ההאטה שנרשמה בחודשים האחרונים בדו"ח של ה-BLS כנראה נמשכה בספטמבר

דו"ח תעסוקה ללא דו"ח תעסוקה

השבתת הממשל בארה"ב נמשכת, נכון לכתיבת שורות אלו, כבר שלושה ימים כאשר הדמוקרטים עושים כל מה שביכולתם על מנת לעצור את אישור התקציב של 2026. כפי שהניסיון מלמד אותנו, להשבתות הממשל בארה"ב אין השפעה כלכלית של ממש וזו בעיקר תלויה במשך הזמן שהממשל מושבת, כאשר רוב ההשבתות שהיו ב-50 השנים האחרונות נמשכו רק מספר ימים. כדי להמחיש עד כמה אין להשבתה השפעה כלכלית של ממש, נציין כי אפילו בהשבתה של 2018 שנמשכה 35 ימים (הארוכה אי פעם), הירידה המיידית בצריכה הפרטית "תוקנה" לאחר שלושה חודשים וזאת למרות ש-800 אלף עובדים פדראליים לא קיבלו משכורת יותר מחודש. לכן, גם אם ההשבתה תמשך יותר ממספר ימים, סביר להניח שבנתוני הרבעון הרביעי כמעט ולא תורגש ההשפעה שלה.  

מה שכן, בגלל העיתוי של ההשבתה דו"ח התעסוקה של חודש ספטמבר שמפורסם על ידי ה-BLS שהוא גוף פדראלי לא התפרסם. כדי להפיג במעט את המתח המצטבר אצל כל מי שרגיל לקבל את דו"ח התעסוקה שלו ביום השישי הראשון של החודש, נסתכל על נתונים אחרים לגבי שוק העבודה שפורסמו בשבוע החולף וננסה לקבל מהם תמונה. עם זאת נציין שמאז הקורונה המתאם בין חלק מהנתונים לבין דו"ח התעסוקה הרשמי כבר אינו גבוה כפי שהיה בעבר. כתבנו פה לא מעט על הסיבות לכך ואנו מציינים זאת רק כי יתכן בהחלט שדו"ח התעסוקה של ה-BLS, כשיתפרסם, יראה תמונה אחרת לגמרי מזו שהנתונים השוטפים מציירים. ראשית, דו"ח המשרות של ADP פורסם ברביעי האחרון והראה כי המשק האמריקאי השיל בספטמבר 32 אלף משרות. אז נכון שהדו"ח של ADP נוטה להיות תנודתי יותר מהסקר של ה-BLS שכן הוא נלקח ממדגם קטן בהרבה אבל מדובר גם על נתונים "אמיתיים" (ADP היא חברת תוכנה לניהול כח אדם) ולא על סקר.

לכן, עצם העובדה שמדובר על חודש שלישי בארבעת החודשים האחרונים שבו הסקר רושם אובדן של משרות מלמדת שההאטה שנרשמה בחודשים האחרונים בדו"ח של ה-BLS כנראה נמשכה בספטמבר. יתרה מכך, הדו"ח מראה שהמגמה השלילית מאפיינת כמעט את כל הסקטורים כך שבהחלט התמונה של שוק העבודה לא נראית טוב. בנוסף, גם דו"ח ה-JOLTS של אוגוסט מלמד על המשך ההאטה בשוק העבודה. ראשית, מספר המשרות הפנויות נותר כמעט ללא שינוי על 7.23 מיליון. שנית, שיעור הגיוסים ירד מעט ועומד על 3.2% מה שמלמד שהמעסיקים גם לא ממהרים לחפש עובדים חדשים. שלישית, שיעור המתפטרים מרצון ירד גם הוא ל-2.1% מה שמלמד שגם הביטחון התעסוקתי אצל אלו שכבר עובדים הולך ונשחק. נתונים אלו, יחד עם נתונים אלטרנטיביים כמו מדד המשרות הפנויות של Indeed שמלמד על המשך האטה גם בחודש ספטמבר, מלמדים גם שלחצי השכר ממשיכים להישחק. לבסוף, גם ממדדי מנהלי הרכש עולה תמונה דומה כאשר סעיף התעסוקה במדד של ענפי השירותים עומד בספטמבר על 47.2 נק' וזה של ענפי התעשיה על 45.3 נק'.

אמנם בשני המדדים נרשם שיפור קל בסעיף אבל בשניהם הוא גם עמוק בטריטוריה השלילית (מתחת ל-50 נק') . מכיוון שמדדי מנהלי הרכש הם מדדי סנטימנט שמקדימים בדרך כלל את הנתונים הרשמיים, נדמה שההאטה בשוק העבודה עשויה להמשיך גם ברבעון הרביעי של השנה. לכן, בשורה התחתונה, גם ללא דו"ח תעסוקה אפשר לומר ששוק העבודה האמריקאי המשיך להאט בספטמבר ומאותת שגם בהמשך השנה הוא לא צפוי לרשום התאוששות מרשימה.

שלוש נקודות על 21 הנקודות

ההכרזה על תוכנית 21 הנקודות של טראמפ תרמה לזינוק במחירי הנכסים המקומיים ביום המסחר שלפני יום כיפור כשהמשקיעים נותנים כנראה הסתברות גבוהה להתממשות ההסכם על כל השלכותיו (סיום המלחמה, חזרת החטופים, שקט ביטחוני לטווח בינוי-ארוך והרחבת הסכמי אברהם). מן הסתם, אין לנו שום יכולת להעריך מהי ההסתברות למימוש חלקים שונים בהסכם או של כולו אבל חשבנו שכדאי להתעכב על שלוש נקודות בהסתכלות על ההשפעות האפשריות של ההסכם מהבחינה הכלכלית.

1) מעבר להשפעת הסנטימנט שעשוי להביא לזינוק חד פעמי בצריכה הפרטית, בטווח קצר ההשפעה החיובית העיקרית של ההסכם היא על הריבית. בנק ישראל ציין באופן כמעט מפורש שללא אי הוודאות הביטחונית הריבית כבר היתה יורדת בהחלטה האחרונה. לכן, במידה ואכן תוך מספר ימים המלחמה מסתיימת בבנק ישראל ישקלו כנראה להפחית את הריבית כבר בהחלטה הקרובה. נציין כי להערכתנו בבנק לא יבחרו כנראה להפחית את הריבית בהחלטה מחוץ למניין וזאת בעיקר כי מצב המשק בכלל ושוק העבודה בפרט אינו מצדיק זאת. באופן דומה, גם קצב הפחתות הריבית לא צפוי להאיץ באופן ניכר לעומת התחזיות. נתוני שוק העבודה בישראל מלמדים ששיעור האבטלה הנמוך נובע לא מעט מהגידול במספר המשרתים במילואים. סיום המלחמה, גם אם יהיה מהיר יחסית, יביא לתקופת מעבר בה בבנק ישראל ירצו לבחון כיצד שוק העבודה מסתדר מחדש עם חזרת המילואימניקים לשגרה. במידה והביקוש לעובדים לא יהיה חזק כמו ההיצע ושיעור האבטלה יחל לעלות בנק ישראל יאיץ את תוואי הפחתות הריבית אבל זה עשוי לקרות רק לקראת אמצע 2026.

2) בהסתכלות לטווח ארוך יותר עולה השאלה לגבי ההשפעות הכלכליות הריאליות של סיום המלחמה על המשק. בהיבט זה אנו נותרים כנראה מעט סקפטיים יותר מהקונצנזוס. גם אם סיום המלחמה יאפשר התאוששות מהירה יותר של המשק וחזרה למגמת הצמיחה ארוכת הטווח, מגמה זו לא צפויה להשתנות. במילים אחרות יש פה סיפור שהוא מחזורי ולא מבני. כדי להסביר מדוע אלו הן ההערכות שלנו נשאל את השאלה הבאה: עד כמה לסביבה הביטחונית היתה השפעה שלילית על מגמת הצמיחה של ישראל בעשורים האחרונים? התשובה לשאלה הזו היא להערכתנו שכמעט ולא היתה כזו השפעה מלבד לזו הנובעת מתקציב הביטחון. אם נשים את נושא התקציב בצד, מלבד אולי לסקטור הביטחוני שנהנה מהמלחמה גם ללא ההסכם ולסקטור האנרגיה שעשוי להנות משיתופי פעולה עם מדינות ערביות, הרי שהמנועים הכלכליים שהניעו את ישראל לא צפויים להשתנות יותר מדי. בשורה התחתונה, פוטנציאל הצמיחה של מדינה משתנה לעיתים נדירות מאוד ורק אם יש שינוי מבני אמיתי במשק. התפתחות סקטור הייטק בשנות ה-90 הוא שינוי כזה למשל. פוטנציאל הצמיחה של ישראל שעמד בעשורים האחרונים על כ-3.5% בשנה לא "סבל" מהמצב הביטחוני ולכן הוא לא צפוי להיות גבוה יותר בעתיד.

3) השינוי המבני העיקרי שיכול להתרחש אם אכן התרחיש של שיפור בסביבה הביטחונית לטווח ארוך יתממש הוא הקטנה פרמננטית של תקציב הביטחון. תקציב זה שעמד ב-2025 על 113 מיליארד ₪ הוא כמובן הסעיף הגדול ביותר בתקציב המדינה וצמצום שלו יאפשר להוציא יותר כספים על סעיפים מעודדי צמיחה כמו חינוך, תחבורה ועוד. עם זאת כדאי לזכור שכמחצית שהוצאות הביטחון הן הוצאות שכר ולכן כדי לצמצם אותן יש צורך בתהליך ארוך מאוד של שינוי במבנה הצבא הכולל רפורמות ענק. בהתאם לכך, גם למי שמעדיף להסתכל על המציאות במשקפיים הורודים ביותר שניתן למצוא נמליץ למצוא זוג עם מספר גבוה במיוחד שכן הוא יצטרך להסתכל רחוק מאוד. 

דוח זה הינו רכושה של פסגות בית השקעות בע"מ (להלן-"פסגות"), אין להעתיק, לשכפל, לצטט, לפרסם בכל אופן ו/או פעולה, דפוס, צילום, הקלטה, העתקה את הדוח, ו/או כל חלק ממנו ללא קבלת אישור בכתב ומראש.  הדוח מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור ושפורסמו על ידי פסגות ו/או החברות המוזכרות בדוח (להלן - "החברות") בתשקיפים, דוחות כספיים, הודעות לבורסות לניירות ערך, פרסומים בכלי התקשורת ובכל דרך אחרת ועל בסיס הענפים בהן פועלות החברות והנחות שנעשו על בסיס מידע, פרסומים ונתונים אלו.  המידע, הפרסומים והנתונים מהמקורות הנ"ל הונחו כנכונים ודוח זה המסתמך עליהם אינו מהווה אימות או אישור לנכונות נתונים אלו. המידע המופיע בדוח זה מעודכן למועד פרסומו לראשונה ואינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר, וכן אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. ניתוח זה משקף את הבנתנו ביום עריכת דוח זה. מודגש כי אין פסגות ו/או עובדיה אחראים למהימנות המידע המפורט בדוח, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או להשמטה, שגיאה או ליקוי אחר בדוח. פסגות לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרמו משימוש בדוח זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע שבדוח זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. ייתכן שבמועד פרסום עבודת האנליזה, או במהלך 30 הימים שקדמו למועד הפרסום, "פסגות ניירות ערך בע"מ" ו/או תאגיד קשור אליה החזיקו או מחזיקים או עשויים להחזיק בחשבונות הנוסטרו שלהם או בחשבונות המנוהלים על ידם החזקה מהותית בסוג כלשהו של ניירות ערך של חברה מהחברות המוזכרות בעבודה. ייתכן שפסגות ניירות ערך בע"מ קיבלה או מקבלת במהלך 12 החודשים האחרונים וייתכן שהיא צפויה לקבל, לאחר מועד הפרסום של עבודת האנליזה, תגמול בהיקף מהותי מקבוצת חברה מהחברות המוזכרות בעבודה. ייתכן שמועד פרסום עבודת האנליזה בעל השליטה בפסגות ניירות ערך בע"מ החזיק או מחזיק או עשוי להחזיק החזקה מהותית בסוג כלשהו של ניירות ערך של חברה מהחברות המוזכרות בעבודה. אין לראות בדוח זה שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות והתאמה אישיים וספציפיים ללקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם. אין להעביר דוח זה לצד ג' כלשהו.