דוח מיוחד של שירות התעסוקה: מגמת ירידה בשיעור התעסוקה וברמות ההשתתפות בכוח העבודה של צעירים בישראל

מגמה זו "מסתתרת" מאחורי שיעורי אבטלה נמוכים בקרב צעירים בישראל, בהשוואה לחלק ממדינות המערב, בהן נרשמה עלייה באבטלת צעירים בשנה האחרונה 

אולם, שיעור האבטלה מתייחס לבלתי מועסקים המחפשים עבודה מכלל כוח העבודה. כאשר מעמיקים, מתברר כי רמות ההשתתפות בכוח העבודה ושיעורי התעסוקה של צעירים בישראל, שבעבר היו גבוהים יחסית, ירדו בהדרגה והם כיום דומים לממוצע במדינות ה-OECD

בדומה, גם שיעור המתייאשים מחיפוש עבודה (כאלה שאינם עובדים ואינם מחפשים עבודה) בקרב צעירים (בעיקר ערבים, גברים ובעלי מקצועות בפריון נמוך) גבוה ביחס לקבוצות מקבילות

הניתוח מדגיש כי המגמות הבולטות כיום מתרכזות בצעירים, במיוחד בהשוואה למבוגרים ששיעורי התעסוקה שלהם ממשיכים לעלות ונחשבים מהגבוהים בעולם 

אף שהמחקר אינו עוסק ישירות בשינויים באוכלוסייה, חשוב לציין כי לצד מחקרים אחרים שהצביעו על עלייה בתעסוקת נשים חרדיות וערביות, שיעורי התעסוקה הנמוכים של קבוצות אלו - יחד עם גידול במשקלן באוכלוסייה - מסבירים מדוע הירידה בתעסוקת הצעירים נמשכת, גם בתקופה של עלייה כוללת בקרב קבוצות אלו

---

עיקרי הנתונים: 

אבטלת צעירים- ישראל מול ארה"ב: שיעור האבטלה של בני 15-24 בישראל גבוה משל קבוצות גיל אחרות בישראל, אך בהשוואה למערב שיעור אבטלת צעירים נמוך משמעותית, ויצוין שבכל המדינות יש עלייה בשיעור האבטלה. בניגוד לארה"ב, שם יש עלייה עקבית בשיעורי האבטלה בגיל 15-24 מסוף שנת 2023, בישראל יש עלייה מסוימת המתחוללת רק בחודשים האחרונים, ועדיין שיעורי האבטלה בישראל נמוכים מאלו שבארה"ב. להמחשה, שיעור אבטלת קבוצה זו בישראל עמד השנה על 5.2% לעומת 10% בארה"ב ו-11.1% במדינות ה-OECD

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של צעירים בישראל: רמות ההשתתפות בכוח העבודה מתייחסות לשיעור שמהווה סך העובדים ומחפשי העבודה מסך האוכלוסייה. בקרב בני 20-24 בישראל נרשמת בשנים האחרונות ירידה עקבית בשיעור ההשתתפות, לעומת עלייה מתונה בארה"ב ובמדינות ה-OECD. כאשר יצוין, שעד לא מכבר שיעור ההשתתפות בישראל היו גבוהים יחסית ודומים למקובלים בארה"ב, אך כאמור ירדו בשנים האחרונות והם דומים לממוצע במדינות ה-OECD   

שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של בני 20-24 בישראל בהתפלגות לפי מגדר: בעוד ורמות ההשתתפות של נשים די יציבות ואף עלו בשנים האחרונות, בקרב גברים נרשמה ירידה עקבית. כתוצאה, נשחק הפער המגדרי ברמות ההשתתפות, להמחשה ב-2014 שיעור ההשתתפות של גברים עמד על כ-80% ושל נשים על כ-68%, הרי שב-2025 בשני המגדרים עומד על 68%. בשירות התעסוקה משערים , שאחת הסיבות לכך היא העלייה בשיעורי השתתפות של צעירות ערביות

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של בני 20-24 בהשוואה לגילאי העבודה העיקריים (25-66): בעוד ובקרב הצעירים נרשמת ירידה בשיעור ההשתתפות, הרי שקרב קבוצת הגיל העיקרית נרשמה עלייה די עקבית 

מספר המועסקים בישראל לעומת ארה"ב:  מספר המועסקים בישראל בשנתיים האחרונות עולה בקצב מהיר יותר מאשר ארה"ב, אך כאשר בוחנים את העלייה ביחס לספטמבר 2023 (לפני המלחמה) שיעור העלייה במספר המועסקים בישראל (2.01%) וארה"ב (2.05%) הלך ונשעה דומה בתקופה זו. כאשר בעוד ובישראל  נמשכת העלייה, מספר המועסקים הכולל בארה"ב נשאר יציב ועולה מעט מאוד בחודשים האחרונים, וזאת, אומרים בשירות התעסוקה, תופעה חריגה

שיעורי תעסוקה בישראל: העלייה במספר המועסקים בישראל באה לידי ביטוי גם בשיעורי התעסוקה שנשארים יציבים מאוד בשנתיים האחרונות. עם זאת, בעוד בקרב גילי העבודה העיקריים חלה עלייה משנת 2019 (0.3%),  בקרב כלל האוכלוסייה חלה ירידה קלה (-0.7%)– פער זה מצביע על מגמות ייחודיות בקבוצת הגיל הצעירה

מגמת הירידה בשיעורי התעסוקה של צעירים בישראל (15-29) נמשכת כבר מספר שנים, זאת בשונה ממדינות אחרות: 

ביחס לתקופה שקדמה למשבר קורונה: ניתוח השוואתי של ישראל ומדינות אחרות בין השנים 2019 לשנת 2025, מראה כי ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות שנסקרו בה נרשמה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל תת-קבוצות הגיל הצעירות (15-19, 20-24, 25-29, 30-34). במספר מעט של מדינות שנסקרו, כגון בריטניה (15-19 ו-20-24), ארה"ב (20-24 ו-25-29 באופן מוגבל) חלו ירידות בחלק מקבוצות הגיל

תחילת מגמת הירידה בקבוצות הצעירות לקראת סוף העשור הקודם: כאשר בוחנים את קבוצות הגיל הצעירות בישראל ביחס לארה"ב ולממוצע ה-OECD במהלך תקופה ארוכה יותר, ניתן לראות כי הירידה באותן קבוצות החלה בעיקר בשנת 2017. למעשה, בישראל, הירידה בשיעורי התעסוקה של הקבוצות הצעירות ביותר מתרחשת כבר כמעט עשור.

בניגוד לצעירים, תעסוקת קבוצות גיל אחרות בישראל ממשיכה לצמוח: גילאי הביניים (30-54) כעוגן של יציבות, ונהנים מרמות תעסוקה גבוהות וגוברות בהשוואה למדינות מערביות; בדומה, גם קבוצת המבוגרים (55 ומעלה) רושמות שיעורי תעסוקה גבוהים וגוברים בהשוואה למדינות המערב 

שיעור ההתייאשות מחיפוש עבודה בקרב צעירים בישראל בהתפלגות לפי מגדר, מגזר ומשלח יד: 

התייאשות לפי גיל: שיעור המתייאשים מחיפוש עבודה, קרי כאלה הנפלטים מכוח העבודה (אינם עובדים ואינם מחפשים עבודה) גבוה משמעותית בקרב צעירים מאשר בקבוצות הגיל האחרות. בעוד ושיעור המתייאשים בקבוצות המבוגרות יותר נמוך בהרבה ושומר על יציבות, הרי שבקרב צעירים גבוה משמעותית והולך ועולה עם השנים 

התייאשות צעירים לפי מגדר: עולה כי גברים צעירים מתייאשים מחיפוש עבודה יותר מאשר נשים צעירות, ייתכן שהדבר קשור לציפיות שכר שונות ומחסור בחלופות תעסוקתיות להן מצפים הגברים הצעירים בישראל  

התייאשות צעירים לפי קבוצת אוכלוסייה: צעירים ערבים מתייאשים כפי 2-3 מאשר צעירים יהודים ואחרים 

התייאשות צעירים מעבודה לפי משלחי יד: כאן ניכר שוק עבודה מפוצל – בעלי משלח יד 'חלשים' כבלתי מקצועיים ועובדי מכירות ושירותים מתייאשים הרבה יותר מאשר בעלי משלחי יד אקדמאים, מנהלים והמקצועות הטכניים – 0.6-0.9 לעומת 0.1-0.2. למעשה, צעירים המתחילים את הקריירה שלהם במקצועות בעלי פריון נמוך ואפיקי קידום מוגבלים נוטים להתייאש יותר מהר מחיפוש עבודה 

---

הבוקר (ראשון) מפרסם שירות התעסוקה דוח מיוחד על מצב התעסוקה של הצעירים בישראל (עד 34), בהובלת החוקרים יעקב פורמן וד"ר גל זהר, מאגף המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה. מהדוח מסתמנת תמונת מצב לפיה שיעורי התעסוקה שלהם, ובעיקר של צעירים בגילאים 20-29, מצויים בירידה מתמשכת. נתונים אלו 'מסתתרים' מאחורי שיעור אבטלה נמוך יותר, אך מהדוח עולה כי שיעור המובטלים נמוך משום שרבים מהצעירים כלל אינם בכוח העבודה- לא עובדים, לא מחפשים עבודה ובחלק גדול מהמקרים לומדים באקדמיה- כך שאו שאינם זכאים לדמי אבטלה או שאינם תובעים, באם זכאים. 

המגמה בולטת יותר כאשר נבחנים הנתונים בפרספקטיבה השוואתית, ממנה עולה כי שיעור התעסוקה של צעירים בישראל, ובפרט בקרב גברים, נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD ובארה"ב, כאשר הפער רק הולך ומתרחב. זאת, כשבמקביל שיעורי תעסוקת מבוגרים בישראל (55 ומעלה) מצויים בעלייה, אותה מסבירים בשירות התעסוקה בין היתר על רקע היעדר ידיים עובדות בגין ירידת שיעורי התעסוקה  של צעירים. בשירות התעסוקה מסבירים, כי מדובר במגמה עולמית במדינות המערב, לפיה כוח העבודה 'מזדקן', בין היתר על רקע העלייה בתוחלת החיים שבמקביל אליה עלה גיל הפרישה. 

לפי שעה, הירידה בשיעורי התעסוקה של צעירים בישראל מתמקדים בעיקר בקרב גברים, בעלי מיומנויות נמוכות המאופיינים עם חסמים חברתיים, תרבותיים וגיאוגרפיים שניסיונם התעסוקתי לרוב מענפי השירותים וממשלחי יד בלתי מקצועיים. עם זאת, במהלך 2025 נרשמת בארה"ב ובמדינות מערביות נוספות מגמת עלייה עקבית ומתמשכת בשיעורי האבטלה דווקא של צעירים משכילים, בעלי מיומנויות גבוהות ומרוויחי שכר נמוך יחסית, בדומה לג'וניורים בענפי ההייטק. מגמה זו טרם הגיעה לישראל, ודאי לא במלוא עצימותה, וייתכן שעדיין לא נשקפת בנתונים נוכח שירות המילואים הממושך בשנתיים של מלחמת "חרבות ברזל". כך שיכול להיות שנראה את המגמה מגיעה ארצה בשוב משרתי המילואים לשוק העבודה, ואו אז יתמודד שוק העבודה הישראלי עם שתי מגמות- ירידה כללית בשיעורי ההשתתפות של צעירים, ובפרט בקרב 'החלשים', וירידה בשיעורי ההשתתפות של צעירים 'חזקים', האקדמאים ובעלי המיומנויות הגבוהות. 

מגמות אלו, אומרים בשירות התעסוקה, עלולות להחריף לנוכח כניסתה המאסיבית של הבינה המלאכותית לשוק העבודה אשר משפיעה על משלחי יד רבים, בין בשינוי והגדרה מחדש ובין בהיעלמותם של מקצועות, בחלק מהמקרים. כך או כך, מדגישים בשירות התעסוקה, יש צורך בהיערכות לאומית כדי להבטיח צמיחה, פריון וקיימות תעסוקתית, ודאי בשוך המלחמה על ההזדמנויות שנושא עמו. 

א. אבטלת צעירים- ישראל מול ארה"ב: שיעור האבטלה של בני 15-24 בישראל גבוה משל קבוצות גיל אחרות בישראל, אך בהשוואה למערב שיעור אבטלת צעירים נמוך משמעותית, ויצוין שבכל המדינות יש עלייה בשיעור האבטלה. בניגוד לארה"ב, שם יש עלייה עקבית בשיעורי האבטלה בגיל 15-24 מסוף שנת 2023, בישראל יש עלייה מסוימת המתחוללת רק בחודשים האחרונים, ועדיין שיעורי האבטלה בישראל נמוכים מאלו שבארה"ב. להמחשה, שיעור אבטלת קבוצה זו בישראל עמד השנה על 5.2% לעומת 10% בארה"ב ו-11.1% במדינות ה-OECD

הירידה בשיעורי התעסוקה של צעירים בישראל 'נסתרת' מאחורי שיעור אבטלה יחסית יציב ודי נמוך, גם בהשוואה עולמית. ביטוי לכך נשקף מתרשים 1,  המתמקד בשיעורי האבטלה של קבוצת הגיל 15-24 בשנים 2010-2025. מהנתונים עולה שמאז 2010 ועד לפרוץ משבר הקורונה (2020) שיעור האבטלה של בני 15-24 בישראל, כמו בארה"ב ובמדינות ה-OECD, רשם ירידה עקבית. במהלך משבר הקורונה, שהתאפיין ברוב המדינות במדיניות של סגרים, עלה שיעורם משום שקבוצות הגיל הצעירות עובדות בשיעורים גבוהים יותר בענפים שפעילותם נפגעה כתוצאה מהסגרים, כענפי המכירות והשירותים. משוך משבר הקורונה נרשמה ירידה, די עקבית, בשיעור האבטלה של בני 15-24, הן בישראל והן במערב, כאשר מאז 2023 נרשמה עלייה בארה"ב ובמדינות ה-OECD לעומת ירידה בישראל. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עלייה מסוימת גם בישראל. 

כך או כך, לכל אורך השנים הנסקרות ניכרות שתי מגמות- שיעור האבטלה של בני 15-24 גבוה עקבית משיעור האבטלה של בני 25-64 – בישראל כמו בארה"ב ובמדינות ה-OECD; בנוסף, שיעור האבטלה של קבוצת הגיל הזאת הייתה גבוהה, ואפילו משמעותית, במדינות המערב מאשר בישראל. לשם המחשה, בעוד וב-2025 שיעור האבטלה של בני 15-24 בישראל עמד על 5.2% הרי שבארה"ב על 10% ואילו במדינות ה-OECD על 11.1%. 
 

אולם, נתון זה עלול להטעות את תמונת המצב המהימנה יותר של תעסוקת צעירים- משום ששיעור האבטלה מתייחס לכוח העבודה, דהיינו מספר האנשים העובדים או המחפשים עבודה מכלל בני 15-64 במדינה נתונה; ואילו שיעור התעסוקה מתייחס למספר האנשים העובדים מכלל בני ה-15-64 במדינה נתונה. שיעור האבטלה אינו משקף תמונה מלאה באשר למצב התעסוקה, וייתכן מצב של שיעור אבטלה נמוך לצד שיעור תעסוקה נמוך, שזה מצב המעיד על בעיה, וזהו מצב הצעירים בישראל- שיעור אבטלה נמוך ועקבי, לעומת שיעור תעסוקה שמצוי בירידה. 

ב. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של צעירים בישראל: רמות ההשתתפות בכוח העבודה מתייחסות לשיעור שמהווה סך העובדים ומחפשי העבודה מסך האוכלוסייה. בקרב בני 20-24 בישראל נרשמת בשנים האחרונות ירידה עקבית בשיעור ההשתתפות, לעומת עלייה מתונה בארה"ב ובמדינות ה-OECD. כאשר יצוין, שעד לא מכבר שיעור ההשתתפות בישראל היו גבוהים יחסית ודומים למקובלים בארה"ב, אך כאמור ירדו בשנים האחרונות והם דומים לממוצע במדינות ה-OECD   

בעשור האחרון נרשמת ירידה עקבית בשיעורי ההשתתפות בכוח עבודה (קרי: כוח העבודה, הכולל את סך העובדים וסך מחפשי העבודה ואת השיעור שמהווים מכלל האוכלוסייה)  של בני 20-24 בישראל, פרט לעלייה קלה וזמנית שהחלה לאחר הקורונה ונעצרה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל אשר חידשה את הירידה. ירידה זו בולטת עוד יותר כאשר בוחנים אותה בהשוואה בינלאומית, ובעיקר לארה"ב- עד 2015 שיעורי ההשתתפות בכוח עבודה של בני 20-24 בישראל היו דומים יחסית למקביליהם בארה"ב, אולם מאז נוצר פער ויתרה מכך, בשנתיים האחרונות המגמות הפוכות- שיעור ההשתתפות בכוח עבודה בארה"ב מצוי בעלייה, ואילו בישראל בירידה. ביטוי בולט לכך בהשוואה למדינות ה-OECD, שם לכל אורך התקופה הנסקרת שיעור ההשתתפות בכוח עבודה של בני 20-24 בישראל היה גבוה משמעותית משל מקבילים במדינות ה-OECD, אך הפער הצטמצם מאז שוך הקורונה ומאז 2024 לא רק שעבר את השיעור בישראל אלא שבעוד הישראלי ירד ב-OECD עלה. 
 

ג  שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של בני 20-24 בישראל בהתפלגות לפי מגדר: בעוד ורמות ההשתתפות של נשים די יציבות ואף עלו בשנים האחרונות, בקרב גברים נרשמה ירידה עקבית. כתוצאה, נשחק הפער המגדרי ברמות ההשתתפות, להמחשה ב-2014 שיעור ההשתתפות של גברים עמד על כ-80% ושל נשים על כ-68%, הרי שב-2025 בשני המגדרים עומד על 68%. בשירות התעסוקה משערים , שאחת הסיבות לכך היא העלייה בשיעורי השתתפות של צעירות ערביות

בחינת שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של בני 20-24 בישראל בהתפלגות לפי מגדר מלמדת לירידה בשיעורי ההשתתפות יש היבט מגדרי- בעוד ושיעור ההשתתפות של נשים שמר על יציבות די עקיבה ואף עלייה קלה בשנים האחרונות, פרט לירידה זמנית במהלך משבר הקורונה, הרי ששיעורי ההשתתפות של גברים בקבוצת הגיל הזו רשם ירידה די עקבית, פרט לעלייה קלה משוך הקורונה שנבלמה עם פרוץ המלחמה והתחלפה בירידה. כתוצאה, הפער המגדרי בשיעורי ההשתתפות הצטמצם משמעותית ובאופן די עקבי עד כי ב-2025 כבר נשחק לחלוטין- אם ב-2014 שיעור ההשתתפות של הגברים בני 20-24 עמד על כ-80% ושל נשים על כ-68% (פער של כ-12 נקודות האחוז) הרי שב-2025 שיעור ההשתתפות של שני המגדרים בקבוצת הגיל הזו עומד על כ-68% ב-2025 (תרשים 3).
 

ד. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של בני 20-24 בהשוואה לגילאי העבודה העיקריים (25-66): בעוד ובקרב הצעירים נרשמת ירידה בשיעור ההשתתפות, הרי שקרב קבוצת הגיל העיקרית נרשמה עלייה די עקבית 

הירידה בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של צעירים בישראל בולטת עוד יותר כאשר בוחנים השוואתית את שיעורי ההשתתפות של בני 20-24 לעומת בני 25-66 - בעוד ושיעור ההשתתפות של בני 20-24 מצוי, כאמור, במגמת ירידה הרי שבקרב קבוצות הגיל העיקריות (25-66) נשמרה יציבות עד משבר הקורונה, ירידה קלה ואז עלייה די עקבית מאז שוך המשבר. עד כי ב-2025 שיעור התעסוקה הכללי של קבוצת הגיל העיקרית עמד על 81%, של נשים בגילאים אלו על 78.1% ואילו של גברים על 84%. זאת, לעומת כ-68% בקרב בני 20-24. חשוב להדגיש, כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה מלמד על מידת הקרבה של האדם לשוק העבודה, משום שהשיעור מתייחס לסך העובדים ומחפשי העבודה, שאף שאינם עובדים מבקשים לעבוד. לפיכך, ירידה בשיעור זה מלמדת על התרחקות משמעותית משוק העבודה. כך, שגם שיעור האבטלה הנמוך בקבוצה זו, אין בו כדי להעיד על קרבתם לעבודה, להפך, היות ושיעור האבטלה נמוך ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך אזי היקף הרחוקים משוק העבודה גבוה. 
 

ה. מספר המועסקים בישראל לעומת ארה"ב:  מספר המועסקים בישראל בשנתיים האחרונות עולה בקצב מהיר יותר מאשר ארה"ב, אך כאשר בוחנים את העלייה ביחס לספטמבר 2023 (לפני המלחמה) שיעור העלייה במספר המועסקים בישראל (2.01%) וארה"ב (2.05%) הלך ונעשה דומה בתקופה זו. כאשר בעוד ובישראל  נמשכת העלייה, מספר המועסקים הכולל בארה"ב נשאר יציב ועולה מעט מאוד בחודשים האחרונים, וזאת, אומרים בשירות התעסוקה, תופעה חריגה

מספר המועסקים בישראל עלה משמעותית מאז משבר הקורונה, מ-3.4 מיליון ב-2020 ל-4.44 מיליון ב-2025. עלייה משמעותית של 130.5% תוך חמש שנים. לשם השוואה, בשנים אלו עלה מספר המועסקים בארה"ב מ-130 מיליון ל-159.5 מיליון, עלייה מתונה בהרבה העומדת על 122.7%. כאשר, אמנם שתי המדינות התאוששו כליל בחמש השנים האחרונות מהשפעות משבר הקורונה, אך בעוד ובישראל שמר מספר המועסקים על יציבות יחסית הרי שבארה"ב הקצב הלך ונחלש. תרשים 5 משקף את חוסנו היחסי של שוק העבודה הישראלי בהשוואה למקבילו האמריקאי. 

עם זאת, אשר בוחנים את העלייה ביחס לספטמבר 2023 (לפני המלחמה) שיעור העלייה במספר המועסקים בישראל (2.01%) וארה"ב (2.05%) הלך ונעשה דומה בתקופה זו. כאשר בעוד ובישראל  נמשכת העלייה, מספר המועסקים הכולל בארה"ב נשאר יציב ועולה מעט מאוד בחודשים האחרונים, וזאת, אומרים בשירות התעסוקה, תופעה חריגה.
 

ו. שיעורי תעסוקה בישראל: העלייה במספר המועסקים בישראל באה לידי ביטוי גם בשיעורי התעסוקה שנשארים יציבים מאוד בשנתיים האחרונות. עם זאת, בעוד בקרב גילי העבודה העיקריים חלה עלייה משנת 2019 (0.3%),  בקרב כלל האוכלוסייה חלה ירידה קלה (-0.7%)– פער זה מצביע על מגמות ייחודיות בקבוצת הגיל הצעירה
 

ז. מגמת הירידה בשיעורי התעסוקה של צעירים בישראל (15-29) נמשכת כבר מספר שנים, זאת בשונה ממדינות אחרות: 

ביחס לתקופה שקדמה למשבר קורונה: ניתוח השוואתי של ישראל ומדינות אחרות בין השנים 2019 לשנת 2025, מראה כי ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות שנסקרו בה נרשמה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל תת-קבוצות הגיל הצעירות (15-19, 20-24, 25-29, 30-34). במספר מעט של מדינות שנסקרו, כגון בריטניה (15-19 ו-20-24), ארה"ב (20-24 ו-25-29 באופן מוגבל) חלו ירידות בחלק מקבוצות הגיל

תחילת מגמת הירידה בקבוצות הצעירות לקראת סוף העשור הקודם: כאשר בוחנים את קבוצות הגיל הצעירות בישראל ביחס לארה"ב ולממוצע ה-OECD במהלך תקופה ארוכה יותר, ניתן לראות כי הירידה באותן קבוצות החלה בעיקר בשנת 2017. למעשה, בישראל, הירידה בשיעורי התעסוקה של הקבוצות הצעירות ביותר מתרחשת כבר כמעט עשור.

ח. בניגוד לצעירים, תעסוקת קבוצות גיל אחרות בישראל ממשיכה לצמוח: גילאי הביניים (30-54) כעוגן של יציבות, ונהנים מרמות תעסוקה גבוהות וגוברות בהשוואה למדינות מערביות; בדומה, גם קבוצת המבוגרים (55 ומעלה) רושמות שיעורי תעסוקה גבוהים וגוברים בהשוואה למדינות המערב 

בניגוד לצעירים, קבוצת הביניים (30-54) בישראל נהנית משיעורי תעסוקה הגבוהים מהממוצע במדינות ה-OECD, פרט לבני 30-34 ובני 35-39 המתמודדים עם שיעורי תעסוקה נמוכות יחסית. לעומת זאת, בקבוצות הביניים האחרות שיעורי התעסוקה בישראל גבוהים יותר מאשר בארה"ב וב-OECD. מעבר לכך, פרט לירידה הזמנית בקורונה מאז 2012 שיעורי התעסוקה בגילאי הביניים בישראל מצוי בעלייה. גם בארה"ב נרשמת עלייה בשיעורי התעסוקה של קבוצת הביניים, אולם היא מתונה בהרבה מזו שנרשמה בישראל. כך, שקבוצה זו מהווה עוגן תעסוקתי בישראל. 

אשר לשיעורי התעסוקה של בני 55 ומעלה בישראל, גם הוא מצוי בעלייה מאז 2012. להמחשה, בני 60-64 עלו מ-55% ל-65% תוך פחות מעשור. גם בארה"ב וב-OECD נרשמו עליות, אך מתונות יותר.  
 

ט. שיעור ההתייאשות מעבודה בקרב צעירים בישראל בהתפלגות לפי מגדר, מגזר ומשלח יד: 

1. התייאשות לפי גיל: שיעור המתייאשים מחיפוש עבודה, קרי כאלה הנפלטים מכוח העבודה (אינם עובדים ואינם מחפשים עבודה) גבוה משמעותית בקרב צעירים מאשר בקבוצות הגיל האחרות. בעוד ושיעור המתייאשים בקבוצות המבוגרות יותר נמוך בהרבה ושומר על יציבות, הרי שבקרב צעירים גבוה משמעותית והולך ועולה עם השנים 

כדי להשלים את מצב תעסוקת הצעירים בישראל, בשירות התעסוקה בחנו את המגמות בקרב אלו שנותרו מחוץ לכוח העבודה – אינם עובדים ואינם מחפשי עבודה. כפי שניתן לראות בתרשים 8, שיעור המתייאשים מעבודה גבוה משמעותית בקרב צעירים בני 18-24, ובפרט בשנים האחרונות. כך, ב-2023 שיעור המתייאשים בקבוצה זו גבוה בכפי 2-3 מקבוצות גיל מבוגרות יותר. מנגד, בגילאי העבודה  העיקריים (25-54) ובקרב המבוגרים (55 ומעלה) שיעור המיואשים נמוך בהרבה ושומר על יציבות יחסית לאורך השנים. גם כאן ניכר כיד דווקא הדור הצעיר, שהוא עתיד שוק העבודה, הוא זה המתקשה יותר להשתלב בעבודה ומתייאש מהר יותר.
 

2. התייאשות צעירים לפי מגדר: עולה כי גברים צעירים מתייאשים מחיפוש עבודה יותר מאשר נשים צעירות, ייתכן שהדבר קשור לציפיות שכר שונות ומחסור בחלופות תעסוקתיות להן מצפים הגברים הצעירים בישראל  

בבחינת מגמת ההתייאשות מעבודה לפי מגדר עולה כי לאורך התקופה הנסקרת, שיעור הגברים המתייאשים גבוה משיעור הנשים המתייאשות, אך בפער קטן. במהלך 2020, שנת הקורונה, נרשמה עלייה חדה בהתייאשות בשני המגדרים, אך בשנים שלאחריה נרשמה ירידה מתונה תוך שמירה על פער בין גברים ונשים, בו גברים מתייאשים יותר. ממצא זה מלמד כי הגם שגברים עובדים, ככלל, בשיעורים גבוהים יותר משל נשים הם בכל זאת מתייאשים יותר מנשים. ייתכן, אומרים בשירות התעסוקה, כי הדבר כרוך בציפיות שכר גבוהות יותר ובמחסור בחלופות תעסוקתיות מתאימות. 
 

3. התייאשות צעירים לפי קבוצת אוכלוסייה: צעירים ערבים מתייאשים כפי 2-3 מאשר צעירים יהודים ואחרים 

בבחינת שיעור ההתייאשות מעבודה בקרב צעירים בישראל בהתפלגות לפי קבוצת אוכלוסייה עולה כי צעירים ערבים מתייאשים בשיעורים גבוהים משמעותית – פי 2-3 מקבוצת היהודים והאחרים לכל אורך התקופה הנסקרת. 
 

4. התייאשות צעירים מעבודה לפי משלחי יד: כאן ניכר שוק עבודה מפוצל – בעלי משלח יד 'חלשים' כבלתי מקצועיים ועובדי מכירות ושירותים מתייאשים הרבה יותר מאשר בעלי משלחי יד אקדמאים, מנהלים והמקצועות הטכניים – 0.6-0.9 לעומת 0.1-0.2. למעשה, צעירים המתחילים את הקריירה שלהם במקצועות בעלי פריון נמוך ואפיקי קידום מוגבלים נוטים להתייאש יותר מהר מחיפוש עבודה 

בחינת שיעור ההתייאשות לפי משלח יד מלמדת על השפעתו, וממנו עולה פער ניכר בין משלחי 'חלשים' ל-'חזקים'. שיעור הייאוש הגבוה ביותר נרשם בקרב צעירים העובדים במשלחי יד בלתי מקצועיים ובקרב עובדי מכירות ושירותים (0.6-0.9). לעומתם, שיעור המתייאשים הנמוך יותר בקרב צעירים נרשם במשלחי היד האקדמאים, המנהלים והמקצועות הטכניים (0.1-0.2). פער משמעותי זה בין משלחי היד 'החלשים' וה-'חזקים' מלמד על שוק עבודה מפוצל – צעירים המתחילים במקצועות בעלי פריון נמוך ואפיקי קידום מוגבלים הם אלו שנוטים להתייאש יותר מהר מעבודה. 
 

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "ישראל היא חלק מכלכלה גלובלית, והאירועים שמתרחשים בעולם משפיעים גם עלינו. לפיכך, שירות התעסוקה עוקב מקרוב אחר המגמות התעסוקתיות, בארץ ובעולם, ופועל פרואקטיבית ובאסטרטגיה ארוכת טווח למענה והיערכות לשינויים הצפויים.  הירידה בשיעורי תעסוקה הצעירים באה במקביל לעלייה מבורכת בהשתתפותן של קבוצות שעד לאחרונה היו בשולי שוק העבודה. כך שלכאורה התנודות בתעסוקת הצעירים 'טבעיות', אבל אין הדבר מערער את המחויבות העמוקה של שירות התעסוקה כדי להבטיח תעסוקה מיטבית לכל אזרחי ישראל, לרבות הצעירים שהם דור העתיד של הכלכלה שלנו. זה נכון תמיד, ונכון שבעתיים נוכח השינויים המתרחשים בעולם העבודה עם כניסתה המאסיבית של הבינה המלאכותית"