ניר בבג׳ני, צילום: ארימדיה
ניר בבג׳ני
16/12/2025
אפתח בחידה לקוראים: מהי המחלבה שהניבה הכי הרבה כסף במדינת ישראל מאז הקמתה ב-1948: האם מדובר ב"תנובה"? אולי "שטראוס"? שמא "טרה" או "יטבתה"?
ובכן, 4 התשובות אינן נכונות. המחלבה הרווחית ביותר בתולדות המדינה, שהניבה מיליארדים רבים לכיסה, הינה רשות מקרקעי ישראל החולשת על 21 מיליון דונם, 93 אחוזים משטח המדינה, גדול פי 400 מקירוב משטח העיר תל אביב.
לפרוטוקול: כשהוקמה רשות מקרקעי ישראל(אז מנהל מקרקעי ישראל) ב-1960, היה זה על מנת להיות "כלב השמירה" על קרקעות המדינה למען בטחון ישראל. בפועל כלב השמירה הזה הפך להיות "הזנב המכשכש בכלב" ובמקום לשמור על הקרקעות לטובת אזרחי המדינה, הפכה רשות מקרקעי ישראל לספסר קרקעות שכל מטרתו הינה לחלוב את כספם של האזרחים ובד בבד לדאוג לכך שמחירי הדיור, חלילה, לא ירדו לעולם.
לשם המחשה: רק בשנה האחרונה, 2025, זינקו רווחי רשות מקרקעי ישראל ב-36 אחוזים לעומת 2024, עובדה שלטעמי זועקת לשמיים, לא רק בעצם העלייה ברווחים, אלא גם ובעיקר משום שזה קרה בעיצומה של מלחמת קיום בה השתתפו מאות אלפי מגויסים המשוועים להגיע לדירה.
יתרה מכך: רק לאחרונה ביצעו משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל שני מהלכים שהינם, לכאורה, לטובת ציבור חסרי הדיור, אולם בפועל היה מדובר בשני "ספינים" חסרי משמעות.
האחד, מכרזי "דירה בהנחה" שבפועל זכו בהגרלה רק 7600 מתוך 132 אלף שניגשו להגרלה, כלומר כ-5 אחוזים בלבד, שרובם הגדול ספק רב אם יוכלו לממש את זכייתם.
השני, האיום להטיל מס על בעלי קרקעות פרטיים שמחזיקים שנים רבות בקרקע כאבן שאין לה הופכין, זאת מתוך מטרה, כביכול, להגדיל את היצע הקרקע ובכך להוזיל את מחירי הדיור.
לטעמי שתי פעולות ראווה אלה משולות לסיפור אודות "הקוזק הנגזל". והלא מי שמחזיק ברוב המכריע של הקרקע במדינה, מה הבעיה מבחינתו לגרום להיצף קרקע לבנייה ובכך להוזיל באופן מידי את מחירי הדיור?
ובכן, בניגוד גמור להצהרות כל ממשלות ישראל לדורותיהן על דיור במחיר בר השגה לכל אזרח, כולן השתמשו בקרקע המדינה שברשותן וברשות מקרקעי ישראל כזרוע שלהן, כפרה חולבת של מיסים, שעטיניה שופעים כל העת מיליארדים של שקלים מידי שנה.
זוהי, לטעמי, טעות חמורה ביותר לא רק מבחינה מוסרית של חובת המדינה לדיור לכל אזרחיה, אלא גם מבחינה כלכלית וחברתית: הנתונים היבשים מראים כי מידי שנה פוחת והולך אחוז הישראלים שבבעלותם דירה, זאת עקב התייקרות מחירי הדירות פי 3(!) במהלך 20 השנה האחרונות, מכ-750 אלף שקלים בממוצע ב-2005 לכ-2.2 מיליון כיום.
עובדה זו באה לידי ביטוי בירידה דרמטית בבעלות על דירות, מכ-75 אחוזים בשנות ה-90 של המאה הקודמת לכ-64 אחוזים בלבד כיום. ובמילים אחרות: אז היו כמיליון מתוך 4 מיליון ישראלים ללא דירה ואילו כיום נאמד מספרם ב-3.5 מיליון מתוך 10.4 מיליון ישראלים, כלומר פי 3.5 יותר ישראלים שאין בבעלותם דירה.
זהו, לטעמי, "גול עצמי", שעה שעטיני הקרקע ממשיכים להניב מיליארדים מידי שנה, נסתם הגולל על יותר ויותר ישראלים שאין בידם היכולת להגיע לדירה, קל וחומר מאות אלפי לוחמים ואנשי בטחון שאחרי המלחמה חוזרים למלחמת הקיום היומיומית על פרנסה ואחוז הולך וגדל מהם נעדר כל יכולת להגיע לדירה.
והפתרון לכך הינו פשוט בתכלית: ברגע מקבלי ההחלטות במדינה יעצרו לחשוב טיפה על מנת לא לאבד, חלילה, את דור העתיד, הם יכפו על רשות מקרקעי ישראל להתחיל ולשחרר קרקעות בכמות הנדרשת ובד בבד במקום מחירי המינימום שרק מתדלקים יותר ויותר את מחירי הדיור, יקבעו סוף סוף רף מחירים שציבור הרוכשים יוכל לעמוד בו.
כך, אולי, יפסידו אולי מיליארדי שקלים מיסוי אך בהחלט ירוויחו את עתיד המדינה!
*כותב המאמר ניר בבג'ני הוא יועץ נדל"ן למוסדיים ומשקיעים ובעלי Nadlanir investments
