הרגע הכי מפחיד...

כששאלו את המשקיע האגדי ביל גרוס מה היה הרגע הכי מפחיד בעבורו במשבר של שנת 2008 הוא אמר שזה היה הרגע שבו התייצב אצלו פקיד של משרד האוצר האמריקאי ואמר  לו:
"  "I am from the government and I am here to help”

גם אצלנו הרגולטורים פועלים לייצוב המשק, ובשבוע שעבר הודיע המפקח על הבנקים על כוונתו "להגדיל את כמות ואיכות ההון" במערכת הבנקאית בישראל, כחלק מההערכות להחלת תקנות באזל 3.

הוראה זו נשמעת ממש טוב, אפילו מעולה. השאלה היא איך משיגים את זה.ובכן, המפקח על הבנקים מתכוון להשיג זאת ע"י כך שיחייב את הבנקים להגדיל עד שנת 2016 את רמת הלימות הון הליבה שלהם  (הון עצמי שאינו כולל הון היברידי כגון שטרי הון המירים) מרמה הנוכחית של 7.5% לרמה של 11%. לכאורה, מדובר בסך הכל בתוספת של 3.5% להלימות הון, אולם בפועל צעד זה ייאלץ את הבנקים להגדיל את ההון העצמי שלהם בכ-47% ולכן הוא מהווה שינוי דרמטי עבור המערכת הבנקאית ועבור המשק הישראלי בכלל.

כפי שניתן לראות בטבלה,הגדלת הלימות ההון בכ-47% תאלץ את הבנקים לגייס הון בסכום עתק של 26 מיליארד ₪.
סכום זה מהווה כ-40% מההון העצמי שלהם וכ-50% משווי השוק שלהם.

לצעד זה יש מספר משמעויות הן עבור הבנקים והן עבור המשק הישראלי בכללותו

בנקים

• המניות של הבנקים הופכות הרבה פחות אטרקטיביות לאור הגורמים הבאים:

o הבנקים לא יחלקו דיבידנדים לתקופה של 3 עד 4 שנים.

o ההון, שהבנקים ייאלצו לצבור, לא יופנה להגדלת תיק האשראי או להגדלת הרווחים, אלא פשוט יישב בצד כדי לתמוך בתיק האשראי הקיים שלהם.

במילים אחרות – הבנקים יחויבו להחזיק 50% יותר הון רק כדי לשמר את רמת הנכסים והרווח הנוכחית.לפיכך, התשואה על ההון צפויה לרדת בכ-30% עד 50% וכנ"ל מכפיל ההון באמצעותו מתומחרים הבנקים.

• ייתכנו גיוסי הון בבנקים. מדובר כמובן בצעד שאינו מיטיב עם ביצועי המניה.

• הבנקים ימכרו אחזקות פיננסיות, אגרות חוב ואת האחזקות שלהם בחברות כרטיסי אשראי (בעיקר דיסקונט ולאומי). מכירת אחזקות אלו תגדיל את ההון העצמי אולם תוריד את הרווחיות בכ-10% עד 15%.

ההשפעה במקרה זה היא מעורבת, כאשר מצד אחד, חברות כרטיסי האשראי דווקא מהוות את אחת הרגליים הבריאות והרווחיות במערכת הבנקאית ומכירתן תקטין את פיזור ההכנסות, אולם מאידך גיסא, ייתכן כי בעיתות משבר בנקים אכן אינם צריכים להחזיק במניות של חברות תנודתיות.
• מי שצפויות דווקא ליהנות ממהלך זה של הגדלת ההון הן אגרות החוב של הבנקים, מאחר והחסינות הפיננסית של הבנקים תגדל.

המשק הישראלי

• הבנקים יצמצמו מהותית או אף יקפיאו את האשראי שהם מעניקים למשק.

• הבנקים יאלצו להעלות ריבית ובכך יגדילו את עלויות האשראי במשק, יפגעו בצמיחה, יקטינו את רווחיות החברות ואת גביית המיסים (זאת מאחר והוצאות מימון מוכרות מיידית ע"י מס הכנסה).

• הבנקים יצמצמו הלוואות לעסקים קטנים ולסקטורים שמוגדרים כמסוכנים יותר, כגון חברות נדל"ן.
חשוב לזכור, כי מגזר העסקים הקטנים הוא אחד מהעסקים הגדולים במשק ולכן יש חשיבות גדולה להמשיך ולתת לו אשראי. בנוסף, במצב החדש לא ברור מי יממן את תוכניות הבנייה הנרחבות, שהממשלה מתכננת על מנת להוריד את מחירי הדירות המאמירים.

אם כך, מבחינה לעומק של ההוראה החדשה של המפקח על הבנקים נראה כי הצורך להגדיל את ההון העצמי צפוי לפגוע מהותית בתשואה על ההון העצמי, כאשר מכפילי ההון  יספגו ירידה של כ-25%. אמנם ירידות השערים במניות הבנקים מאז תחילת השנה הביאו לכך שהפגיעה הצפויה מיישום הוראת הגדלת ההון כבר מתומחרת במחירי המניות (פרט לבנק מזרחי), אולם חלק ניכר מהאפסייד שהיה גלום במניות הבנקים נמחק.

בטבלה המצורפת מפורט השינוי הצפוי בתשואה על ההון ובמכפיל ההון הנגזר של הבנקים לפני השינוי הצפוי ולאחריו, ביחס למכפיל ההון הנוכחי בבורסה. כפי שניתן לראות, הנפגעים הגדולים הם בנק מזרחי (אשר פועל עם הון עצמי נמוך יחסית בגלל דרישות ההון העצמי הנמוכות יחסית שנדרשות כיום במתן משכנתאות לדיור) ושני הבנקים הגדולים- פועלים ולאומי.

 
לאור האמור, הקטנו חשיפה למניות הבנקים הן בקרנות המניתיות והן בקרנות המעורבות כגון 'אפסילון 10/90 דיבידנד (A1*)' ובמקביל הגדלנו חשיפה לאג"ח של הבנקים השונים הן בקרנות אג"חיות והן בקרנות מעורבות כגון 'אפסילון (*00) תיק סולידי פרימיום'.

נכתב ע"י רו"ח רון אלקון, אנליסט
אפסילון בית השקעות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.