יובל שטייניץ
עופר וולפסון
19/09/2011
בראש המלצות הוועדה לפתרון בעיית הריכוזיות במשק, שמסקנותיה הוצגו (יום ב', 19.9.11) במסיבת עיתונאים במשרד ראש הממשלה, הוכרזה מהפכה של ממש במשק הישראלי - הפרדה באחזקות בין נכסים ריאליים משמעותיים לנכסים פיננסיים משמעותיים בידי תאגידים החולשים על שניהם.
לפי הגדרת הוועדה, תאגיד פיננסי משמעותי הוא תאגיד שמנהל נכסים מעל 50 מיליארד שקל, שהם כ-2.5% מכלל הנכסים הפיננסים במשק. תאגיד ריאלי משמעותי מוגדר על-ידיה הוועדה כתאגיד שפדיון המכירות שלו הינו מעל 8 מיליארד שקל (כחצי אחוז מכלל הפדיון במשק) ובעל מאזן של מעל 20 מיליארד שקל. כלומר, אותו בעל שליטה לא יוכל להחזיק גם בתאגיד ריאלי משמעותי וגם בתאגיד פיננסי משמעותי.
עוד ממליצה הוועדה על הגבלת כהונה של דירקטורים בגוף פיננסי משמעותי ובגוף ריאלי משמעותי, בו-זמנית ועל הגבלת שליטה בגוף פיננסי משמעותי שהוא בנק ועל תאגיד פיננסי משמעותי אחר, כרפורמה משלימה לחקיקת ועדת בכר.
הוועדה קבעה כי הגופים השונים במשק יידרשו לביצוע השינויים כמומלץ בארבע השנים הקרובות. זאת כדי ליצור תקופת מעבר סבירה לשם התארגנות למהלך זה. הוועדה קבעה כלל שיתמוך בעידוד התחרות בעיקר בקרב גופים קטנים שיורשו לעבור את הרף במספר תנאים.
עבודת הוועדה חולקה לשלושה צוותים: צוות לבחינת אחזקות ריאליות ופיננסיות, בראשות פרופ' יוג'ין קנדל; צוות לבחינת שליטה באמצעות מבנה אחזקות פירמידאלי, בראשות פרופ' שמואל האוזר וצוות לבחינת התנאים להקצאת נכסים ציבוריים, בראשות פרופ' דיוויד גילה.
אינטרס בעל השליטה עלול להיות שונה מאינטרס החברות עליהן הוא שולט
בהתייחסה לחברות שליטה בעלות מבנה פירמידאלי ממליצה הוועדה שלא לפרקן, אך מנגד ממליצה על מספר דרכים להגביל את כוחן. כך למשל, ממליצה הוועדה על דרכים שונות לחיזוק הדירקטוריון. בחברת פער (הגדרתה החלקית: חברה ציבורית עם בעל שליטה שהונו בחברה אינו עולה על 50%) לפחות שליש מחברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים חיצוניים שאינם קשורים לבעל השליטה. כמו-כן , אישור הדירקטורים החיצוניים על-ידי האסיפה הכללית יהיה ברוב שאינו מייצג את בעל השליטה ובעל השליטה יידרש לאישור ועדת הביקורת על-מנת למנות דירקטור בחברת-בת.
הוועדה ממליצה לקדם את תיקון חוק החברות בנוגע לשכר בכירים על-פי המלצות ועדת נאמן. הוועדה תומכת בהמלצות ועדת נאמן אשר ממליצות לקבוע הליך אישור מיוחד בחברות פער, ולהתנות את מתן התגמול לאישור מיוחד באסיפה הכללית ברוב בלתי נגוע.
בעניין עסקות בעלי עניין, ממליצה הוועדה על ביצוע הליך תחרותי לפני אישור עסקת בעל עניין במכירת נכס, בקבלת שירותים תפעוליים, ברכישת מוצר מדף או בקבלת הלוואה במתכונת של אמץ או גלה. כמו-כן, יידרש אישור ופיקוח של ועדת הביקורת של הדירקטוריון על עסקות שאינן "חריגות", אך גם אינן זניחות מבחינה פיננסית.
הוועדה החליטה גם על חיזוק בעלי מניות המיעוט. מספר החלטות יחייבו אישור של האסיפה הכללית ברוב מקרב בעלי מניות המיעוט: רכישה של פעילות משמעותית, רכישת גרעין שליטה בחברה ציבורית אחרת וגיוס הון או חוב בהיקף משמעותי. בנוסף, מוצע לאפשר הצבעת בעלי המניות ובעלי אג"ח באינטרנט.
הוועדה ממליצה על שינויים מבניים שונים בחברות הנ"ל. כך למשל, ייאסר רישום למסחר של פעילות כפולה ואיסור רישום כפול במדדי הבורסה ויוטלו מגבלות על יצירת חברת פער חדשה. כמו-כן, תינתן "זכות יציאה" לבעלי מניות במידה וישנה הצעת רכש חיצונית לקניית כל מניות חברת פער ובעל השליטה סירב להצעה והכשיל אותה למרות ששאר בעלי המניות כן מעוניינים בהצעה.
כדי לעודד את התחרות, ממליצה הוועדה על הרחבת סמכויותיו של הממונה על ההגבלים העסקיים.
שיקולי תחרות ענפית ושיקולי ביזור בהפרטת נכסי ציבור
תת-צוות חשוב נוסף בעבודת הוועדה בדק את התנאים להקצאת נכסים ציבוריים. כזכור, בשנים האחרונות הפריטה המדינה נכסים שונים, מרכזיים ומהותיים, בדרכים שגררו ביקורת קשה על אופן יישומן. צוות זה התייחס לכך, ובדק בנוסף גם מצבים בהן לא בוצעה הפרטה של ממש, אלא דובר בגופים פרטיים שקיבלו רישיונות או זיכיונות.
חברי הוועדה סברו כי במצב הדברים הנוכחי לא תמיד נשקלים די הצורך שיקולי תחרות וריכוזיות, אשר חשוב שיישקלו בהליכי הקצאת נכסים של המדינה או בהקצאת זכויות, רישיונות וזיכיונות. לעיתים עולות שאלות לגבי עצם הסמכות של הגוף המקצה לשקול שיקולים רחבים לבד משיקולי מחיר.
הוועדה בחנה את האופן בו הגורמים האחראים על הליכי הקצאת זכויות ונכסי מדינה (מכירת נכסים לגורמים פרטיים, הענקת זיכיונות, רישוי, BOT) פועלים והיא ממליצה כי אותם גורמים יוסמכו לשקול במסגרת הליך ההקצאה שיקולי תחרות ענפית ושיקולי ביזור השליטה בתשתיות חיוניות וזאת על-מנת למנוע את העברת השליטה בתשתיות מדינה לידי מעטים.
הוועדה קבעה כי טרם הקצאת זכויות מטעם המדינה תחול חובת התייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים כאשר שווי הזכות או הנכס הם מעל 150 מיליון שקל או בשווי נמוך יותר כאשר השווי הכלכלי של הנכס אינו מגלם את חשיבותו הציבורית
כמו-כן, טרם הקצאת זכויות בתשתיות חיוניות תחול חובת התייעצות עם ועדה מייעצת כאשר שווי הזכות או הנכס היא מעל 150 מיליון שקל או בשווי נמוך יותר כאשר השווי הכלכלי של הנכס אינו מגלם את חשיבותו הציבורי. חובת ההיוועצות נוגעת להשלכות על הריכוזיות בכלל התשתיות החיוניות.
כאמור, התשתיות חיוניות אליהן מתייחסות ההמלצות יוגדרו בחוק. בין היתר מדובר על תחומים כמו מים, אנרגיה, תקשורת, תחבורה, בריאות ומשאבי טבע. הוועדה קבעה כי ניתן יהיה לשנות את הרשימה ולהוסיף לה תחומים נוספים.
"הדוח פורץ גבולות בכלכלה הישראלית"
בפתח מסיבת העיתונאים, אותה החליט ראש הממשלה לפתוח בעצמו ברגע האחרון, הוא אמר: "הקמתי את הוועדה כדי לפתור את בעיית יוקר המחיה ולהגדיל את התחרותיות במשק. התחרות אינה אויב הצרכן, היא ידידותית לצרכן, והיא זו שמורידה את המחירים".
ראש הממשלה הסביר שעבודתו מטפלת בפן אחד של יוקר המחייה, בעוד ועדת טרכטנברג תטפל בפן אחר. "צעדים אלו, יחד עם צעדי הוועדה המיוחדת שמיניתי בראשות הפרופסור מנואל טרכטנברג, יביאו למהפכה אמיתית במשק הישראלי לטובת הצרכן הנאנק לא אחת תחת יוקר המחייה הלא הגיוני", אמר.
"הדוח שמוצג כאן היום הוא מאוד רציני ומעמיק, ופורץ גבולות בכלכלה", אמר ראש הממשלה. "אנחנו בסך-הכל רוצים להבטיח שתהיה תחרות הוגנת. אנחנו לא רוצים לפגוע בעסקים".
"ישראל תהיה אטרקטיבית יותר לעשיית עסקים"
בהמשך, התייחס למסקנות הוועדה שר האוצר יובל שטייניץ. שטייניץ אמר כי "מדובר במהפך במבנה המשק". הוא אמר כי הוועדה תשפיע לא רק על הצרכנים, אלא גם על החוסכים באמצעות קרנות הפנסיה והגמל למיניהם. שטייניץ אמר כי גם אנשי העסקים מרוויחים מעבודת הוועדה. "משק משוכלל ותחרותי יותר משפיע לטובה על הרוב המכריע של אנשי העסקים. ישראל תהיה מקום אטרקטיבי יותר לעשיית עסקים. תהיה תחרות מלאה יותר ויעילה יותר. הדבר משרת בראש ובראשונה את היזמים השותפים להתפתחות הזו, ולכן חשוב להדגיש כי היא לא פועלת נגדם, אלא בעדם".
שטייניץ אמר כי יש לו ספק לגבי אחת המסקנות, אך לא פירט לאיזו מהן התכוון. הוא אמר כי הדברים יתבררו בשימוע שיבוא לאחר הצגת מסקנות הוועדה.
פורסם לראשונה ב- NWES 1
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
