מאמר דעה: אחריות מוצר בארה״ב – שדה מוקשים עבור חברות טכנולוגיה וחומרה ישראליות

מכירת מוצרים בארה"ב דומה לעיתים להליכה בשדה מוקשים, הכול נראה תקין, עד שצועדים צעד שגוי. עבור חברות ישראליות שנכנסות לשוק האמריקאי, סוגיית האחריות על המוצר עלולה להוות סכנה אמיתית ומוחשית. תקלה אחת בלבד, אפילו קטנה, עלולה להצית גל תביעות משפטיות, אפילו בכל 50 המדינות.

בניגוד למדינות רבות אחרות, החוק האמריקאי מטיל אחריות מוחלטת (Strict Liability) במקרים רבים של תקלה במוצר. המשמעות היא שהתובע בבית המשפט אינו נדרש להוכיח רשלנות. מספיק שיציג כי המוצר היה פגום ונגרם נזק. תביעה שכזו מהווה פתח לתביעות משנה רבות ולעיתים תביעות ענק בשם אלפי צרכנים.

שלושת סוגי הפגמים המרכזיים

באופן כללי, קיימים שלושה סוגים עיקריים של אחריות מוצר בארה״ב:

1. פגמים בתכנון  (Design Defects) -כאשר המוצר תוכנן באופן שגוי ולא בטיחותי. 

2. פגמים בייצור (Manufacturing Defects) – כאשר תכנון המוצר היה תקין, אך שגיאות בתהליך הייצור גרמו לכך שהתוצאה הסופית מסוכנת 

3. אי אזהרה (Failure to Warn) - כאשר הוראות השימוש אינן מספיק ברורות או כאשר חסרות אזהרות על סיכונים. התנהלות שכזו עלולה לחשוף את החברה לאחריות, גם אם המוצר תקין. 

מספר מקרים ידועים ממחישים את הסוגיה היטב. למשל, בית המשפט העליון של קליפורניה קבע כי יצרן נושא באחריות מוחלטת כאשר מוצר אשר שווק על ידו גרם לפגיעה, גם ללא הוכחת רשלנות. דוגמה נוספת היא כאשר רכיב אלקטרוני יוצר סיכון שריפה או משחק לילדים גורם לפציעת ילד. 

חברות ישראליות חייבות להבין שמערכת המשפט בארה״ב פועלת באופן שונה מהמוכר להם בישראל. בארה"ב קיימת קהילת עורכי-דין פעילה מאד לטובת תובעים (Plaintiffs’ Bar) שגדלה וצומחת באמצעות מציאת צרכנים שמוכנים לתבוע חברות ומשווקים. הם פועלים במודל של שכר טרחה מותנה (Contingency Fees) נהנים מחוקי תביעות ייצוגיות ויכולים לדרוש פיצויים עונשיים (Punitive Damages). עבור חברות ישראליות שפועלות בארה"ב המשמעות היא חשיפה גבוהה, סיכונים גבוהים וצורך בהיערכות מיוחדת מראש.

מעבר להבנה משפטית, נדרשת גם משמעת תפעולית. כל חברה ישראלית שמוכרת מוצרים מוחשיים בארצות הברית חייבת להחזיק בביטוח אחריות מוצר מתאים. בנוסף, החברה הישראלית חייבת לבצע בדיקות איכות ולתעדן. יומן בדיקות מסודר ומפורט עשוי להיות המגן החזק ביותר. במידת הצורך, שופטים וחברי מושבעים רוצים לראות הוכחות לכך שהחברה מתייחסת ברצינות לבטיחות.

בנוסף, חייבים לייצר הסכמי הפצה שכוללים סעיפי שיפוי (indemnification) מול מפיצים. כאשר כאשר מתגלה סיכון, יש לנקוט בתגובה מהירה, שקופה ויעילה כדי למזער ככל שניתן את הנזק המשפטי והתדמיתי. 

לסיכום, נושא אחריות המוצרים בארה״ב מורכב ומסובך אך ניתן לנווט בו בהצלחה בהתאם לביצוע אסטרטגיה מדויקת. יש לבצע בדיקות איכות קפדניות, לתעד באופן יסודי, לנסח הסכמים משפטיים מתאימים, לרכוש ביטוח נכון ולדעת כיצד לנהל את המוניטין. חברות ישראליות שיידעו לאמץ את ההמלצות שהצענו כאן ויפעלו בהתאם להכוונה של גורמי מקצוע, יהפכו את נושא הבטיחות ליתרון שיווקי מובהק.
 

עו"ד מייקל ארנשטיין הוא שותף מייסד בפירמה האמריקאית Ehrenstein|Sager שמתמחה בדיני מסחר, ליטיגציה מורכבת ובוררות בינלאומית בסיכון גבוה.

הצהרה משפטית: מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או מס. מטרתו להעלות מודעות לנושא ציות בארצות הברית. עסקים ישראליים צריכים להיוועץ באנשי מקצוע מוסמכים בארה"ב לקבלת הנחיות מותאמות לפעילותם.