תגובות להורדת הריבית: אופטימיות זהירה בענף הנדל"ן וקריאה לרצף הפחתות

תגובת שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ בתגובה להורדת הריבית:

הבטחתי שניצחון יביא ביטחון וביטחון יביא לפריחה וצמיחה כלכלית. הורדת הריבית היום מצטרפת לשורה צעדים  וסימנים ברורים  - ישראל בדרך לצמיחה כלכלית אדירה.

תגובתו של דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלי דרא שיווק נדל"ן, לפרסום ריבית בנק ישראל:

"החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ל-4.25% היא החלטה מבורכת ומחויבת המציאות. אחרי סיום המלחמה והחזרת החטופים (למעט 3), הירידה העקבית באינפלציה - מ-3.3% ביוני ל-2.5% ושחיקת הדולר מול השקל, נוצרו תנאים שמחייבים תחילת מגמה של הורדת הריבית. הורדה חד פעמית של הריבית במשק היא כמעט חסרת משמעות כלכלית. בנק ישראל לא היה מפחית, אלא אם כן הוא מתכנן ירידה הדרגתית והפחתה נוספת בחודשים הקרובים ובמהלך 2026. אנחנו בהחלט צופים שבהחלטות הבאות תמשך המגמה של הפחתות הריבית באופן הדרגתי. הפחתת הריבית היא קריטית למגזר הפרטי אשר כורע תחת נטל המשכנתאות שהתייקרו מאוד לאחר העלאות הריבית, וקריטית  למגזר העסקי אשר זקוק לה כדי לסייע לו להתאושש מתקופת המלחמה הארוכה. ענף הנדל"ן ספציפית מושפע מאוד מהריבית הגבוהה במשק מאחר והוא עתיר מימון ומינוף,  והורדת הריבית תקל באופן משמעותי על הוצאות המימון של היזמים וגם צפויה לייצר גל ביקושים מצד רוכשי דירות למגורים ומצד משקיעים שישבו על הגדר בשנה האחרונה."

תגובתו של עופר אהרונוביץ', מנהל חטיבת משכנתאות – אלדר משכנתאות, לפרסום החלטת הריבית של בנק ישראל:

"החלטת הנגיד להפחית את הריבית ב- 0.25% מתקבלת על רקע ירידה עקבית בליבת האינפלציה (2.5%), התחזקות השקל וציפיות השוק שדחפו כבר זמן רב לכיוון של הקלה מוניטרית. זהו צעד מדוד אך מתבקש שנועד לאזן בין יציבות המחירים לבין תמיכה בפעילות הכלכלית. הורדת הריבית צפויה להפחית את ריבית הפריים ולהקל מעט על נוטלי המשכנתאות, בעיקר בקרב הלווים עם רכיב פריים משמעותי. החיסכון החודשי יהיה מוגבל, אך ניתן לצפות להתעוררות מסוימת בפעילות מחזור משכנתאות ולחזרת חלק מהרוכשים שהתלבטו בשנה האחרונה. עם זאת, שינוי מהותי בשוק המשכנתאות ידרוש רצף של הורדות ריבית ולא רק מהלך נקודתי.  שוק הנדל״ן ייתכן גידול מתון בביקושים בעקבות הוזלת עלויות המימון, אך לא צפויה פריצה משמעותית כל עוד רמת המחירים גבוהה, דרישות ההון העצמי נשארות מאתגרות וההיצע מוגבל. עבור יזמים, ירידת הריבית מפחיתה את עלויות המימון ותומכת בהמשך קידום פרויקטים, אך אינה פותרת את הבעיות המבניות בענף. בסופו של דבר מדובר בצעד חיובי שנותן אוויר לשוק, אך השפעתו צפויה להיות מוגבלת כל עוד אין מהלך מתמשך של הורדות ריבית לצד טיפול יסודי בהיצע הדיור."

תגובתו של גלעד אורן, מנכ"ל מצלאוי חברה לבניין, לפרסום ריבית בנק ישראל:

"הורדת הריבית היא צעד מבורך שמחזיר את האמון לשוק הדיור לאחר תקופה ארוכה של קיפאון ויוקר מימון חריג. כל ירידה של 0.25% בריבית מפחיתה בממוצע כ־120-150 ש"ח בתשלום המשכנתא החודשי לכל מיליון שקל הלוואה - ומשפרת באופן מידי את יכולת הרכישה של זוגות צעירים ומשפרי דיור. שוק הנדל״ן מגיב מהר מאוד לשינויים במימון, ואנו כבר מזהים עלייה בשיעור הפניות לפרויקטים חדשים ובהתעניינות מצד משקיעים שחוזרים לשוק לאחר היעדרות של כמעט שנתיים. הורדת הריבית תסייע גם לקידום פרויקטי התחדשות עירונית, שהפכו בעייתיים מבחינת כדאיות תחת ריביות גבוהות. מהלך זה מאפשר לנו להאיץ את קידום עשרות הפרויקטים שלנו ברחבי הארץ, ולהגדיל משמעותית את מספר יחידות הדיור החדשות שיוקמו בשנים הקרובות. לטובת המדינה, הדיירים והצעירים שמחכים לדירה - זהו שינוי כיוון חיובי שאנחנו מברכים עליו."

תגובת מנכ"ל חברת 'ישראל אירופה' עו"ד אלעד אפרגן להחלטת בנק ישראל על הורדת הריבית במשק לאחר שנתיים:

"העצירה בעליית מחירי הנדל"ן לא נבעה מהיעדר ביקוש אלא מריבית גבוהה ולא יציבה שגרמה לחוסר וודאות לנוטלי המשכנתאות.

לאנשים אין בעיה עם סביבת ריבית גבוהה, אלא עם חוסר וודאות. כעת, עם הורדת הריבית, השוק מקבל את הוודאות לה היה זקוק, רק שהפעם המחסור בהיצע דירות גדול בהרבה.

לצערי, השילוב של היצע שלא גדל, ביקושים כבושים ומגמת ירידה של הריבית - יביאו בהכרח לעליית מחירי הדיור בשנת 2026 ואפילו בשנת 2027.

כל עוד המדינה לא תטפל באמת בבעיית ההיצע ולא תשבור את חומת הבירוקרטיה שמעכבת הליכי רישוי, הבעיה לא תפתר. הנדל"ן הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק לצד ענף ההייטק וספק המיסים הגדול ביותר של המדינה, אך הורדת הריבית תשפיע על כלל משקי הבית הן באשראי הצרכני והן בהלוואות השונות שניטלו על ידם - דבר שיפנה כספים שיתגלגלו לשוק ויניעו את גלגלי הכלכלה הישראלית."

תגובת יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי על החלטת נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית:

״אני מברך על החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית במשק. זהו רכיב חשוב מאוד ביצירת התנאים לצמיחה ונכון היה שייעשה אף קודם״.

אמיתי הוסיף כי: ״מאז ההודעה הקודמת של בנק ישראל, נרשמה ירידה קלה באינפלציה, עלייה באבטלה והאטה מסוימת בצמיחה. פרמטרים אלה הצביעו כולם על הצורך בהקלה על העסקים ועידוד הפעילות הכלכלית במשק. נוסף לכך, נזכיר כי חברת הדירוג S&P שיפרה לאחרונה את תחזית הדירוג של ישראל ל"יציבה" אשר מבטאת ירידה ברמת הסיכון״.

עוד אמר: ״לאור אלו, ההפחתה שהוחלט עליה היום, גם אם היא הפחתה קטנה יחסית, היא מסמנת את התפנית של יציאת המשק מתקופת מלחמה לתקופת צמיחה, את האמון במשק ואת המדיניות המוניטארית המשקפת תמיכה בצמיחה וביציבות".

רוני מזרחי, יו"ר ובעלי קבוצת מזרחי ובניו ונשיא לשכת הקבלנים לשעבר:

"כמעט שנתיים לקח לנגיד להבין שאיום האינפלציה, כביכול, הינו כאין וכאפס לעומת הנזק חסר התקדים שעשה הן לנוטלי המשכנתאות, הן לקבלנים שנטלו מימון לפרויקטים והן בכך שיצר חוסר וודאות כללי במשק, עובדה שבהפוך על הפוך דווקא תדלקה את יוקר המחיה. אין לנו אלא לצפות שההגיד ימשיך גם בחודשים הקרובים להוריד את שער הריבית, בדיוק כפי שעשו זה מכבר עמיתיו באירופה ובארצות הברית!"

עידו שחם, עורך-דין ושמאי מקרקעין מומחה למיסוי נדל"ן והתחדשות עירונית:

"השאלה שלי לנגיד הינה למה רק רבע אחוז ולא אחוז שלם שיוריד את הריבית כבר עכשיו ל-3.5 אחוזים? מה בעצם הסיכון בכך? האיננפלציה מחד גיסא לא תתפרץ, אולם מאידך גיסא ההחזר על המשכנתאות שעומד כיום בממוצע על כ-11 אלף שקלים לחודש, יירד באופן דרמטי ובכך גם תרד הסכנה למשבר משכנתאות. עכשיו, אחרי המלחמה, זה בדיוק הזמן הנכון לעשות זאת!"

צאלה רוזנבלום עמור, מנ"כלית קבוצת הנדל"ן הציבורית מ. אביב:

"אמרתי כבר בעבר ואני אומרת גם היום ביתר שאת: הבעייה העיקרית של ענף הנדל"ן ושוק הדיור איננה גובה הריבית, אלא העדר מתמשך של מדיניות שתביא סוף סוף להגדלת ההיצע, ומינוף התחדשות עירונית שעה שרק כל דירה שלישית בישראל מצוידת בממ"ד. וכמובן רפורמת עומק במכרזי רמ"י שרק מתדלקים עוד ועוד את מחירי הדיור!"

ניר בבג'ני, יועץ נדל"ן למוסדיים ומשקיעים ובעלי nadlanir investments:

"הנגיד, לצערי, בחר במהלך השנתיים האחרונות להתייצב באופן חד צדדי לצידם של הבנקים המסחריים, מה שהביא לעלייה דרמטית ברווחים שלהם מכ-20 מיליארד לשנה ב-2023 לכ-33 מיליארד כיום. זה אולי הביא ליציבות הבנקים, אולם באופן ישיר על חשבון מיליוני לקחות והגיע הזמן שהעוול הזה יתוקן!"

אמיר רוזנבלום, יועץ מומחה לניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן ש.נ.י:

"ההיסטוריה של ענף הנדל"ן בישראל הוכיחה פעם אחר פעם שרק כשהמשקיעים חוזרים, קל וחומר משקיעי חו"ל, הענף מתאושש. לכן הנזק שנגרם לענף על ידי הריבית הגבוהה, הינו כאין וכאפס מול זה שהבריח את המשקיעים בהמוניהם, כולל הגדלת מס הרכישה לדירות יוקרה ל-13 אחוזים והתחזקות השקל בקרוב ל-20 אחוזים מול המטבעות הזרים!"

תגובתה של עילית פלג, סמנכ"לית קלי פרמיום להורדת הריבית:

ההחלטה להפחית את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.25% היא צעד מתבקש ומבורך, המגיע לאחר תקופה ארוכה במיוחד של קיפאון מוניטרי שנמשך כמעט שנתיים.

?שני גורמים מרכזיים אפשרו את הצעד הזה:

התכנסות האינפלציה ליעד: קצב שנתי של 2.5% באוקטובר.

התאוששות כלכלית  יחד עם ייסוף משמעותי בשקל.

בנוסף, מחירי הדירות המשיכו לרדת.

?הצפי בשוק למדדים נמוכים גם בחודשים הקרובים מחזק את האפשרות להמשך הפחתות ריבית ב-2026.

עם זאת, נגיד בנק ישראל צפוי להמשיך לנקוט בזהירות יתרה. הסיכון המרכזי שצוין על ידי הוועדה המוניטרית הוא ההתפתחויות הפיסקליות (הגירעון התקציבי) והשפעתן על האינפלציה, לצד אי-הוודאות הגיאופוליטי.

גורמי סיכון אלו צפויים להאט את קצב ההפחתות העתידי.

שוק האג"ח כבר תמחר את הורדת הריבית ברבע אחוז.

יוסי ברק, יו״ר קבוצת ברק פיננסים:

"הורדת הריבית היא סימן ראשון לחזרה לשגרה כלכלית. זהו מהלך שמחזיר אמון לשוק המקומי, משחרר נזילות, ומצית מחדש יוזמה, תעסוקה והשקעות. הכלכלה הישראלית צפויה לנוע כעת ממצב של חוסן למצב של צמיחה.

במציאות החדשה חשוב לפעול בחכמה: להעדיף נכסים ריאליים שמגנים מפני שחיקה, לנצל את חלון ההזדמנויות לקיבוע אג"ח ארוכות, ולבחון השקעות חכמות עם מנגנוני הגנה מפני תנודתיות בשווקים. מי שיפעל בתבונה היום, ימצא את עצמו בעמדת יתרון כבר מחר."

תגובת גל קסטל, מנכ״ל אורון נדל״ן, להחלטת בנק ישראל על הורדת הריבית ב־0.25%:

“ההחלטה על הורדת הריבית לאחר כשנתיים של עליות רצופות היא בשורה משמעותית לענף הנדל״ן. אמנם מוקדם עדיין לפתוח שמפניות, אך ללא ספק מדובר בצעד ראשון חשוב לאחר תקופה מאתגרת במיוחד. ההפחתה מהווה איתות חיובי לשוק ומעלה תקווה כי זוהי תחילתה של מגמה שתסייע להוציא את ענף הנדל״ן מהקיפאון שאליו נקלע.

אנחנו מקווים שהמדיניות המוניטרית תמשיך להתאים את עצמה למציאות הכלכלית ולצרכים של הציבור ושל היזמים, כך שהיציבות תחזור לשוק והיקפי הבנייה והעסקאות יתאוששו בהדרגה”.