בכיר במשרד האוצר: "אנחנו משנים את הרגולציה ומכניסים שחקני מימון בינלאומיים למשק האנרגיה בישראל"

על רקע הרגולציה המתפתחת בשוק האנרגיה לצד מציאות גיאו-פוליטית משתנה נערך במסגרת הוועידה לאנרגיה וכלכלה, מושב בנושא ערוצי מימון – משקיעים אנרגיה ושוק ההון בהשתתפות בכירים מעולם האנרגיה, הפיננסים והרגולציה. הדיון הציב זרקור על השאלות הקריטיות שבבסיס עתיד משק האנרגיה: כיצד ניתן לגייס הון לפרויקטים בהיקפי עתק, כיצד לאזן בין ודאות ותחרות, ואיך להבטיח סביבה שתאפשר גם ליזמים, גם למממנים וגם לציבור ליהנות מהשקעות באנרגיה מתחדשת. המשתתפים הסכימו כי המימון הוא החולייה המרכזית שתכריע את קצב התקדמותו של המשק, אך הצביעו גם על אתגרי אי-הוודאות הרגולטורית והצורך במבני מימון חדשניים.

עו"ד אמנון אפשטיין, שותף מייסד וראש מחלקת אנרגיה ותשתיות, בנקאות ומימון במשרד ERM שהנחה את המושב הדגיש בתחילתו כי "בסופו של דבר הכול הולך אל המימון. זהו הלב הפועם של תחום האנרגיה". אפשטיין ציין כי בפרויקטים גדולים, הגורם המממן נושא לעיתים ב- 80% ואף יכול להגיע ל- 100% מהעלות, מה שהופך את נושא המימון לנדבך קריטי בהצלחת פרויקטי אנרגיה ותשתיות. הוא התייחס לסיכונים הכרוכים במימון פרויקטים שאין להם "רקורד" עסקי קודם, והבהיר כי בנקים ומוסדות פיננסיים ממלאים תפקיד מרכזי בקביעת עתידם של יוזמות חדשות.

גל לנדו מנהל יחידת תשתיות באגף החשב הכללי במשרד האוצר הציג את צעדי משרד האוצר לחיזוק שוק התשתיות והאנרגיה. בין היתר, ציין את התיקון שפורסם לאחרונה לסעיף 9.2 לפקודת מס הכנסה, שיאפשר למוסדיים דרך קופות הגמל להגדיל את השקעותיהם בפרויקטי תשתית ואנרגיה. בנוסף, ציין כי משרד האוצר מחדש את המהלך לקידום הקמת קרנות ריט לתשתיות, שיאפשרו גיוס הון משמעותי, מעבר להון שמגיע מהבנקים. לנדו הוסיף כי המדינה שואפת להכניס שחקנים בינלאומיים לשוק, "‏השנה אנחנו עושים עבודה מאוד יסודית אצלנו בפרויקטי התשתית ומכניסים עוד שחקני מימון בינלאומיים, משנים את הרגולציה, מעדכנים את חלוקת הסיכונים במכרזים שלנו ומיישמים סטנדרטיזציה בינלאומית כדי להכניס שחקנים בינלאומיים לארץ. אנחנו מקווים שברגע שהם ייכנסו בפרויקטים שלנו, הכוללים סדרה שלמה של הגנות למממנים, הם ייחשפו לשוק הישראלי בצורה אינטנסיבית יותר, וכך יוכלו לממן גם שחקנים פרטיים במשק האנרגיה בישראל."

גיא ברזון ראש סקטור תשתיות ואנרגיה בבנק לאומי הדגיש את המחויבות של הבנקים להרחבת הפעילות בתחום האנרגיה, הן בישראל והן בזירה הבינלאומית. הוא ציין כי מימון פרויקטי אנרגיה הוא הליך מורכב שדורש פתרונות "360 מעלות" והתריע מפני אי-הוודאות הרגולטורית בישראל, שלדבריו גורמת ליזמים לבחור במודלים מימוניים קצרי טווח במקום התחייבויות ל־20 שנה. "אי הוודאות מייצרת הסתברויות מאוד משמעותיות ואנחנו רואים יותר ויותר יזמים מסתכלים על מימונים שהם קצרים, מתוך הבנה שלא בהכרח נכון היום לקבע תנאים 20 שנים קדימה, אלא יש גם יתרון להסתכל על מימון של טווח קצר או בינוני מתוך מקום שאחרי תקופה אפשר לעדכן את התוכנית העסקית, וכן את המודל הפיננסי. עוד התייחס להשפעת הבינה המלאכותית על עולם המימון, וציין כי היא צפויה לקצר משמעותית את משך הזמן הדרוש לסגירות פיננסיות מורכבות, תוך שינוי תפקידו של האדם – ממבצע טכני למלווה אסטרטגי."

שגית חן מנכ"לית טראלייט הציגה את נקודת המבט של יזמים וחברות בשוק האנרגיה ושיתפה מהתנסותה בפרויקטים גדולים ומורכבים דוגמת פרויקט תענך, "עיכובים בקבלת היתרים ובהתאמות רגולציה מקשים על התקדמות פרויקטים. "אתה מחבר את היישובים זה לזה, מגבש את מסמכי המכרז, פונה לגופי התכנון, עובר את הוועדות ומגיע לרגע המיועד לקראת סגירה פיננסית, לעיתים אפילו לאחר שכבר קיבלת את ההיתר. ואז נכנסים לעולמות של אי־ודאות. בתענך, לדוגמה, עברנו רשימה שלמה של הסדרות רלוונטיות לאותו פרויקט, היום אנחנו ממונה על שוק  ואני מאוד מקווה שזו המשוכה האחרונה."

יובל סקורניק מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה הצביע על הצורך בוודאות רגולטורית ארוכת טווח. לדבריו, "שינויים מבורכים ישנם – אבל האי ודאות משפיעה כאן ועכשיו, וגם קדימה. לכן דרושה ודאות רגולטורית ארוכת טווח, כדי לאפשר לפרויקטים האלה לצאת לדרך. הוא התריע כי פרויקטים בהיקפים של מאות מגה-ואטים תלויים בסביבה יציבה, שתאפשר ליזמים ולבנקים לבנות מסגרות מימון ברורות. סקורניק הוסיף כי "מעבר לרגולציה קיימים סיכונים נוספים ליזמים בגלל המצב הכללי במדינה, תנודתיות במחירי ציוד וכד'. דווקא בתקופה הזו, אם הרגולטור בוחר להתערב נדרשת יציבות עד לרמת הפרטים; בזמנים אחרים ייתכן שהיה אפשר התערבות מצומצמת יותר, אבל כעת צריך עוגנים ברורים".

עוז לוי סמנכ"ל חשמל ורגולציה ברשות החשמל התייחס לשינוי המבני שמובילה רשות החשמל, ממשק ריכוזי למשק תחרותי, גם בייצור וגם באספקה. לדבריו, המעבר מחייב חשיבה חדשה מצד יזמים, מממנים וצרכנים כאחד. הוא ציין כי הרשות פועלת לשלב מנגנוני תחרות לצד רשתות ביטחון שיבטיחו הכנסות יציבות בתקופת הביניים, עד שהשוק יבשיל לחלוטין, "במקומות שבהם אנחנו מרגישים שמנגנוני השוק או התעריפים עדיין אינם יציבים דיים, אנחנו מעניקים הגנות לתקופת ביניים כדי לאפשר לשוק להתייצב. תקופת ביניים פירושה שלא כל מי שמקים כעת יקבל הגנות ל־20 או 30 שנה, מי שיוצא לדרך עכשיו יקבל הגנות למספר שנים, וההגנות ייושמו באופן מדורג."

עדן מרקוביץ מומחה מימון אנרגיה בפירמת BDO חתם את הפאנל בתובנות משוק המימון עצמו. הוא ציין כי בעשור האחרון השוק הישראלי השתכלל מאוד, ולמד לנתח לעומק פרויקטי אנרגיה מתחדשת. הבנקים מובילים עסקאות מורכבות לצד הצטרפות של מוסדיים כחלק מסינדיקציות. לדבריו, "מבחינת תיאבון השוק, ניכר שיש רצון מצד המממנים לממן עסקאות מורכבות וגדולות, והתמחור בשוק תחרותי. ייתכן שהדבר קשור גם למצב הגיאו־פוליטי ולמלחמה. ניתן לקבוע ברמת ביטחון גבוהה שהשוק צמא לעסקאות, ואנו רואים זאת בפועל."