המחקר של דויטשה בנק: מה היסטוריה ארוכת שנים יכולה ללמד אותנו על השקעות

לפעמים הדרך להבין איפה אנחנו היום היא להסתכל רחוק אחורה. המחקר המקיף הזה בדק איך נכסים שונים התנהגו לאורך תקופות ארוכות במיוחד, ומה באמת עובד עבור מי שמוכן להחזיק השקעות לאורך זמן.

אחד המסרים החזקים ביותר הוא שלזמן יש כוח עצום. סתם לצורך הדוגמא: דולר בודד שהושקע במניות גלובליות בשנת 1824 והושקע מחדש לאורך זמן יהפוך לשווי של יותר מ-10,000 דולר במונחים ריאליים, מותאמים לאינפלציה. לעומת זאת, דולר שהיית מחזיק במזומן היה נשחק בכל שנה בכמה אחוזים, ובסוף מאתיים שנה היה שווה כמעט כלום. כלומר, המחקר מראה שככל שהתקופה שבה מחזיקים מניות ארוכה יותר, כך הסיכוי להפסד הולך ונעלם. לכן, מי שחוסך לטווח ארוך כמעט תמיד מרוויח מהשקעה במניות ולא מהחזקת מזומן.

הסיבה לכך פשוטה: מניות מייצגות בעלות בעסקים אמיתיים שמוכרים דברים אמיתיים. עם אינפלציה, חברות יכולות בסופו של דבר להעלות את המחירים שלהן, להגן על הרווחים שלהן ובעקיפין גם על ההשקעה שלנו כמשקיעים. לעומת זאת מזומן, זה רק פיסת נייר או מספר על מסך, והשחיקה שלו היא חלק מהמבנה של הכלכלה המודרנית. כך שמי שמחזיק מזומן לטווח ארוך לא באמת שומר על הכסף שלו אלא מאפשר לאינפלציה לשחוק אותו בהדרגה.

אבל שלא תבינו לא נכון..זה לא אומר שלא צריך מזומן בכלל: תמיד חשוב להחזיק כסף לשעת חירום ולנצל הזדמנויות השקעה. אבל בטווח הארוך, מי שלא משקיע...כנראה מפסיד.

המדד הטוב ביותר לחיזוי התשואה העתידית שלך הוא המחיר שאתה משלם

מסקנה נוספת שעולה מהמחקר של הבנק הוא שהמחיר שאנחנו משלמים הוא הגורם החזק ביותר בקביעת התשואה העתידית. כלומר, קניית נכס "יקר" (מכפיל רווח גבוה) אומרת שאתה משלם עבור שנים של חדשות טובות ותחזיות צמיחה חיוביות, שבעיקרון כולן כבר מתומחרות. אם העתיד הוורוד הזה לא יתממש בצורה מושלמת, המניה עלולה לא להצליח, ועם מניות יקרות, יש מעט מאוד מקום לטעויות. וזה נכון במיוחד בשווקים שונים בעולם: מחקר שמיין מדינות "זולות" מול "יקרות" הראה שהשקעה במדינות הזולות הניבה כפול מהתשואה שקיבלו המשקיעים במדינות היקרות.

השוק האמריקאי יוצא דופן

ממצא חשוב נוסף מהמחקר הוא שהשוק האמריקאי הוא יוצא דופן. לפי המחקר, במשך רוב המאה האחרונה, משקיעים זכו לתגמול על כך שעקבו אחר אסטרטגיה פשוטה: קנו את מדד S&P 500 ושכחו ממנו. בארצות הברית, במשך יותר ממאה שנה, מניות כמעט תמיד התעלו על אג"ח בתקופות של 25 שנה. זה לא קרה בשום מדינה אחרת. במדינות כמו איטליה, גרמניה ויפן היו תקופות ארוכות שבהן אג"ח נתנו תוצאות טובות יותר ממניות. היום, המצב רחוק מלהיות דבר בטוח כי השוק האמריקאי הוא מהיקרים בעולם, ולכן ציפיות התשואה ממנו נמוכות יותר ביחס לשווקים אחרים. ובמילים פשוטות, מי שמשקיע רק בארה”ב בעצם שם את כל הביצים בסל אחד.

שכחו מתנודתיות. הסיכון האמיתי הוא הפסדים קבועים

המחקר מראה שהתיק הקלאסי של 60% מניות ו־40% אג"ח עדיין עובד היטב לטווח ארוך. התשואה שלו לאורך 200 שנה כמעט זהה לתשואת תיק מניות מלא, אבל עם תנודות הרבה יותר נמוכות. מניות מביאות צמיחה, ואג"ח מרככות את התנודות ומקלות על ההשקעה לאורך זמן.

כשבוחנים הפסדים גדולים, רואים הבדל מהותי בין מניות לאג”ח. מניות יכולות להתרסק תקופות ארוכות, אבל הנתונים מראים שבסוף הן כמעט תמיד התאוששו. לעומת זאת, אג"ח של מדינות בתקופות משבר כגון מלחמות, אינפלציה גבוה, מהפכות וכדומה, לפעמים התמוטטו לחלוטין ולא התאוששו לעולם. לכן הסיכון הגדול לא נמצא בתנודתיות, אלא באובדן קבוע של ערך. כלומר, המניות הן תנודתיות, אבל הן שורדות. אך אג"ח עלולות להימחק.
 

יחסי סיכון-תשואה (תשואות שנתיות ממוצעות יחסית לתנודתיות), לפי מדינה. מקור Deutsche Bank.

הזמן מפחית את הסיכון של שוק המניות, אך לא את הסיכון של אג"ח

עוד נקודה חשובה שעולה מהמחקר היא משהו דיי ידוע והוא שהזמן מפחית את הסיכון של השקעה במניות, אבל כמעט לא משנה את הסיכון באג"ח. בתקופה של 25 שנה, הסיכוי של מניות להפסד במונחים ריאליים יורד ל־7.5% בלבד, בעוד שבאג"ח הסיכוי להפסד כמעט לא משתנה.

המחקר גם מציין שאנחנו חיים בעולם של כסף פיאט.  כלומר כסף שלא מגובה בזהב או בכל נכס אחר וזה אומר שהאינפלציה היא דבר מובנה בתוך המערכת. במציאות כזו, מניות הן ההגנה הטובה ביותר לאורך זמן, משום שהן גדלות יחד עם הכלכלה. מזומן ואג"ח נשחקים, אבל מניות שומרות על כוח הקנייה.

מה מניע את התשואות לאורך זמן?

המחקר מראה שקצב הצמיחה של הכלכלה הוא הגורם שמניע את התשואות לאורך זמן. מניות בסופו של דבר מייצגות את מנוע הצמיחה של המדינות. אם כלכלה גדלה מהר, התשואות בה גבוהות יותר. ואם הצמיחה חלשה אז גם התשואות נמוכות.

הבעיה הגדולה ביותר מבחינת מדינות רבות היא הירידה באוכלוסייה העובדת. ככל שיש פחות עובדים צעירים, קשה יותר לשמור על צמיחה. מדינות רבות באירופה ובאסיה ייכנסו לתהליך של ירידה מתמשכת במספר העובדים, מה שעלול להוביל לעשורים של צמיחה חלשה. לכן כשמשקיעים במדינות שונות חשוב לשים לב גם לעניין הדמוגרפי.

זהב

גם לגבי זהב המחקר מצביע על תמונה מורכבת. לאורך 200 שנה, הזהב כמעט לא הצמיח את הערך האמיתי שלו. אבל במאה הנוכחית הוא דווקא הניב תשואה יפה מאוד. זה לא בגלל שהוא נכס יוצר ערך, אלא בגלל שהוא מהווה מקלט מפני חששות וחוסר ודאות ואי־אמון במערכת הפיננסית. לכן הוא טוב כהגנה, אבל לא כדרך לבנות הון.

מה המסקנה לגבי מטבעות ואג"ח?

בנושא המטבעות, המסקנה ברורה: כמעט כל המטבעות בעולם נשחקו בצורה דרמטית מול הדולר במאה האחרונה. כשמשקיעים בחו"ל, החשיפה למטבע עלולה למחוק רווחים, במיוחד בשווקים עם אינפלציה גבוהה.

לבסוף, המחקר מצביע על כך שהעידן הארוך של עליות באג"ח הסתיים. שנים של אינפלציה וריבית עולה פגעו בהן בצורה שלא נראתה עשרות שנים. לכן צריך להתייחס לאג"ח כיום בעיקר כמקור הכנסה יציב וכהגנה מסוימת בעת האטה כלכלית ולא כמגן מושלם מפני ירידות בשוק המניות.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]