחה לגוף המוסדי. על מנת לאפשר מינוי דירקטורים בלתי תלויים ראויים שיוכלו לפקח על הנעשה בחברה לטובת בעלי המניות לרבות החזקות הציבור בחברות על ידי הגופים המוסדיים - קידם משרד המשפטים את השינוי המוצע ובתמיכת האיגוד.

תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), תשפ"ה-2025

התקנות ביקשו להחיל מנגנוני אישור מיוחדים לעסקאות חריגות בין חברה ציבורית ללא גרעין שליטה לבין בעלי מניות מהותיים (10%+). ההגדרה כללה גם מתן שירותים פיננסיים על ידי הגופים המוסדיים, כגון ניהול תיקים, ברוקראז’, נאמנויות ועוד. בעניין זה מדובר בהחמרה דרמטית ביחס להסדר כיום החמרה המתבססת גם על השינוי שבוצע בחוק בעניין. איגוד בתי ההשקעות התנגד לכך, בטענה שמדובר במגבלה העלולה לפגוע בתחרות ובמגוון השירותים הפיננסיים שמקבלות החברות והמשקיעים וזאת באמצעות הטלת מגבלות דווקא על בתי ההשקעות שהם מחולל התחרות במגזר הפיננסי ובפרט בתחום השירותים הפיננסיים החוץ בנקאיים. בעניין זה חשוב לציין כי מגבלות זהות לא יוטלו על בנקים ועל נותני שירותים פיננסיים אחרים אלא על הגופים המוסדיים בלבד . בתום הדיון החליטה ועדת החוקה לא לאשר את התקנות, והנחתה את משרד המשפטים להמשיך בדיונים  לשם גיבוש פתרון מוסכם שימנע את הפגיעה. זהו סט התקנות היחיד שלא אושר בדיון.

במהלך הדיון ציין עו"ד עופר חנוך, ממשרד גולדפרב זליגמן, המייצג את איגוד בתי ההשקעות כי 

"בתי ההשקעות מציעים שירותים פיננסיים מגוונים, במסגרתם הם מחוללי תחרות שהביאו לירידת העמלות והמחירים לציבור בכל ענף שנכנסו אליו. קיים חשש רציני כי ללא הקלה באישור עסקאות של חברות ציבוריות ללא גרעין שליטה בהתקשרות מול בתי ההשקעות, ייווצר אפקט מצנן שיימנע מחברות ציבוריות לפנות לקבלת שירותים מבתי ההשקעות בשל החשיפה המשפטית והטרחה שתהיה כרוכה בכך מבחינת החברות הציבוריות. דווקא בתי ההשקעות שמשקיעים בחברות הציבוריות למען ציבור המשקיעים והעמיתים שלהם ולא למען עצמם, תוך עמידה ברגולציה מדוקדקת כולל החלטות של ועדת השקעה עצמאיות, ייפגעו מבחינת תחרותית, ללא כל הצדקה לכך. הודגש כי אנו מבקשים הקלה רק מקום שההחזקות הן למען ציבור המשקיעים ולא עבור השקעות של עצמנו ("נוסטרו")".

תגובת מנכ"ל האיגוד, עו"ד נמרוד ספיר לדיון:

"תיקון חוק החברות המסדיר את הממשל התאגידי והתנהלות חברות ללא גרעין שליטה חשוב ביותר ואישורו הכרחי. עם זאת, נוסח התקנות הנוכחי המיישם את החוק, עלול להוביל לפגיעה בגופים המוסדיים, ובפרט בבתי ההשקעות, שהם מחוללי התחרות במגזר הפיננסי. לכן אנו מברכים על בקשת הוועדה מהממשלה לבחון החלת שינויים בתקנות כדי להימנע מפגיעה בתחרות ומתוך הכרה בתפקיד החשוב והמרכזי של הגופים המוסדיים בהגנה על כספי הציבור".