אפתח בכך כששמעתי לאחרונה אודות ההחלטה של סוכנויות הדירוג הבינלאומיות מודיס' ופיץ', להותיר את דירוג האשראי של ישראל על כנו, זאת למרות הבשורה הדרמטית החיובית אודות סיום המלחמה, התאכזבתי מאוד, אולם לא הופתעתי כלל.
בתור מי שמעורה שנים רבות בעולם הכלכלי ולא רק בענף הנדל"ן, אני קשוב כל העת לניתוחים וחוות דעת של אנשי כלכלה בכירים בזירה הבינלאומית, לא כל שכן שלוש סוכנויות הדירוג המובילות, מודיס', פיץ' ו-S&P שעל פיהן יישק דבר, האם כדאי או לא כדאי להשקיע במדינת ישראל, קל וחומר בעת מלחמה מתמשכת.
אולם, וזה אולם גדול, מודה שהרמתי גבה בספטמבר 2024, כאשר סוכנות הדירוג מודיס' בחרה, בשונה משתי הסוכנויות האחרות, להוריד בבת אחת בשתי דרגות את ישראל ל-Baa1 עובדה שללא ספק פגעה קשות באשראי הבנקאי שהוענק למי שרצה להשקיע בישראל ובכלל פגעה בדימוי של ישראל בתור משק מוביל, חזק ויציב. וגם ההחלטה של פיץ ואס אנד פי להוריד את הדירוג של ישראל, הייתה שנויה במחלוקת וגם הדוחות של שתי סוכנויות אלה שיקפו את הדילמה האם להוריד או לא להוריד את הדירוג.
אינני טוען, חלילה, ששורת ההחלטות השליליות של מודיס' ושל שתי הסוכנויות האחרות, נבעה בעיקרה מתוך אנטישמיות או אנטי ישראליות, אולם כך או אחרת מדובר לטעמי בטעות קשה.
ראשית, זה נכון שמלחמת "חרבות ברזל" העיקה לא במעט על המשק הישראלי ואף עלתה לו עד כה על פי ההערכה כ-200 מיליארד שקלים בקירוב, אולם רוב רובם של אנשי הכלכלה בעולם הופתעו בכל זאת מהחוסן היחסי שהמשק שלנו גילה.
שנית, אם נבחן נכוחה את מרבית האינדיקטורים במהלך השנתיים האחרונות, נמצא כי הם אף הפתיעו מאוד לטובה, זאת כולל אינפלציה של 2.5 אחוזים בסך הכול (הלוואי על כל מדינות העולם), אבטלה בשיעור דומה, גרעון בתקציב המדינה שאמנם עלה, אולם עודנו סביר ומתון יותר ממדינות רבות אחרות.
שלישית, אם נבחן גם את ענף הנדל"ן, נמצא כי רוב הכשלים שהביאו אותו להאטה אינם קשורים בהכרח למלחמה, להוציא אולי את נושא המחסור בעובדים שהיה אמור כך או אחרת להיפתר. העובדה, למשל, שקיים מחסור גובר והולך בהיצע קושרה לבעיות מבניות של השוק שהיו מאז ומתמיד.
רביעית, היו גם במהלך המלחמה ענפים שפעלו היטב ואף הפתיעו מאוד, דוגמת התעשיות הביטחוניות שייצאו למדינות רבות, כולל מדינות אירופה, בשווי של עשרות רבות של מיליארדים ובכך כיסו חלק נכבד מהגירעון וכנ"ל ענפים נוספים.
חמישית, המהלכים הדרמטיים שהיו במהלך השבועות האחרונים, כולל הפסקת האש בעזה והמהלכים המדיניים, לא יכלו שלא להשפיע על הדירוג של מדינת ישראל. במודיס' ובפיץ' טענו, אמנם, שצריך להמתין ולראות מה יהיו המשמעויות הכלכליות של הפסקת המלחמה, אולם ההיסטוריה מוכיחה, פעם אחר פעם, שמצב כלכלי משתנה במהירות הבזק ברגע שהתותחים נדמו.
שישית, ואצלנו, בניגוד גמור לכלכלות רבות שהיו מרוסקות בעקבות מלחמה, דוגמת מלחמת העולם השנייה, הכלכלה כאמור הייתה יציבה באופן יחסי ואף הפתיעה מאוד לטובה את כל הפסימיסטים.
אין לנו אלא לצפות להחלטה הקרובה של סוכנות הדירוג הבינלאומית השלישית, S&P ובמיוחד לצפות לכך שכבר במהלך השנה הקרובה שלוש הסוכנויות הללו יאכלו, כמאמר המשורר, את הכובע...
כותב המאמר עידו שחם הוא עורך-דין ושמאי מקרקעין מומחה למיסוי נדל"ן והתחדשות עירונית

עידו שחם, צילום: רוני ינקביץ


