עו״ד יובל יועז, יועמ"ש היחידה הכלכלית: "פרשת סלייס מחייבת בחינה מערכתית מעמיקה, שאינה מתמצה באחריות אישית של גורמים ספציפיים. כאשר הונאה בהיקף חסר תקדים מתרחשת תחת פיקוח רגולטורי המתיימר להיות אפקטיבי, בעיקר של רשות שוק ההון, חובתה של המדינה לבחון באופן ביקורתי את תפקוד מנגנוני הבקרה והפיקוח – ולהסיק מסקנות ברמה הציבורית. הקמת ועדת בדיקה ממשלתית נועדה לאפשר בירור עצמאי, יסודי ושקוף של הכשלים שנחשפו. לא רק לשם הפקת לקחים רגולטוריים, אלא גם מתוך מחויבות לזכות הציבור לדעת, להגנה על כספי החוסכים, לשיפור וחיזוק מנגנוני הפיקוח ולחיזוק אמון הציבור במערכות הכלכליות של המדינה."
בשם מרשתי, היחידה הכלכלית (ע"ר), א תכבד לפנות אליכם בדברים שלהלן:
1. אתמול (17.12.2025) הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת עתק, בסך 950 מיליון שקל, ע"י המנהל המורשה של חברת סלייס גמל בע"מ, נגד בעלי השליטה ונושאי משרה לשעבר בחברה (ת"א 49231-12-25 סלייס גמל בע"מ נ' גולדברג ואח'). כתב תביעה זה מצטרף לשורת הליכים התלויים ועומדים בבתי המשפט בפרשת קריסתה של חברה זו, תוך עושק עמיתיה (ראו: ת"א 58451-01-24 סלייס גמל בע"מ נ' המפקח על הביטוח ואח'; ת"א 43291-12-24 סלייס גמל בע"מ נ' שנצר ואח'; וכן עת"מ 33870-01-25 גולדברג נ' המפקח על הביטוח ואח').
2. כידוע, סלייס היא חברה שהתאגדה בשנת 2012 ועוסקת במתן שירותי ניהול של קופות גמל, בהתאם לרישיון שקיבלה מהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, על יסוד חוק הביטוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה- 2005 . החל מדצמבר 2023 היא מתנהלת באמצעות מנהל מורשה, בעקבות גילוי ההונאה הפיננסית עצומת הממדים, בהיקף הגדול ביותר שאירע בישראל מאז ומעולם.
3. ההליכים המשפטיים המתנהלים ושעוד יתנהלו בבתי המשפט בעניין זה, במטרה להשיב לעמיתים החוסכים את כספם, כולו או חלקו, הם בעלי חשיבות רבה ותכל יתם להשיב מעט צדק מקום שבו מאות רבות של חוסכים איבדו את כל כספם. ואולם לצד ההליכים הללו, רשויות המדינה אינן רשאיות לשבת בחיבוק ידיים, ולהימנע מבדיקת עומק של כשלי הרשויות הרגולטוריות שהיו אחראיות ואמונות על וידוא תקינות פעולתן של החברות הפועלות בתחום זה בשוק, לרבות חברת סלייס.
4. עד עתה, אף גוף רשמי של המדינה לא נטל אחריות ולא לקח על עצמו את הטיפול בחוסכים שנפגעו; לא ביצע תחקיר או בדיקה שיטתית וסדורה של שרשרת הכשלים שאיפשרה את ביצוע ההונאה הפיננסית עצומת הממדים; לא ה פיק לקחים, לא חידד נהלים ולא גיבש כללים, תקנות או תיקוני חקיקה נדרשים.
5 . פרשת סלייס מחייבת בדיקה יסודית של פעולת רשות שוק ההון בכלל, ובעניין הפיקוח הנדרש על סלייס ועל חברות דומות, בפרט. נדרשת כאן הסקת מסקנות ברמה המערכתית, ולא ניתן להסתפק בתוצאותיהם של ההליכים המשפטיים המתנהלים כעת בהיבטים קונקרטיים של הפרשה, מתוך אינטרסים של שחקנים קונקרטיים דוגמת ציבור העמיתים החוסכים.
6 . צריכה להתקיים בדיקה שיטתית ויסודית, שתבחן היצד הורמו דגלים אדומים לאורך הדרך, אך איש ברשות שוק ההון לא זיהה מראש את הכשל, שהוביל להונאה הפיננסית. פרשת סלייס חשפה פרצות ענק ברשת הרגולטורית, המאפשרות הוצאת כספים להשקעות "אלטרנטיביות" בעלות מרכיב גדול של סיכון, ושבחלקן כלל אינן נסחרות בשוק ההון הישראלי.
7. משהחלה הפרשה להיחשף, רשות שוק ההון יכולה הייתה לבלום את המשך הפקדת הכספים בחברת סלייס ולמצער באותם אפיקי השקעה "אלטרנטיביים", ולצמצם חלק מהנזקים שנגרמו ל עמיתים, ואולם תגובתה של הרשות הייתה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.
8. על יסוד האמור, "היחידה הכלכלית" מתכבדת לפנות אליך ולבקשך לפעול להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לחקר פרשה זו, וזאת בהתאם לסמכותך הקבועה בסעיף 8 א לחוק הממשלה, תשס"א- 2001, שזו לשונו:
"(א) מינה שר ועדה לבדיקת נושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו (בסעיף זה – השר הממנה), ובראש הועדה עומד שופט בדימוס, רשאי שר המשפטים, לבקשת השר הממנה ובאישור הממשלה, לקבוע כי לאותה ועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה, לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 (להלן – ועדת בדיקה ממשלתית); השר הממנה יפרסם ברשומות הודעה על מינויה של ועדת בדיקה ממשלתית, הרכבה, תפקידיה וסמכויותיה.
(ב) לא יתמנה ולא יכהן כחבר בועדת בדיקה ממשלתית מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הועדה לבין תפקיד אחר שהוא ממלא או ענין אחר שלו.
(ב1) בהרכב ועדת בדיקה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים.
(ג) על ועדת בדיקה ממשלתית יחולו הוראות סעיפים 14 ו-22 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.
(ד) מצאה ועדת בדיקה ממשלתית כי קיים חשש לביצוע עבירה פלילית, תביא את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.
(ה) ועדת בדיקה ממשלתית תגיש לשר הממנה דין וחשבון על תוצאות בדיקתה והמלצותיה; השר יביא את הדין וחשבון בפני הממשלה.
(ו) לענין סעיף זה, "שר" - לרבות כמה שרים הממנים ועדה אחת״.
9. ועדת בדיקה ממשלתית היא כלי סטטוטורי שנוצר כאמור מכוח סעיף 8 א לחוק הממשלה, התשס"א-2001. תכליתה היא להרחיב את הסמכות הטבועה של הממשלה ושל שריה לבדוק ולברר נושאים ועניינים שבתחום סמכותם ואחריותם, לצורך הפקת לקחים והסקת מסקנות. היא מהווה מנגנון ביניים בין ועדת בירור פנימית, שהיא חסרת סמכויות סטטוטוריות, לבין ועדת חקירה ממלכתית, שהיא גוף המיועד לעניינים בעלי חשיבות ציבורית חיונית מיוחדת. ועדת בדיקה ממשלתית נועדה לתת מענה לצורך הציבורי לאפשר חקירה של נושא מסוים בתחום אחריותו של שר, במסגרת ועדה בעלת מעמד מוכר בחוק שניתן להקנות לה סמכויות מסוימות על פי חוק ועדות חקירה, בלא שיתחייב לצורך כך מינוי ועדת חקירה ממלכתית.
10. בבג"ץ 6728/06 עמותת אומ"ץ נ' ראש ממשלת ישראל (30.11.2006), נקבע כך (פסקה 13 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' ריבלין):
"אין בנוסחו של סעיף 8א כל ראייה לכך שהסמכויות הנתונות מכוחו מוגבלות אך לועדות בדיקה העוסקו ת בעניינים מצומצמים ונקודתיים. [...] ועדת בדיקה ממשלתית יכולה לבחון גם התנהלות רב מערכתית של הרשות המבצעת, ובכלל זה התנהלות הנוגעת למשרדי ממשלה שונים".
11. אם בראש הוועדה עומד שופט בדימוס, ניתן לקבוע כי לוועדה יהיו סמכויות של ועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו- 27(ב) לחוק ועדות חקירה. סמכויות אלו כוללות זימון עדים, כפייתם להעיד ולהציג מסמכים, חיוב עדים להעיד בשבועה, וכפיית התייצבות של אדם שלא ציית להזמנה. הוועדה נהנית מסמכויות של בית משפט, כולל סנקציות על עדות שקר או סירוב להעיד. כמו כן, הוראות סעיפים 14 ו-22 לחוק ועדות חקירה, הקובעות חסינות לעדויות ולדוחות הוועדה (למעט בהליך פלילי בשל עדות שקר), חלות על ועדת בדיקה ממשלתית. במקרים בהם קיים חשש לביצוע עבירה פלילית, הוועדה תביא את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה מגישה דין וחשבון והמלצות לשר הממנה, והשר מביא אותם בפני הממשלה.
12. ממכלול האמור עולה כי פרשת סלייס על נגזרותיה והשלכותיה מצדיקה בדיקה יסודית ושיטתית של התנהלות הגופים השלטוניים הרלוונטיים, ובראשם רשות שוק ההון; וכי הכלי המתאים לביצוע בדיקה זו הוא באמצעות הקמת ועדת בדיקה ממשלתית, המצויה בתחום סמכותך כשר האוצר.
13. לפיכך, נודה לך באם תפעל להגשת הצעת החלטה לממשלה, להקמת ועדת בדיקה ממשלתית כאמור, למינוי חבריה ולניסוח המנדט לעבודתה.
14. נודה על קבלת תשובתכם בהקדם האפשרי, ובנסיבות העניין בתוך 30 ימים לכל היותר. יובהר כי מרשתנו שומרת לעצמה כל זכות בהקשר זה – לרבות הזכות לפנות לערכאות המתאימות כדי שיתנו דעתן והנחיותיהן בעניינים אלו. התעלמות ממכתבנו או קבלת ההחלטה האמורה ע"י הממשלה במתכונתה הנוכחית, ישמשו מענה מכללא לפנייתנו דנן. נבקשכם לראות במכתבנו זה פנייה אחרונה בכל הנוגע למיצוי הליכים טרם פנייה לערכאות כאמור. בנוסף – אין במכתבנו זה או במה שלא נאמר בו, כדי לפגוע בזכות כלשהי מהזכויות העומדות למרשתנו.




עו״ד יובל יועז, צילום:: יח״צ


