הפד הפחית ריבית בטון ניצי; ההייטק והיצוא הביטחוני מניעים את ישראל

נקודות עיקריות:

בעולם:

ארה"ב: הפד הפחית ריבית ל-3.75%-4% אך הנגיד שידר טון ניצי וציין כי הפחתה נוספת בדצמבר רחוקה מלהיות מובטחת.

גוש האירו:  ה-ECB שמר על הריבית ללא שינוי.  

כיוון לעתיד: סביבת הריבית והשווקים יושפעו יותר מהרכב הועדה המוניטרית של הפד החל מיוני 2026, מאשר קצב הפחתות הריבית עד אז.

בישראל: 

שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, כאשר היחס בין היקף המשרות הפנויות למספר המובטלים גבוה מ-1.

יצוא ויבוא הסחורות מוסיפים לצמוח בקצב מהיר, תוך צמיחה בולטת ביצוא תעשיית ההייטק ובענפי המתכת, כאשר קרוב לוודאי שחלק לא מבוטל מהגידול ביצוא הינו יצוא ביטחוני.

במהלך 2024 ועד ספטמבר השנה נרשם עודף גיוס אג"ח בהיקף של  64 מיליארד ₪.

כיוון לעתיד: שוק האג"ח הממשלתי המקומי יושפע בעיקר מהמצב הגיאופוליטי ומהמדיניות הפיסקאלית, וייתמך לפחות בתקופה הקרובה בעודפי הגיוס הגבוהים שנצברו מתחילת 2024.

ארה"ב

הפגישה בין נשיא סין לטראמפ מפחיתה את החששות ממלחמת סחר, לאחר ששני הצדדים הסכימו להשהות את הצעדים שגרמו להסלמה בשבועות האחרונים, סין השהתה את המגבלות על יצוא מתכות נדירות, וארה"ב הפחיתה את שיעור המכס והשהתה חלק מהמגבלות על יצוא לסין. ההסכם בתוקף לשנה והוא יחזיר את הצדדים למשא ומתן בהמשך.

כצפוי, הפד הפחית ריבית ב-25 נ"ב ל-3.75%-4%, לאור החשש מחולשה בשוק העבודה ולמרות המחסור בנתונים לאור השבתת הממשל. הצבעת חברי הועדה היתה מאוזנת, אחד החברים, מינוי של טראמפ, תמך בהפחתת ריבית של 50 נ"ב, וחבר אחר התנגד להפחתת ריבית. הנגיד ששידר טון ניצי במסיבת העיתונאים, ציין כי קיימת מחלוקת בין חברי הפד לגבי המשך הפחתות הריבית, והפחתת ריבית נוספת בדצמבר אינה מובטחת. לדבריו, בהיעדר נתונים כלכליים יתכן שעדיף להמתין ולא להפחית ריבית. ההסתברות המגולמת בשווקים להפחתת ריבית בדצמבר ירדה מ-90% ל- 68%. עם זאת, להערכתנו, במידה וההשבתה תימשך, הפד יפחית ריבית פעם נוספת ב-25 נ"ב ל-3.5%-3.75%, לאור הפגיעה הצפויה בכלכלה. הנגיד יסיים את כהונתו במאי 2026, והנשיא צפוי להודיע על מינוי נגיד יוני במקומו בחודשים הקרובים, לפיכך, סביבת הריבית והשווקים יושפעו יותר מהרכב הועדה המוניטרית החל מיוני 2026, מאשר קצב הפחתות הריבית עד אז.

הפד החליט להפסיק את צמצום המאזן החל מדצמבר. בחודשים הקרובים היקף המאזן יישאר יציב, אולם בהמשך, ככל הנראה במהלך 2026, הפד יחזור להגדיל את המאזן בהתאם לגידול בפעילות הכלכלית. בשבועות האחרונים, נפגעה הנזילות בשוקי הכספים, כתוצאה מגידול בהיקף הנפקת שטרות על ידי משרד האוצר האמריקאי וצמצום ברזרבות הבנקים, עם זאת, הפגיעה היתה מצומצמת. הפדיונות מתיק האג"ח הממשלתי והאג"ח מגובה משכנתאות של הפד יושקעו באג"ח ממשלתי ובשטרות חוב של ממשלת ארה"ב. הגידול הצפוי ברכישת שטרות חוב לטווח קצר של הממשל צפוי להקטין את עודף ההיצע של מכשירים אלה, הנובע מגידול בהנפקות שטרות חוב ע"י משרד האוצר האמריקאי.

השבתת הממשל נמשכת, וביום רביעי ה-4.11 היא תהפוך לשביתה הארוכה בהיסטוריה. ככל שמשך ההשבתה מתארך, כך הנזק הכלכלי גדל. אם בחודש אוקטובר הממשל הצליח למצוא כסף כדי לשלם לחלק מהעובדים שלא נשלחו הביתה, החודש יתקשה הממשל לשלם משכורות. כתוצאה, השלכות ההשבתה על הכלכלה צפויות להתגבר.

אירופה

ה-ECB שמר על הריבית ללא שינוי ברמה של 2%, בהתאם לציפיות. הנגידה חזרה על המסר לפיו הריבית נמצאת ברמה הנכונה, אך לא סיפקה הנחיה לגבי המדיניות העתידית. השווקים מגלמים הסתברות של 60% להפחתת ריבית במחצית הראשונה של 2026.

כלכלת הגוש צמחה ב-0.8% ברבעון השלישי, מהר מהצפוי. ספרד וצרפת הובילו את הצמיחה בגוש וצמחו ב- 2.4% ו-2%, בהתאמה, בעוד באיטליה וגרמניה, נרשם קיפאון בתוצר. 

ישראל

שוק העבודה מוסיף להיות הדוק: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה שב ועלה בספטמבר וחזר לרמה של 62.7%, לאחר ירידה באוגוסט. זאת, תוך קליטה של כ-30 אלף מועסקים, וחזרה של שיעור התעסוקה  ל-60.8%. העליה בשיעור ההשתתפות הובילה לעליה קלה בשיעור האבטלה ל-3%, לעומת 2.9% באוגוסט (3.1% ביולי). נציין, כי ערב המלחמה עמד שיעור ההשתתפות על 63.5%, ושיעור האבטלה על 3.3%. 

במקביל, נמשכת העליה בהיקף המשרות הפנויות במשק, כאשר ענף שירותי ההייטק בולט בגידול במספר המשרות, כמו גם עליה בשיעורן מסך העובדים בענף, לרמה שנרשמה לאחרונה בסוף 2022. יתרה מכך, חלק משמעותי מהעליה בהיקף המשרות הפנויות בין הרבעון האחרון של 2024 לרבעון השלישי השנה, מוסבר על-ידי ענף שירותי הייטק, זאת, בנוסף, לענף המסחר ולענף שירותי אוכל. מנגד, בענף הבינוי נרשמה בתקופה זו ירידה, שנובעת, להבנתנו מהחולשה בענף, לצד העובדה, שמאז הרבעון השלישי של 2023 ועד הרבעון השני השנה נקלטו בענף עובדים ישראלים ועובדים זרים, כתחליף לעובדים הפלשתינאים. 

כך, נתוני ספטמבר מוסיפים להצביע על שוק עבודה הדוק, כאשר היחס בין מספר המשרות הפנויות לבין מספר המובטלים גבוה מ-1.

יצוא ויבוא הסחורות מוסיפים לצמוח בקצב מהיר, כאשר הגידול ביבוא מקיף את כל המגזרים, בעוד הצמיחה ביצוא מאפיינת את מרבית המגזרים, למעט חולשה ביצוא רכיבים אלקטרוניים ומוצרים כימיקליים (היצוא הינו במונחים דולריים, כך שאפשר וחלק מהירידה ביצוא ענף הכימיה מקורה בירידה במחיר הנפט).

מגזר ההייטק רושם צמיחה מהירה ביצוא, זאת בהובלת חברות האלקטרוניקה וכלי הטיס, ועל אף החולשה ביצוא רכיבים אלקטרוניים. בנוסף, נרשם גידול מהיר ביצוא ענף המתכת. קרוב לוודאי שחלק לא מבוטל מהגידול ביצוא הינו יצוא ביטחוני. כך, הרמה החודשית הממוצעת בינואר-ספטמבר 2025,  של יצוא כלי טיס ומוצרים אלקטרוניים, למעט רכיבים, גבוהה ב-16% בהשוואה לממוצע 2024, ויצוא ענפי המתכת בתקופה האמורה, גבוה ב-17%.

באשר ליבוא, לאחר נסיגה ביבוא מוצרי צריכה במחצית הראשונה של השנה, בין היתר על רק הקדמת רכישות לסוף 2024 (בטרם העלאת המע"מ), נרשם גידול מהיר ביבוא מוצרי צריכה, ובעיקר מוצרים בני-קיימא. יבוא מוצרי השקעה צומח אף הוא בקצב יחסית מהיר, תוך צמיחה מהירה במיוחד ביבוא מכוניות לעסקים.

להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: מדד מנהלי הרכש (3/11), גוש האירו: מדד מנהלי הרכש (3/11); ישראל: יצוא שירותים - 8/25, רכישות בכרטיסי אשראי - 9/25 (3/11), השכר הממוצע במשק - 8/25 (6/11).

אג"ח ממשלתי בחו"ל 

תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב עלו לכול אורכו של העקום בעקבות הטון הניצי של נגיד הפד בהודעת הריבית. התשואות לשנתיים ולעשר שנים עלו ב-19 נ"ב ו-10 נ"ב, בהתאמה, בתמיכת העליה בתשואות הצמודות. בחודש הקרוב תנודתיות התשואות תהיה גבוהה על רקע אי הודאות לגבי מדיניות הפד.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל 

בניגוד לשוק האמריקאי, רשמו התשואות השקליות תנודות שוליות בלבד, וכתוצאה, ירד פער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח האמריקאית מפער אפסי לפער שלילי של 9 נ"ב. השוק מוסיף לתמחר כמעט באופן וודאי הפחתת ריבית בסוף נובמבר, והפחתה של קרוב ל-1.25% תוך שנה. 

שוק האג"ח הממשלתי נתמך בהיקף גיוס מצומצם של אג"ח ממשלתי, בהיקף שבועי של 2.5 מיליארד ₪, כאשר עודפי הגיוס שנצברו במהלך 2024 ועד ספטמבר השנה מוסיפים להיות גבוהים - 64 מיליארד ₪ (34 מיליארד ₪ בראשית השנה).

במקביל, פרמיית הסיכון של המשק, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח הדולרי בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח האמריקאי, ירדה מ-103 נ"ב לפני שבוע ל-90 נ"ב (כ-80 לפני ה-07/10/2023), ופרמיית ה-CDS (פרמיית הביטוח) ירדה באופן שולי מ-73 נ"ב ל-71.7 נ"ב (כ-50 נ"ב ערב המלחמה).

מטבעות

השקל התחזק מול הדולר ב-1.4% על רקע העליות בשוקי המניות בעולם ולמרות תיסוף הדולר בעולם. הדולר התחזק בעולם בשיעור של 0.9%, לאור המסר הניצי של נגיד הפד.

סחורות

מחיר הזהב ממשיך להתממש וירד ב- 2.7% ל- 4,002$, נמוך ב- 8% מרמות השיא שנרשמו ב-20/10. העליות במחיר הזהב בשנים האחרונות לוו בגידול ברכישות של בנקים מרכזיים, מהלך שהתעצם לאור הסנקציות שהוטלו על הבנק המרכזי הרוסי ב-2022 והגבילו את הגישה שלו לרזרבות מטבע החוץ שהחזיק ברזרבות המט"ח שלו. גורם נוסף שתמך בעליית מחיר זהב בחודשים האחרונים הוא החששות מפגיעה בעצמאות הפד והסטת כספים ממטבעות מסורתיים. 

מחיר הנפט ירד ב-1.3% לאחר העליה החדה שנרשמה בשבוע הקודם בעקבות הסנקציות האמריקניות על חברות נפט רוסיות.