החקיקה תאפשר פטור ממס למשקיעים זרים בקרנות הון סיכון - בלי התניות

ד”ר איל שנהב, יו"ר וראש מחלקת בינלאומי והיי-טק במשרד גולדפרב גרוס זליגמן וחבר ועדת מיסוי הקרנות ב-IATI

"ענף ההייטק הוא הקטר של הכלכלה הישראלית, ויצירת ודאות רגולטורית ומיסויית היא תנאי בסיסי להמשך צמיחתו. הרפורמה שמובילים משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות מהווה צעד משמעותי בכיוון הזה. כנציג וחבר ועדת מיסוי הקרנות באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות שמלווה שנים רבות את הממשק שבין תעשיית ההיי-טק לרגולטורים הסעיף הכי חשוב ברפורמה לדעתי הוא המיסוי של קרנות של הון סיכון. החל משנות ה- 90 של המאה הקודמת נוהגות קרנות הון סיכון לפנות לרשות המסים לשם קבלת רולינג שיסדיר את מיסוי המשקיעים בקרן. במסגרת הרפורמה מוצע כי המיסוי של קרנות הון סיכון לרבות המשקיעים בקרן ומנהלי הקרן יעוגן בחקיקה. מדובר בצעד חשוב אשר יגביר את הודאות ואת השקיפות.

ככלל החקיקה תאפשר פטור ממס למשקיעים זרים בקרנות הון סיכון. כיום הפטור ממס מותנה בכך שמדובר בקרנות שעומדות בשורה של דרישות מוקדמות כגון לפחות 10 משקיעים, מינימום של גיוס ממשקיעים זרים ועוד. הדרישות המקדמיות האלו הקשו על שורה של קרנות הון סיכון ומשקיעים זרים לפעול בישראל בשל החשש ממיסוי פעילות זו. יש לקוות שבמסגרת החקיקה ינתן פטור גורף ורחב לשותפים בקרנות הון סיכון ומשקיעים זרים בכלל. זאת ועוד יש לוודא גם שמעבר למתן הפטור בחקיקה האישור על פטור מניכוי מס במקור ינתן בהליך קצר ויעיל ויאפשר למשקיעים הזרים לקבל את תמורת המכירה בעת אזקיט בהליך מהיר.

נושא נוסף שעומד לפתחה של רשות המסים הוא כיצד לעודד חברות להתאגד בישראל. נושא זה לא טופל במסגרת הרפורמה. יש חשש שבהעדר תמריצי מס ליזמים להקים חברות בישראל נראה המשך של גידול במספר החברות שמאוגדות בדלוואר על-ידי יזמים ישראלים".
 
 
 עו"ד אורן בירן, ראש מחלקת מיסים (משותף) במשרד גולדפרב גרוס זליגמן

"השינוי בנושא מחירי העברה נועד לתת בהירות ו-וודאות בעיקר בנוגע לחברות גלובליות בעלות חברות ישראליות בין אם לפני רכישה או לאחר רכישה.

ביחס להוצאת IP מישראל, קובעת הרשות ודאות ביחס למיסוי הישראלי שעד כה לא היה קיים והיה לנתון למחלוקות רבות מול פקידי השומה. הרפורמה של רשות המיסים נותנת ודאות בנוגע לשווי המקסימלי שהיא תייחס לשווי IP שיוצא מישראל לאחר רכישת חברות ישראליות, המשקף עד 85 אחוז מהתמורה בעסקה. לדעתי מדובר בייחוס רווח גדול ל-IP ביחס לשווי IP המקובל בעולם, ואני מניח שזו לא תהיה בשורה משמעותית עבור חברות גלובליות."