מספר פעמים בשנה אנחנו עדים להתערבויות אגרסיביות של בנקים מרכזיים במסחר במט"ח. ההתערבויות האחרונות שראינו בשנים האחרונות, נועדו להחליש את המטבע המקומי ולדאוג לחוזקו של המטבע הזר העיקרי, לרוב היורו או הדולר. נשאלת השאלה מהו האינטרס של אותם בנקים מרכזיים בהתערבות? על מנת לענות על השאלה, נעבור על שיעור בסיסי במאקרו כלכלה.
הכלכלות של מרבית מדינות העולם מתבססות בראש ובראשונה על ייצוא. ככל שהייצוא גדל, מאזן התשלומים חיובי וגדל יותר ויותר, הכלכלה מתחזקת או נחשבת כחזקה ויכולה להלוות ברביות נמוכות. היצואנים מוכרים את הסחורה שלהם לחו"ל במטבע זר עיקרי, כיום רוב העסקאות של היצואנים מתבצעות בדולר, על אף שקיעתה של ארה"ב. גם היורו נחשב מטבע עיקרי במסחר, אך הדולר עדיין נפוץ הרבה יותר בעסקאות יצואנים.
אם המטבע המקומי מתחזק בחדות, כלומר ערכו של הדולר מול המטבע המקומי יורד, היצואנים מפסידים מכך סכומי כסף אדירים. הסיבה לכך נובעת שלמעשה המחירים שהיצואנים מוכרים לחו"ל אולי לא משתנים, אך הערך הריאלי של הכסף הנכנס קטן, משום שהוא מומר למטבע המקומי. אם יצואן מכר סחורה ב-10 מליון דולר כששער הדולר שקל היה 4 שקלים לדולר, ערך המכירה בשקלים הינו 40 מליון ₪. כשהשקל מתחזק ל – 3.5 שקלים לדולר, ערך המכירה בכסף מקומי הינו 35 מליון ₪ בלבד. כלומר הפסדים של מיליונים על בעקבות שינויים בשער הרבית.
לכן, בנקים מרכזיים נוקטים בצעד מוניטרי של התערבות במסחר במט"ח, על מנת לשמור על היצואנים.
אולם, בסופו של דבר כוחות השוק מנצחים את הבנק המרכזי לאורך זמן, ומטבע חזק ימשיך להתחזק כל עוד המשקיעים יאמינו בו. המטרה, אם כן, של הבנק המרכזי בהתערבות במסחר במט"ח הינה לאותת לסוחרים שיש מבוגר אחראי בשטח, שלא ייתן לספקולציות לפגוע בכלכלה, ואולי לגרום למשקיעים להוריד את הביקושים למטבע המקומי.
דוגמא לעוצמה של התערבות בנקים מרכזיים במסחר במט"ח ראינו לפני כשבועיים, כאשר הבנק המרכזי של שוויץ התערב והקפיץ את הדולר בכעשרה אחוזים מול הפרנק, תוך הכרזה על קביעת תחתית של 1.2 מול היורו. זהו איתות חזק לסוחרים המט"ח שמבינים שהבנק השיווצרי רוצה לשים סוף לחגיגה, ובעקבות כך אולי יסיטו השקעותיהם מהפרנק לדולר. האם זה יצליח? ההיסטוריה מלמדת שלא, אך ימים יגידו.
הכותב הינו אמיר וקסלר, סוחר ומרצה למסחר בוול-סטריט, ואחראי תחום המסחר באתר "מרוויחים"- כל מכללות שוק ההון בישראל, מערכות מסחר, הורדות דמו ועוד.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





