"החלטה מוטעית" ו"מנותק מהמציאות"

תגובתו של דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלי דרא שיווק נדל"ן, לפרסום ריבית בנק ישראל:

"נגיד בנק ישראל בחר להשאיר את הריבית ברמה של 4.5% וזה מצער מאוד. אחרי ירידה עקבית באינפלציה השנתית – מ-3.3% ביוני ל-2.9% – ובמקביל, שחיקת הדולר מול השקל שהתחזק ב-4%–8% מאז תחילת הקיץ, התווספו כעת תנאים משמעותיים שמאפשרים פתיחת מגמה של הורדת הריבית הדרגתית. למעשה האינפלציה במגמת ירידה כבר מספר חודשים מלבד הקפיצה הנקודתית במדד יוני בשל המלחמה. שיעור אינפלציה השנתי נכון להיום נמצא בתוך הטווח שהגדיר בנק ישראל (2%–3%) ומעידה על התקררות מסוימת של הפעילות הכלכלית. גם התחזקות השקל תורמת לצמצום הלחצים האינפלציוניים, במיוחד במחירי מוצרים מיובאים – כפי שגם ציינו מספר כלכלנים לאחרונה. במצב הנוכחי, חייב לדעתנו בנק ישראל להתחיל במהלך הדרגתי ומבוקר של הורדת ריבית , כפי שהחל זה מכבר בארה"ב,  כדי להקל על משקי הבית הנושאים בנטל משכנתאות יקרות, וכדי לעודד את הפעילות במגזר העסקי וספציפית בענף הנדל"ן אשר מושפע מאוד מנושא הריבית הגבוהה. צריך לזכור שהריבית הגבוהה היא זו שהצליחה לצנן את שוק הנדל"ן והיא גם זו שתסייע לו לחזור לפעילות ותעורר ביקושים לאחר מספר חודשים של האטה ואוירה של המתנה מצד רוכשי דירות ומשקיעים".

תגובתו של גלעד אורן, מנכ"ל מצלאוי חברה לבניין, לפרסום ריבית בנק ישראל:

"ההחלטה להשאיר את הריבית על כנה מאכזבת, בעיקר לאור האתגרים הגדולים שעומדים בפני שוק הנדל"ן. גם אם השיקולים הכלכליים מובנים, אי-הורדה של הריבית ממשיכה להכביד על השוק הריאלי, ומקשה על ציבור רוכשי הדירות כמו גם על יזמים. בפרויקטי התחדשות עירונית, בעיקר בפריפריה, רמת הסיכון נותרת גבוהה, והיעדר הקלה מוניטרית ממשיך לעכב מיזמים חשובים להתחדשות מרקמים עירוניים ותיקים. אנו מקווים שהבנק יבחן מחדש את המדיניות בחודשים הקרובים לנוכח האינדיקציות בשטח".

תגובתו של עופר אהרונוביץ', מנהל חטיבת משכנתאות – אלדר משכנתאות, לפרסום החלטת הריבית של בנק ישראל:

"בנק ישראל החליט להותיר את הריבית המוניטרית על כנה (4.5%), תוך שמירה על מדיניות זהירה ומאזנת בצל המלחמה. ההחלטה נובעת משלושה שיקולים מרכזיים:

מאבק באינפלציה ועיגון ציפיות: למרות שהאינפלציה קרובה ליעד, הבנק אינו מוכן לקחת סיכון. השארת הריבית גבוהה נועדה להבטיח יציבות מחירים ולעגן את ציפיות האינפלציה בתוך היעד הממשלתי.

ייצוב השקל בצל המלחמה: אי-הוודאות הביטחונית והפיסקלית דורשת ריבית יציבה כדי לתמוך בשער החליפין של השקל. הורדה הייתה עלולה לגרום לפיחות, שמעלה את מחירי היבוא ומאיץ אינפלציה.

גישה זהירה למרות האטה בצמיחה: על אף האטה מסוימת בפעילות הכלכלית הנובעת מהמלחמה, הבנק מעדיף לתת עדיפות לניהול הסיכונים האינפלציוניים הנובעים מהוצאות הממשלה הגדלות ומההשפעות ארוכות הטווח של המלחמה.

לסיכום: הריבית נותרה ברמה הנוכחית כ"כרית ביטחון" כלכלית, תוך העדפת יציבות על פני הרחבה מוניטרית אגרסיבית".

תגובתו של רוני מזרחי, יו"ר קבוצת מזרחי ובניו:

"מה עוד צריך לקרות על מנת שהנגיד יואיל בטובו להוריד את שער הריבית? האם אינו אמפטי כלל לרבבות נוטלי משכנתאות ואלפי קבלנים שכורעים תחת נטל הריבית האם המלחמה הדון קישוטית שלו בסכנת האינפלציה המדומה אכן שווה את הקורבן הנורא הזה? טוב יעשה אם ירד ממגדל השן האקדמי ויראה מקרוב מה קורה בשטח!"

תגובתו של עו"ד ושמאי מקרקעין עידו שחם, יוצא רשות המיסים:

"החלטה מוטעית הזאת היא  לצערי רק אחת משורה של החלטות כושלות של הנגיד, בתוכן ההחלטה מאפריל לא לאפשר לקבלנים לשווק דירות במתכונת 80/20. עושה,רושם שבנק ישראל מנותק לחלוטין מהמציאות, מה גם שאין לי ספק שיתר הבנקים המסחריים יורידו את הריבית כפי שעשה בנק,לאומי ויעקפו את הנגיד בסיבוב!"

תגובתה של צאלה רוזנבלום עמור, מנכל"ית קבוצת הנדל"ן הציבורית מ. אביב:

"לטעמי הבעייה איננה רק שער הריבית, אלא בעובדה  שמחד גיסא הכישלון החרוץ.של מבצעי דירה בהנחה ומאידך גיסא העובדה שמאות אלפי מילואימניקים ואנשי כוחות הביטחון שתרמו לילות כימים עבור מדינת ישראל אינם מסוגלים להגיע לדירה. זוהי בעייה אסטרטגית שגם הורדת ריבית לא תפתור!"

תגובתו של ניר בבג'ני, nadlanir investments, מומחים לייצוג גופים מוסדיים בנדל"ן:

"צר לי, אבל מעבר לאופק אני צופה כבר במהלך החודשים הקרובים זינוק מחודש במחירי הדיור, תוצאה ישירה הן של המחסור הקריטי בהתחלות בנייה והן בשל העובדה שרבבות מחוסרי דיור שלא יזכו ההגרלה האחרונה של דירה בהנחה, יתנפלו, תרתי משמע, על ההיצע הדל שנותר על המדף. לכן גם
 בשורה, כביכול, של הורדת ריבית, תעלם עד מהרה כלא היתה!"

תגובתו של אמיר רוזנבלום, עידן שני, מומחים לניהול נכסי יוקרה וייצוג משקיעים:

"מי שסבור שמשקיעים יחזרו בהמוניהם בעקבות הורדה פעוטה של רבע אחוז ריבית, טועה טעות מרה.

 מעבר לעובדה שמחירי נכסים אצלנו גבוהים במאות אחוזים מול רוב ארצות המערב, מקבלי ההחלטות אצלנו אימם סופרים כלל את המשקיעים ורואים בהם פרה חולבת של מיסוי, זאת במקרה הטוב. הם שוכחים כנראה שהמשקיעים היו ונותרו מאז ומתמיד הקטר המוביל של שוק הדיור!"

תגובתו של רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות:

בהתאם לציפיות, ריבית בנק ישראל תמשיך לעמוד על 4.5%, רמתה מאז ינואר 2024.

הודעת הריבית והתחזית הכלכלית שנלוותה לה הצביעו על סוג של המשכיות והמתנה.

ההמתנה הינה להתבהרות האופק המדיני – ביטחוני ולאישור תקציב המדינה לשנה הבאה.

לצורך התחזית, מניח בנק ישראל כי התקציב יאושר ללא התאמות משמעותיות ברבע הראשון של 2026 וכי גם הלחימה תסתיים בתקופה זו.

נכון להיום, אלו נראות הנחות מאתגרות למדי.

בהינתן שבנק ישראל צופה שהאינפלציה בארץ לא תזוז משמעותית מהגבול העליון של יעד האינפלציה בחודשים הקרובים, יקשה עליו להוריד את הריבית בתקופה הקרובה.

כמובן, הרבה תלוי בשאלה האם וכמה תרד הריבית בארה"ב עד סוף השנה, אך סביר כי הריבית כאן תרד פחות, אם בכלל.

אי הוודאות הכלכלית עדיין גבוהה וככזו מחייבת את בנק ישראל להמשך זהירות ונקיטת מדיניות תלוית נתונים. מסיבה זו, הגעה לריבית של 3.75 אחוזים "נדחית", לפי התחזית החדשה, מהרבע השני של 2026 לרבע השלישי של השנה.

בנק ישראל הניח קודם לכן כי האינפלציה תתכנס לאזור 2.5 עד 3 אחוזים במהלך המחצית השנייה של השנה, אך כעת הדבר יתעכב לתחילת 2026, מה שיאריך, מן הסתם, את תקופת "הישיבה על הגדר" מבחינת הריבית.

הודעת הריבית הבאה מתוכננת ל-24/11. עד אז יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודשים ספטמבר ואוקטובר והשוק ימשיך לעקוב בדריכות אמר ההתפתחויות בזירה הביטחונית. כמו כן, תפורסם הודעת ריבית אחת בארה"ב. מבחינת הריבית בארץ – תרד, או תישאר שוב על כנה – הכול פתוח.