המסחר בשוק מטבע החוץ / תמונה: Dreamstime
בנק ישראל
04/11/2025
התפתחות שער החליפין – התחזקות השקל לצד מגמה מעורבת של הדולר בעולם
במהלך הרבעון השלישי של שנת 2025 התחזק השקל בכ-2.0% מול הדולר ובכ-1.9% מול האירו, על רקע הפסקת האש בעזה שתרמה לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. כמו כן, התחזק השקל ב-2.6% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי.
במהלך הרבעון נרשמה מגמה מעורבת בדולר מול רוב המטבעות העיקריים בעולם (תרשים 2). בין היתר התחזק הדולר בכ-2.2% מול הדולר הקנדי ובכ-1.9% מול הפאונד הבריטי, אך נחלש בכ-3.7% מול הוון הדרום קוריאני ובכ-5.0% מול הדולר הניו זילנדי.
תנודתיות שע"ח – ירידה בסטיית תקן בפועל במקביל לירידה בסטיית תקן הגלומה
סטיית התקן בפועל של שער החליפין שקל/דולר – מציינת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – ירדה במהלך הרבעון ב-1.7 נקודות אחוז לרמה ממוצעת של 9.4%.
סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר 'מעבר לדלפק' – המציינת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – ירדה ב-0.5 נקודות אחוז לרמה ממוצעת של 9.3%. זאת לצד רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים שירדה ב-1.5 נקודות אחוז ועמדה בסוף הרבעון על 9.6%.
ירידה דומה נרשמה גם ברמתה הממוצעת של סטיית התקן בשווקים מפותחים והיא עמדה בסוף הרבעון על 7.8% (תרשים 4).
פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח
אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מצביע על פעילות הטרוגנית של הסקטורים העיקריים: ברבעון השלישי נרשמו מכירות מט"ח נטו מצד תושבי חוץ והגופים המוסדיים, אשר תמכו בהתחזקות השקל, לעומת רכישות מט"ח מצד המגזר העסקי.
הגופים המוסדיים – קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח – עברו שינוי בפעילותם: לאחר רכישות מתונות ברבעון הקודם בהיקף של כ־0.1 מיליארד דולר, הם מכרו מט"ח נטו ברבעון השלישי בהיקף של כ־9.2 מיליארד דולר.
תושבי חוץ המשיכו למכור מט"ח, אך בהיקף נמוך יותר: כ־4.9 מיליארד דולר ברבעון השלישי, לעומת כ־8.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
המגזר העסקי בלט בצד הרכישות, עם גידול משמעותי להיקף של כ־7.5 מיליארד דולר, בעיקר בשל עלייה ברכישות נטו של חברות יבוא ומכירות מתונות יותר מצד חברות יצוא בהשוואה לרבעון הקודם.
לבסוף, המגזר הפיננסי (בעיקר בנקים) עבר ממכירות מתונות ברבעון השני לרכישות בהיקף של כ־1.2 מיליארד דולר ברבעון השלישי.
נפחי מסחר – לוחות ותרשימים
נפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית
נפח המסחר היומי הממוצע רשם ירידה של 13% במהלך הרבעון, לרמה של 12.3 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר הירידה בנפח המסחר היומי בעסקאות החלף. חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) ירד בכ-1.3 נקודות האחוז ועמד בסוף הרבעון השלישי על כ-38%.
|
עסקאות במט"ח עם הבנקים המקומיים לפי מכשירים ומגזרים (במיליוני דולרים)
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
1. רגל אחת בלבד של עסקת החלף, כלומר הערך הנומינאלי של העסקה (בהתאם להגדרות ה- BIS).
2. הקרנות המוחלפות בעסקות Cross Currency Swap יחושבו לצורך הנפח כרגל אחת בלבד, במקרים בהם הרגליים מקזזות זו את זו.
3. ה- National value הכולל של עסקות קנייה ומכירה של Call ו- Put.
4. כולל גופים כמו מנהלי תיקים, מלכ"רים, מוסדות לאומיים וכאלו שלא נכללים ביתר הסעיפים.
5. סך המסחר הבין בנקאי מחולק בשניים.
אומדן של נפח המסחר הכולל - מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים
מאמידת הפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל המשתקפת בדיווחי מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים עולה כי חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברבעון השלישי על כ- 86%, כאשר המסחר בין זרים מהווה כ-78% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של כ-15.5 מיליארדי דולרים.
|
|
|
סך הנפח (במיליוני $) |
ממוצע יומי (במיליוני $) |
|||
|
|
|
מסחר בין זרים |
מסחר בין מערכת הבנקאות המקומית למקומיים |
|||
|
רבעון שלישי 2025 |
נפח המסחר בעסקאות המרה |
77.6% |
8.5% |
13.9% |
947,504 |
15,533 |
|
נפח המסחר בעסקאות החלף ואופציות |
57.9% |
18.1% |
24.0% |
1,390,122 |
22,789 |
|
|
רבעון שני 2025 |
נפח המסחר בעסקאות המרה |
77.0% |
9.0% |
13.9% |
1,015,629 |
16,381 |
|
נפח המסחר בעסקאות החלף ואופציות |
52.3% |
21.5% |
26.2% |
1,380,591 |
22,268 |
|
