מערכות הבריאות בישראל וברחבי העולם מתמודדות עם אתגרים רבים, כאשר אחד המרכזיים אך הפחות מדוברים הוא המחסור החמור ברדיולוגים ובמפענחי בדיקות דימות. רדיולוגיה היא תחום קריטי ברפואה המודרנית, שמתבססת על אבחון מהיר ומדויק לצורך טיפול נכון ומציל חיים. כאשר אין מספיק רדיולוגים, ההשלכות עלולות להיות הרות גורל.
בעשור האחרון נרשמה עלייה דרמטית בכמות בדיקות הדימות (MRI, CT, ממוגרפיה ועוד), בין היתר בשל הזדקנות האוכלוסייה, עלייה במחלות כרוניות, התקדמות טכנולוגית ומודעות ציבורית לבדיקות מנע. עם זאת, בעוד מספר הבדיקות גדל, מספר הרדיולוגים נותר כמעט ללא שינוי.
הכשרת רדיולוג בישראל אורכת כ-10 שנים, דורשת התמחות ממושכת ומלווה בעבודה תחת עומסים כבדים. פרופ' אילן שלף, יו"ר האיגוד הישראלי לרדיולוגיה ציין בעבר כי צפויה פרישה מסיבית של רופאים ותיקים מהתחום, וכי חסרים כיום לפחות 250 רדיולוגים פעילים כדי לעמוד בביקוש ההולך וגובר.
נכון להיום, מספר הרדיולוגים הפעילים בישראל מוערך בכ-600–650 בלבד, נתון נמוך מאוד ביחס לממוצע במדינות המערב. מדובר בכ-6 רדיולוגים לכל 100,000 תושבים, לעומת 12 באירופה, ובמדינות מסוימות אף 30.
המחסור ברדיולוגים מוביל לזמני המתנה ממושכים לביצוע הבדיקות ולפענוח. לדוגמה, בדיקות MRI עלולות להמתין לפענוח עד חודש ואף יותר. בדיקות CT שגרתיות ממתינות בין 10 ל-21 ימי עבודה, ובדיקות MRI לילדים בהרדמה מלאה עלולות להידחות בחצי שנה ויותר.
המצב חמור במיוחד בבדיקות דחופות כאשר לעיתים אין רדיולוג זמין בלילה, בסופי שבוע או בחגים. רופאים מדווחים כי הם נאלצים לפעול "בחשיכה", לקבל החלטות טיפוליות ללא פענוח מלא, או להסתמך על פענוח חלקי בלבד.
המחסור ברדיולוגים אינו בעיה ישראלית בלבד. דו"חות בבריטניה, ארה״ב וקנדה מצביעים על פערים חמורים שכוללים אלפי רדיולוגים חסרים ומאות בדיקות שעל רופא אחד לפענח ביום. התחום אמנם מתרחב, אך מספר המתמחים החדשים קטן והעומס רק הולך וגובר.
ההשלכות לכך משמעותיות ועלולות לכלול עיכוב באבחון ותחילת טיפול מאוחרת, החמרה במצבים רפואיים וסכנת חיים, בין אם מדובר בגידול סרטני, אירוע מוחי או בעיה לבבית.
הכתובת שרשומה על הקיר בעקבות המשבר קשה, מטופלים וחולים יסבלו מהחמרה במצב בריאותם בשל הטיפול הלקוי של מדינת ישראל במשבר הרדיולוגים. לכך צריך להוסיף את ההשפעות הפסיכולוגיות השליליות על מטופלים שמעידים על תחושת חרדה קשה שמלווה את ההמתנה לתשובות, לעיתים במשך שבועות.
משרד הבריאות חייב להתעשת ולייצר בדחיפות תכנית חומש סדורה להגדרת מספר הרדיולוגים ולקיצור זמני הפענוח. בנוסף, המשרד לאמץ אפשרויות טכנולוגיות לפענוח מהיר ולייצר שיתופי פעולה עם גופים פרטיים ומערכת הבריאות העצמאית, לפחות עד שיצליח לסגור את הפער בזמני ההמתנה לבדיקות ופענוחים, לטובת המטופלים הרבים שמחכים ומצפים למזור רפואי אך נתקלים במכשול דרמטי בדמות המחסור ברדיולוגים.
מיקי קופל הוא מייסד ומנכ"ל Mediwho מבית קופל גרופ

מיקי קופל, צילום: יח״צ


