עמי גינזבורג: למה מחיר מתכת הכסף עלתה כפליים מזהב ?

בשנה האחרונה פרסמתי באכסניה זו כמה טורים שעסקו בזהב. שיעור הזינוק שנרשם במחיר המתכת הצהובה הוא אחד הגבוהים בהיסטוריה לשנה קלנדרית בודדת. כדי למצוא שנה שבה הזהב עלה ביותר מ-70% צריך להרחיק עד 1979, השנה שבה האינפלציה העולמית הרקיעה שחקים בעקבות משבר הנפט שפרץ עם נפילת המשטר של השאה באיראן, אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם. 

העליה במחיר הזהב עדיין נמשכת. מתחילת דצמבר הוסיף הזהב לערכו כ-6% נוספים. אבל לצד הזהב נמצא תמיד "ידידו הוותיק" – הכסף, שלרוב חוסה בצילה של המתכת הבכירה. אלא שהשנה הכסף האפיל אפילו על הזהב המזנק. 

מתחילת 2025 זינק מחיר הכסף בכמעט 140%. בתחילת ינואר עוד נסחר הכסף סביב 29 דולר לאונקיה. כיום מחירו קרוב ל-70 דולר, שיא של כל הזמנים. 

חלק מהעלייה במחיר הכסף קשור כמובן לעלייה של מחיר הזהב. גם כסף נחשב למכשיר פיננסי שמסוגל לאגור ערך ולהגן, גם אם חלקית, מפני שחיקה אינפלציונית של "כסף הנייר" (Fiat Money). וכמו הזהב, ולמעשה יותר ממנו בגלל ערכו הנמוך יותר, לכסף יש שימושים תעשייתיים רבים.  

כסף ידוע לאדם מראשית העת העתיקה. סיגי מתכת שנמצאו במערה קדומה באסיה, מעידים על כך שידעו להפריד אותו מעופרת כבר לפני כ-6,000 שנה.

השימוש ההיסטורי המרכזי בכסף, בדומה לזהב, היה ביצירת מטבעות. עדויות לשימוש בכסף כאמצעי תשלום קיימות בתרבויות רבות בעולם. ברבות מהשפות – כולל עברית כמובן - שם המתכת ושם אמצעי התשלום זהים.  

כסף כמתכת ואמצעי תשלום מוזכר פעמים רבות במקרא. הוא מוזכר לא פעם בתור חומר יקר ערך המשמש לקישוט או יצירת כלי קודש. הוא משמש כמובן כסמל לעושר ולערך חומרי. בנוסף הוא מוזכר בהקשר של מטבעות או חומר גלם לסחר חליפין. 

אברהם אבינו שילם "ארבע מאות שקל כסף" עבור רכישת מערת המכפלה מעפרון החיתי. המדרש מציין שאברהם שקל את הכסף לעפרון כדי להדגיש את רצינות העסקה.

בספר ירמיהו פרק י' מצוי המשפט הבא:  "כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא וְזָהָב מֵאוּפָז מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וִידֵי צוֹרֵף תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם מַעֲשֵׂה חֲכָמִים כֻּלָּם". בחסידות, הכסף מקושר למידת החסד ול'כיסופים' (תשוקה), בעוד הזהב מקושר לגבורה.

שימוש אחר עבור הכסף, שנפוץ מאוד גם היום כמובן, הוא כחומר גלם לתכשיטים. תכשיטי כסף עשויים לרוב מכסף מסוג סטרלינג. הכסף יקר לעומת נחושת אך זול בהרבה מזהב. הוא נחשב בתכשיטים כמתכת יקרה מ"דרגה שנייה", בעיקר בהשוואה לזהב.

כסף שימש בעבר גם להכנת כלי בית, בעיקר מערכות של סכו"ם יוקרתיות ואביזרי מטבח נוספים כמו מגשים, או קומקומים. 

על מיקומו של הכסף ביחס לזהב ניתן ללמוד גם ממעמדו כפרס בתחרויות ספורט. מדליית כסף ניתנת בדרך כלל לזוכים במקום השני בתחרות ספורט, בעוד המנצחים מקבלים מדליית זהב. 

ביקוש תעשייתי גובר

בעשורים האחרונים הולך וגובר השימוש בכסף גם לצרכים תעשייתיים שונים ומגוונים. זו כנראה גם אחת הסיבות המרכזיות שגרמו לזינוק במחירו בשנה האחרונה. 

כסף ותרכובותיו משמשים למשל להכנת סרטי צילום. המלחים בתרכובות אלו מתכהים בחשיפה לאור ומאפשרים ליצור את התמונה. ישנם מלחי כסף שכשהם מוספים לזכוכית הם גורמים לה להתכהות באור חזק ולחזור ולהיות בהירה כשהאור נחלש. לעיתים נעשה בו גם שימוש במשקפי שמש.

אבל השימוש התעשייתי המרכזי בכסף נובע מתכונתו כמוליך חשמלי באיכות כגבוהה. זו תכונה שהופכת את הכסף לחומר גלם חשוב בתעשיית האלקטרוניקה.  

במחצית הראשונה של 2025 יוחסה העליה במחירם של הכסף והזהב למלחמת הסחר שבה פצח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. בשוק הסחורות הסבירו שהסיבה לעליות נובעת מ"אי וודאות" כלכלית בעקבות מלחמת הסחר וכן חשש "להתפתחות אינפלציה עולמית" בעקבות העלאות המכסים של ארה"ב ומכסי גומלין על יבוא מארה"ב שהטילו מדינות אחרות בתגובה. 

במחצית השניה של השנה, ככל שהתברר שהמכסים לא מאטים באופן משמעותי את כלכלת ארה"ב וגם לא מחוללים אינפלציה משמעותית (עד כה), החלו להישמע הסברים אחרים. אחד העיקריים בהם הינו המרדף שהחל להחריף בין סין וארה"ב על חומרי גלם ומינרלים נדירים. 

למסגרת זו ניתן להכניס את ההסכם האסטרטגי בין ארה"ב ואוקראינה שבו תקבל ארה"ב גישה מועדפת למינרלים ומתכות נדירות חיוניות (כמו ליתיום, גרפיט, טיטניום) המצויות באוקראינה. זאת בתמורה לסיוע כלכלי מצד ארה"ב. בממשל האמריקאי הסבירו שההסכם נועד לצמצם את התלות בסין ולהבטיח אספקה למגזרים טכנולוגיים וביטחוניים. חלק מהמשאבים נשואי ההסכם עדיין נמצאים בשטחים שנכבשו על ידי רוסיה.  

באוקטובר האחרון סין ביצעה מהלך משלה כאשר החליטה להטיל הגבלות ייצוא מקיפות על מינרלים נדירים המצויים באדמתה וכן על טכנולוגיות לעיבודן. המהלך של סין הוביל לחשש ממחסור עולמי ופגיעה בתעשיות חיוניות כמו רכב חשמלי ושבבים. סין הרחיבה את רשימת ההגבלות גם לחומרים כמו הולמיום, אירופיום, איטרביום, תוליום וארביום, טכנולוגיות לעיבודם וכן הגבלות ייצוא על מגנטים מיוחדים.

כסף וזהב אמנם אינם מצויים בקטגוריות הללו אבל הם עדיין מהווים סוג של נכס מקלט בתקופות של אי וודאות כלכלית ואי שקט גיאופוליטי.
 

הבטריות למכוניות חשמליות עולות כסף וצורכות כסף 

לעליה במחיר הכסף יש כמובן גם הסברים מהתחום הבסיסי בכלכלה: ביקוש והיצע.  בשנים האחרונות הביקוש לכסף היה גבוה מההיצע שלו שמגיע בעיקר מכרייה, עיבוד ומחזור.

הודו לדוגמא היא יבואנית גדולה של כסף. תכשיטי כסף וזהב משמשים בדרך כלל כמתנות לחתנים וכלות טריות. 80% מאספקת הכסף של הודו מגיע מיבוא, כשרובו מגיע מכספות המצויות לונדון. הללו, מסתבר, התרוקנו במהירות בשנים האחרונות. 

ביוני 2022 החזיר איגוד שוק המטילים של לונדון כ-31 אלף טון מטרים מעוקבים של כסף בכספותיו. במרץ 2025 ירד נפח המלאי בלונדון לכ-22.1 טון, כלומר נפילה של כ-30%.

היצע הוא בעיה מתמדת בענף. סקר הכסף העולמי של מכון הכסף לשנת 2025 מעריך כי ייצור המכרות רשם ב-10 השנים האחרונות ירידה, במיוחד באזורים כמו מרכז ודרום אמריקה.

את רוב הביקוש העודף לכסף מספקות תעשיות כמו רכב חשמלי, ענף האנרגיה הסולארית (ליצירת תאים פוטו-וולטאים) וההשקעות הגדולות שמתרחשות במרכזי נתונים עבור יישומי בינה מלאכותית.

בענף הרכב החשמלי הכסף משמש בין השאר עבור ייצור בטריות. ככל שייצור המכוניות החשמליות יגבר – כך יגבר הביקוש לרכב. יותר מכך, כיום רכב חשמלי סטנדרטי מכיל כ-25 גרם כסף. רכבים גדולים יותר עשויים להזדקק לכ-50 גרם כסף. ואולם מעבר לסוג חדש של בטריות מסוג "מצב מוצק" ( solid-state silver batteries ), כמות הכסף שתידרש לרכב אחד יכולה להגיע עד קרוב לקילוגרם אחד. זה אומר שהביקוש של תעשיית הרכב החשמלי לכסף עשוי לגדול במאות אחוזים לעומת המצב הנוכחי. 

הביקוש לכסף כמתכת תעשייתית נמצא בעליה לאורך שנים. עם זאת, חשוב לזכור שהכסף נוהג להיות תנודתי יותר מאשר זהב, וההשפעות עליהם אינן זהות. האם אחרי עליה כה חדה תוך שנה אחת עוד נותר לכסף עוד דלק לעליות גם בשנה הבאה? נצטרך להמתין ולראות.