ועדת הכספים אישרה את תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2026: יעמוד על כ-256 מיליון ₪

ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, אישרה את תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2026. התקציב יעמוד על כ-256 מיליון ₪, גידול של כ-25 מיליון ₪ לעומת תקציב מאושר לשנת 2025. 

תקן כוח האדם הוא 250 משרות, תקציב פרויקטים לשנת 2026 מעודפי 2025 יעמוד על 40 מיליון ₪, תקציב מערכות המידע יעמוד על כ-34 מיליון ₪, תקציב הפיתוח, בעיקר למערכות מידע, יעמוד על כ-24 מיליון ₪, מקורות המימון העיקריים של הרשות הם אגרות שנתיות - כ-114 מיליון ₪, ואגרות תשקיף - כ-93 מיליון ש"ח.

בדברי הרקע להצעה מציינת הרשות כי למרות הלחימה המתמשכת, שוק ההון הישראלי הפגין עמידות מרשימה שבאה לידי ביטוי בהתחזקות המטבע המקומי, עליות במדדי המניות וירידה בתשואות אג"ח הממשלה.

יוסף זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, ציין במסגרת הדיון כי הופתע לטובה מעמידות השוק הישראלי על רק המלחמה: "השנה בבורסה הישראלית הייתה מהשנים הטובות מזה עשרות שנים, תוך תקופת מלחמה ומלחמה עם איראן, זה מראה על החוסן של שוק ההון הישראלי שבסופו של דבר הוא שוק חזק וישנה רגולציה ששומרת עליו ברמה העולמית. כדי לסבר את האוזן  בת"א 35 שווי השוק  חצה את טריליון שקל, מחזור המסחר היומי הממוצע שלנו  4.5 מליארד שקל פי שתיים ושלוש ממה שהיה מלפני שנים מעטות,  מבחינת גיוסים השנה 133  גיוסי אג"ח קונצרני, 20 חברות חדשות בבורסה IPO של מניות ו-30 חברות שגייסו אג"ח לראשונה. השוק גדל ב-50 חברות חדשות וזאת בשנה של לחצים כבדים על השוק והשוק בפריחה חזקה".

"חשבנו על מצב הרבה יותר קשה, חששנו מנפילות הרבה יותר קשות. לא חשבנו שאחרי שנתיים של מלחמה המשק יהיה במצב כ"כ טוב. בדיעבד יש יסודות מאוד יציבים במשק, המוסדיים, האמון במוסדות. הסתובבנו בעולם, והראנו שקף של כל המלחמות בישראל ב-20 שנה האחרונות, ובכולן נראתה ירידה ולאחר מכן עליות מאוד חזקות, תוך כדי המשבר כבר ראו עלייה. זה בעיני מראה גם יציבות של המשקיעים, לא ראינו בריחה, כל הדברים האלה הם יסודות מוצקים של הכלכלה שבזמן אמת מוכיחים את עצמם. אנחנו בגל הנפקות שני ב-5 שנים, אולי של חברות קטנות יותר, אבל חברות חזקות, תעשיות טובות ונדל"ן" הוסף זינגר. 

עוד צוין בדברי הרקע כי הרשות ממשיכה לפעול להתאמת הרגולציה המקומית לסטנדרטים גלובליים ולהסרת חסמים בשוק, כי הרשות מקדמת חקיקה להסדרת פעילות הגורמים שבאמצעותם מתבצע המסחר בניירות ערך, וכי המטרה היא להגביר את הגנת המשקיעים, לפתח את השוק ולעודד תחרות מול המערכת הבנקאית השלטת בתחום.

עוד צוין בדברי הרקע כי הרשות מפקחת על ענף שירותי התשלום - ארנקים דיגיטליים, סליקה וכו', והעניקה רישיונות ל-5 גופים ראשונים. בתחום אסדרת נותני שירותי מידע פיננסי, המאפשרים ללקוחות תמונה מלאה על מצבם הפיננסי בזמן אמת, צוין כי עד כה הוענקו 25 רישיונות בתחום זה, 6 מתוכם בשנה החולפת.

בתחום עידוד פעילות שוק ההון וטיוב הגילוי, צוין כי מקודמת הצעת חוק הכוללת ארבעה תיקונים, ביניהם: הרחבת השימוש בניירות ערך מסחריים וקידום קרנות נאמנות אלטרנטיביות. עוד צוין כי הוקמה ועדה מקצועית (ועדת חמדני) לבחינת דרישות הגילוי בדוחות, במטרה להפחית את הנטל הרגולטורי ולטייב את המידע למשקיעים, וכי זו צפויה לפרסם את מסקנותיה בשנת 2026.

עוד צוין כי בשנת 2026 בכוונת הרשות לבצע ביקורות בתאגידים מדווחים ואצל מתווכים בהשקעות ולהמשיך בבדיקת השקעות לא מפוקחות לאיתור פעילויות החורגות מהוראות דיני ניירות ערך' וכי בפעילות האכיפה המנהלית חל בשנה האחרונה גידול משמעותי בהיקף התיקים המנהליים ובהיקף מקרי העיצומים הכספיים כמו גם בהליכי ביטול רישיון.

עוד צוין בדברי הרקע כי הרשות תרחיב את נוכחותה ברשתות החברתיות ובערוצי התקשורת כדי להתאים את עצמה להרגלי צריכת המידע ברשתות החברתיות, וכי המטרה המרכזית היא המאבק בהונאות פיננסיות באמצעות פרסום "תמרורי אזהרה" והנגשת ידע מקצועי בשפה ברורה, במטרה להגן על הציבור הרחב בשוק ההון.

יו"ר הרשות ציין לעניין כך כי "זרוע נוספת שהשקענו בה הרבה במהלך השנה, היא המלחמה בהונאות. ההונאות בתחומי ההשקעות חוצות גבולות ומגזרים, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים ויותר. שיפרנו את האכיפה, גם בהשקעה בטכנולוגיה, גם בהסברה". 

עוד צוין כי מחלקת תאגידים ברשות מפקחת כיום על 652 תאגידים מדווחים אשר נסחרים בבורסה, מתוכם 494 חברות ציבוריות הנסחרות בישראל בלבד, 110 חברות אג"ח כולל מנפיקות תעודות מטבע, ו- 48 חברות דואליות. עוד צוין כי נכון לסוף אוגוסט 2025 שווי השוק של המניות ויחידות ההשתתפות מסתכם ב- 1.54 טריליון ₪ ושווי השוק של אגרות החוב הקונצרניות מסתכם בכ-548 מיליארד ₪. 

במסגרת היקפי הפעילות של מחלקת השקעות, צוין כי הרשות מפקחת על ניהול כספי ציבור בשוק ההון בהיקף כולל של כ-1.6 טריליון ₪. הפעילות כוללת ניהול תיקים, ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, קרנות נאמנות ושירותי תשלום ומידע. שווי הנכסים המנוהלים עומד על כ-469 מיליארד ₪, עלייה לעומת סוף שנת 2024, אז עמד ההיקף על כ-416 מיליארד ₪. שווי הנכסים המיועץ, המתבצע בעיקר דרך המערכת הבנקאית, עומד על כ-417 מיליארד ₪.

בענף קרנות נאמנות, נכון לסוף אוקטובר, פועלות בשוק 2,385 קרנות המנהלות כ-737 מיליארד ₪, כאשר בתום 2024 פעלו 2,290 קרנות שניהלו כ-597 מיליארד ₪.

לעניין הגידול בתקציב הרשות לעומת שנת 2025, ציין מנכ"ל הרשות, עודד שפירר: "יש לנו גידול בסכום הכולל בגלל 2 הוצאות חד פעמיות שייתכן שיהיו פעם נוספת, לא יותר: אחד זה המשרדים שלנו בת"א, אנחנו עוברים דירה למקום אחר, יש עלויות שיפוץ של כ-30 מיליון ₪, ההסכם שכירות שלנו ל-25 שנה ולכן ההשקעה, שטח של 4,700 מ"ר. הוצאה שנייה, חד פעמית שתהייה גם יותר מפעם אחת, היא הקמת מרכז ההשקעות שאנחנו מקווים לפתוח עוד שנה וחצי". 

לאור עודפי התקציב של הרשות, ביקש יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי לכלול הנחות באגרות לחברות בשנה הבאה. 

שפירר השיב כי הרשות מציעה השנה "הפחתה חכמה יותר. אנחנו מציעים אותה לחברות שיעשו משהו לתועלת הציבור המפוקח, לדוגמא סוג של דיווח מסוים, שחברה שתעשה אותה תזכה להנחה באגרה. זה יבוא בתקנות, נביא אותן לוועדת הכספים במהלך השנה הקרובה".

יו"ר הרשות התייחס לסוגיה וציין: "נביא הפחתות משמעותיות השנה, בין 45 ל-50 מיליון ₪. הרצון שלנו שתהייה הפחתה רוחבית לכולם ועוד רגל דיפרנציאלית לחברות שיתרגמו את הדוחות לאנגלית למשל, זה טוב למשק אבל זה עולה להן כסף. נביא את זה לכאן". 

איגוד החברות הציבוריות וגורמי שוק נוספים קראו לקבוע הנחה קבועה ולא להתנות אותה, כן קראו לקבוע את ההנחה בהקדם.