כנס בנושא "חדלות פירעון: האם חוקי המשחק השתנו"?

שבע שנים לאחר אישור החוק בשנת 2019 – תמונת מצב בראיית הרגולטורים - משרד המשפטים ובנק ישראל, למול המצב בשטח בראיית הגופים המלווים

כנס בנושא "חדלות פירעון: האם חוקרי המשחק השתנו?"  נערך ביום שלישי (18.11.25) ביוזמת המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. 

הכנס עסק בשאלות איך השפיעה הרפורמה הגדולה בתחום חדלות הפירעון על שוק האשראי, כיצד הגיבו הלווים על השינויים בחוק, מה השתנה במדיניות הבנקים, האם מדינת ישראל הפכה לסלחנית מידי עם חייבים. שבע שנים לאחר אישור החוק בשנת 2019 – תמונת מצב.  

בפתיחת הכנס נשא דברים משה פרל, מנהל המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא ועם הדוברים נמנו: השופט (בדימוס) איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, עו"ד לירון נעים, ראשת האשכול הכלכלי, המחלקה למשפט כלכלי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים, ד"ר רועי שטיין, מנהל תחום מוסדות ושווקים פיננסיים באגף הפיננסי, בנק ישראל. פאנל הגופים המלווים נערך בהנחיית עו"ד גיל אורן, ראש תחום חדלות פירעון, משרד עוה"ד ארנון, ובהשתתפות: אסף אלדר, סמנכ"ל, ראש החטיבה  הבנקאית בבנק דיסקונט, דורון ספיר, יו"ר פעיל מיכמן מימון, עו"ד דנית רימון, ראש אגף אשראים מיוחדים בבנק לאומי. 

ד"ר רועי שטיין, מנהל תחום מוסדות ושווקים פיננסיים באגף הפיננסי, בנק ישראל "ישראל הצטרפה ב-2019 למגמה הבין-לאומית של רפורמות המקילות על חייבים. מחקר שבוצע בבנק ישראל ממחיש את האיזון העדין: הקלה על חייבים משמעותה עלייה במספר תיקי חדלות הפירעון, ירידה בשיעור ההחזר לנושים, וצמצום היקף האשראי בעיקר ללווים גדולים". 

עו״ד לירון נעים, ראשת האשכול הכלכלי, המחלקה למשפט כלכלי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ״תיקון 9 לחוק חדלות פירעון שאושר לאחרונה בוועדת החוקה, הופך למסלול קבע את מסלול עיכוב ההליכים לשם גיבוש הסדר חוב. התיקון, שקודם על ידי משרד המשפטים, מדייק את האיזונים בין חייבים לנושים במסלול הזה. אנחנו בטוחים שיש בו בשורה חברתית וכלכלית משמעותית לתאגידים וליחידים במשבר כלכלי״.

לדברי השופט (בדימוס) איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב "תמורה מרכזית שהביא איתה חוק חדלות פירעון היא שימת הדגש על שיקום החברה לעומת המצב ששרר לפי החוק הקודם של העדפת אינטרס הנושים, והצורך בהגדלת השאת שיעור החוב שישולם לנושים, גם אם הדבר יקשה על שיקום התאגיד ויעכב את יציאתו לדרך חדשה. הדבר בא לידי ביטוי במספר אופנים; אחד מהם הוא כפיית הסדרי חוב גם אם לא הושג הרוב הדרוש לכך על פי חוק באסיפות הנושים. המגמה היום היא להרחיב את השימוש בכפיית הסדרי נושים, לעומת המצב בעבר שבו מיעט בית המשפט לכפות על הנושים הסדרים, בניגוד לרצונם. היבט אחר ראוי לציון הוא סוגית מינוי בעלי תפקידים; החוק החדש כרסם בסמכות הרחבה שהוקנתה לבית המשפט למנות בעלי תפקידים: כונסי נכסים, נאמנים, מפרקים ומנהלי הסדרים, לפי שיקול דעתו. עתה מוגבל בית המשפט במינוי בעלי תפקידים רק מתוך רשימה של חמישה מועמדים שמוצעת לו על ידי הממונה על חדלות פירעון אלא אם הוא מנמק מדוע אין לבחור במי מהמועמדים המוצעים. המגבלה האמורה, גרמה לצמצום מספר הבקשות של נושים לפתיחת הליכי חדלות פירעון של תאגידים".

עו"ד גיל אורן, ראש תחום חדלות פירעון, משרד עוה"ד ארנון, "מאז שנכנס חוק חדלות פירעון לתוקף התמודדנו עם אתגרים רבים- משבר הקורונה, המלחמה מצבים שאינם בשגרה. כמו כן, אני מעריך שאנחנו לא רואים את התמונה המלאה של נתוני ההלוואות מחוץ למערכות המדווחות".

אסף אלדר, סמנכ"ל, ראש החטיבה הבנקאית בבנק דיסקונט "למרות המשברים הרבים, קצב צמיחת האשראי בשנים האחרונות, גם במגזר הפרטי וגם במגזר העסקי, היה גבוה ואילו שיעורי ההפרשות והמחיקות במערכת הבנקאית, נמוכים. המשק הישראלי ובעיקר הציבור הישראלי מתנהלים באחריות ומפגינים חוסן ויציבות. המערכת הבנקאית משרתת מיליוני אנשים ומתמקדת בחיתום איכותי וככל שישנם מקרי כשל, מטפלת ברגישות ובראיה חברתית רחבה. אני מאמין ומקווה שהצמיחה תואץ, נמשיך לתמוך במשקי הבית, בעסקים הקטנים ובחברות הגדולות ונפגוש שיעורי כשל נמוכים".

דורון ספיר, יו"ר פעיל, מיכמן מימון "החוק הוא חוק טוב שמרכז את כל נושאי חדלות הפירעון במקום אחד ומשלב ראיה כלכלית תיקון 4 התקבל בברכה ע״י השוק ונעשה בו שימוש, אבל נראה שעדיין מוקדם להעריך את ההשפעה שלו על פלח שוק האשראי החוץ בנקאי בטח מבחינת קבלת החלטות״. 

עו"ד דנית רימון, ראש אגף אשראים מיוחדים בבנק לאומי "ככלל, המטרה היא לעשות הכל כדי לגבות את החוב באופן המיטבי - כי בראש ובראשונה עומד לנגד עינינו האינטרס הציבורי. סיכויי חברה להשתקם גדלים משמעותית ככל שמזהים את הכשל ומטפלים בו מוקדם ככל האפשר. כמובן שיש תמיד עדיפות לכך שהתהליך ינוהל תוך שיתוף פעולה מצד החברה והבעלים שלה״.