המשבר בביטוח לאומי

בעקבות האזהרה מפני פשיטת רגל של המוסד לביטוח לאומי בדוח מבקר המדינה, קיימה היום הוועדה לביקורת המדינה דיון בנושא.

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי צביקה כהן סקר בוועדה את הצעדים שהמוסד נוקט כדי להקטין את היקף הגירעון האקטוארי שיעמוד השנה על כ-8 מיליארדי שקלים. עוד הסתבר בדיון, בדיון, כי צוות בין משרדי שדן בנושא קצבת הסיעוד צפוי להמליץ על צמצום היקף הזכאות לקצבת סיעוד וקצבת נכות. 

בין הצעדים עליהם דיווח כהן בוועדה, נמצא גם הרחבת המהלך לקבלת שיבוב מחברות הביטוח, החזר על כספים שהוא משלם למבוטחים שלהן, בין היתר, במקרי נכות ותאונות עבודה. לדברי כהן, עד כה נגבו 3 מיליארד שקלים ויש כוונה להרחיב את המהלך.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, אמר: "בתוך עשור המוסד צפוי להגיע לפשיטת רגל. דוח מבקר המדינה עוד מ-2015 סימן את שנת 2027 כנקודת המפנה שבה התשלומים יהיו גבוהים מהתקבולים, אך מסתבר שהגענו לנקודת הזמן הקריטית הזו עוד קודם לכן. התחזית להתרוקנות קופת הביטוח הלאומי, שעמדה בעבר על שנת 2044, הוקדמה דרמטית לשנת 2036 – בעוד כ-10 או 11 שנים בלבד.

ללא איתנות פיננסית המוסד יתקשה לתפקד בשעת חירום. למרות ארבעה דיונים שנערכו בכנסת הנוכחית ודיונים רבים בעבר, המצב לא השתפר וכנראה אף החמיר. הפתרון היחיד שעליו מצביע האקטואר הוא הקמת ועדה רחבה לגיבוש תוכנית ארוכת טווח, מהלך שאני מאמין שצריך להיות בהובלת ראש הממשלה ושר האוצר. אולם, תשובתו של השר בנושא לא התקבלה עד היום".

רשלנות של המדינה - קרנות הפנסיה והמוסדיים משיגים תשואות גבוהות

ח"כ מיקי לוי: "מוסד שהוא עמוד השדרה הסוציאלי של מדינת ישראל ואחראי על גורלם של מיליוני אזרחים  וכבר שלוש שנים אין לו מנכ"ל קבוע. איך ייתכן שגוף בסדר גודל כזה מתנהל ללא מנהל במינוי קבע? זו לא רק רשלנות, זו אמירה של המדינה שהביטוח הלאומי הוא לא בראש מעייניה... בזמן שקרנות הפנסיה והגופים המוסדיים משיגים תשואות גבוהות, כספי הביטוח הלאומי בממוצע נשמרים ב3.5%. למה כספי האזרחים צריכים להישחק אצל החשב הכללי במקום לצבור ערך ולהקטין את הגירעון האקטוארי?"

מוטי פרנקל, אקטואר המוסד לביטוח לאומי, הסביר את מנגנון ההשקעה של כספי המבוטחים באגרות חוב ייעודיות מול האוצר: "כספי הציבור מושקעים בשני אפיקים עיקריים – אג"ח הנושאת ריבית קבועה של 5.5%, ואג"ח נוספת הצמודה לריבית השוק שעומדת על כ-1.5%. בשקלול הכולל, התשואה הממוצעת על כספי הביטוח הלאומי נעה סביב ה-3% .

החל מ-2023 תשלומי הביטוח הלאומי עולים על התקבולים

צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, הציג את הנתונים המעידים על הרעה חמורה באיתנות הפיננסית של המוסד וקיצור חיי הקרן בשנים רבות. למרות ההבטחות, לדבריו, הוועדה הממשלתית לטיפול במשבר טרם הוקמה, "המלחמה היא אירוע מז'ורי בהקשר של הגירעון, העובדה שלא הוקמה ועדה אומרת הרבה". בדבריו הדגיש סעד את הפער הדרמטי שנוצר בהשוואה לתחזיות הקודמות: בעוד שדוח 2016 צפה כי הקרן תחזיק מעמד עד אוגוסט 2044, הנתונים הנוכחיים מלמדים על קיצור תוחלת חיי הקרן ב-8.6 שנים. החל משנת 2023 תשלומי הביטוח הלאומי עולים על התקבולים, והקרן החלה למעשה בתהליך של נגיסה ברזרבות. הוא פירט את הגורמים שהובילו לשינוי הקיצוני, וציין כי הסיבה המרכזית להקדמת הקריסה היא כניסת הרפורמה בסיעוד בנובמבר 2018.

חוסר מעש ממשלתי

בדבריו התייחס סעד גם לחוסר המעש הממשלתי אל מול הנתונים. הוא הציג נתונים מתוך הדוחות הכספיים של המדינה שפורסמו ביוני 2025, בהם צוין כי תוקם ועדה ציבורית לחיזוק האיתנות הפיננסית של המוסד. "למרות הצהרות אלו, נכון למועד פרסום הדוחות, טרם התקבלה החלטה בפועל על קיום הוועדה. היעדר טיפול יסודי בגירעון האקטוארי, יוביל בהכרח לפגיעה קשה בתשלומי הקצבאות ולסיכון הביטחון הסוציאלי של אזרחי המדינה בעתיד הלא רחוק. אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת והמלחמה היא אירוע מז'ורי גם בהקשר של הגירעון האקטוארי והשלכותיו הכלכליות. אבל העובדה שאנחנו מתכנסים פה שוב ושוב, דנים באותם נתונים מתריעים, ולמרות המלחמה והדחיפות הכלכלית הברורה טרם הוקמה הוועדה שהובטחה לטיפול בנושא – זה אומר הרבה על סדר העדיפויות ועל חומרת המצב".

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, אמר: "אנחנו הזרוע הביצועית של מדינת ישראל. מאז פרוץ המלחמה, הביטוח הלאומי מטפל כיום בכ-9,000 נפגעי פעולות איבה ובכמעט 81 אלף פצועים, זאת בנוסף לטיפול במפוני הצפון והדרום ובמענקי האכלוס לתושבים. אנחנו הגוף שפורס את רשת הביטחון ונוגע באזרחים בכל הצמתים החשובים. בכוונת מכוון אנו פועלים כגוף סטטוטורי ומקצועי שכל מטרתו לשרת את המדינה.

בהתייחסו למשבר האקטוארי, דחה מ"מ המנכ"ל את הטענות: "למרות שהחוק מחייב פרסום דוח אקטוארי רק אחת לשלוש שנים, הוציא המוסד הנחיה להפיק דוח כזה אחת לשנה כדי לשמור על בקרה הדוקה. אנחנו לא נרדמים בשמירה.  המוסד כבר נקט צעדים אקטיביים, כולל המלצה להקמת הוועדה המדוברת והעלאת דמי הביטוח בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים לטובת מימון הגירעון. הפתרון לשיפוי בגין התארכות תוחלת החיים נמצא בידי משרד האוצר. לא מאוחר מדי לתקן, ואפשר לעשות דברים. מה שנמצא בתוך ד' אמותינו אנחנו מבצעים, אך מי שצריך לבצע את הצעד הבא ולשפות אותנו זהו משרד האוצר".

פרנקל הוסיף, כי "היעד שהוגדר בוועדות בעבר הוא שהביטוח הלאומי יחזיק ברזרבות המספיקות ל-3 שנות תשלום. בפועל, בעוד שהיקף התשלומים השנתי עומד כבר על כ-130 מיליארד ש"ח, הקרן עומדת על סך של 200 מיליארד ש"ח. המשמעות היא שאנו עומדים על יחס כיסוי של קצת יותר משנה ורחוק מהיעד הנדרש. עד שנת 2023 התנהלנו בעודפים תזרימיים והקרן גדלה משנה לשנה: בסוף שנת 23 היה הקרן 243 מיליארד והתשלום היה 118 מיליארד אך בשנת 2024 המצב התהפך לחלוטין והמצב הולך והחמיר".

עו"ד שלומי מור, היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי, "לא בכדי המחוקק קבע שהביטוח הלאומי לא יהיה עוד אגף במשרד האוצר, אלא גוף סטטוטורי עצמאי. צרכיה של מדינת ישראל רבים ומגוונים, אך תפקידנו לוודא שהכספים הללו יישמרו בקרנות ייעודיות לטובת המבוטחים ולא ייבלעו בתקציב הכללי".

רועי בבאי, רפרנט רווחה באג"ת אמר בדיון הנושא האקטוארי מעסיק את האגף שעסוק בנושא כבר שנה, "חשוב לומר את האמת, גם אם תקום ועדה, ההמלצות שלה לא יהיו 'משנות עולם' או מפתיעות. המלצות דומות כבר גובשו בוועדה הקודמת ב-2011 בראשות מנכ"לית המוסד דאז. הצעדים הנדרשים ידועים, השאלה היא היישום".