מהפכה בבנקאות? המפקח על הבנקים פותח דלת לבנק חברתי

המפקח על הבנקים בוועידת עוגן: "יש סיכוי לבנק חברתי בישראל"; הממונה על התחרות: "לבנקים טוב שהלקוח רדום." הטלת מס על הבנקים כפי שמוצע תפעל נגד התחרות שאנחנו רוצים ליצור. אם המדינה רוצה להטיל מס על רווחיות עודפת, שתמצא נוסחה איך לחשב זאת ושתטיל את המס על כל החברות באופן רוחבי, לא רק על הבנקים", כך אמר הבוקר (ה') המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, בועידת עוגן, קרן ההלוואות החברתיות.  לדברי חחיאשוילי, "כשאתה מטיל מס רק על הבנקים זה יוצר עיוותים. גופים חדשים יחשבו פעמיים אם להיכנס, זה ירתיע משקיעים חדשים במניות הבנקים. מומלץ להימנע ממיסוי סקטוריאלי".

חחיאשוילי נשאל גם על הסיכוי להקמת בנק חברתי ראשון בישראל ואמר: "אני חושב שיש סיכוי לבנק חברתי בישראל. חלק מהמתווה שלנו לעידוד בנקים חדשים כולל רגולציה מותאמת לגופים יותר קטנים, ואם בנק חברתי יעמוד בתנאים לרגולציה המותאמת - אין מניעה שייכנס ויקבל רשיון בנקאי. בסוף צריך לזכור שמי שמקבל רשיון בנקאי מגייס כסף מהציבור, והתפקיד שלנו לוודא שהכסף הזה יהיה זמין ללקוחות כשירצו אותו״.

הממונה על התחרות, מיכל כהן, התייחסה בועידת עוגן למהלכים להכרזה על הבנקים כעל קבוצת ריכוז:

"אנחנו מזהים חסם מעבר מאוד משמעותי של לקוחות בין בנקים כי הלקוחות בתחום הזה לא מעורבים, אין ללקוחות לא את הפנאי ולא את היכולת להשוות בין מוצרים בנקאיים, זיהינו שהבנקים בהתנהלות שלהם מעודדים את חוסר המעורבות, טוב להם שהלקוח רדום והם נמנעים מלשקף את המחיר, נמנעים מלתת מוצרים פשוטים, קושרים בין המוצרים כך שריבית תלויה בכרטיס אשראי וכדומה. 

כהן אמרה כי מה שאנחנו שוקלים זה לתת הוראה שתאסור עליהם להפלות בין לקוחות קמעונאיים במחיר הפיקדון ותחייב אותם בשקיפות. זאת אומרת שהבנק יצטרך לפרסם רשימת פקדונות שכיחים שלידם יהיה את המחיר שלהם, רק עבור הפיקדון, בלי לקשור ובלי להתנות במוצרים אחרים, שזה יהיה פתוח ללקוחות כל הבנקים ושאי אפשר יהיה לתת ללקוח מחיר אחר מהמחיר המפורסם. אתה תדע כמה אתה מקבל על הבנק בכל בנק ולרכוש אותו מכל בנק.

מנכ"ל עוגן, שגיא בלשה, אמר בועידת עוגן:  "בארה"ב יש בנק אחד לכל 77 אלף אמריקאים. בישראל יש 8 בנקים – בנק אחד לכל 1.2 מיליו איש. המשמעות היא שבארץ יש פחות תחרות, והתחרות היא על האוכלוסיות החזקות, על העשירונים העליונים, על העסקים הגדולים, פחות על העסקים הקטנים", כך אמר הבוקר (ה') שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן, קרן ההלוואות החברתיות, בועידה השנתית של עוגן. לדבריו, "בארץ יש 3 אוכלוסיות יעד שאין להן נגישות טובה לבנקאות – משפחות ממעמד הביניים ומטה, עסקים קטנים, בעיקר בפריפריה, ומלכ"רים. בשביל הדברים האלה צריך בנקים חברתיים, כמו שיש בעולם. באירופה 30% מהבנקים הם בנקים חברתיים או קואופרטיביים, בארה"ב 43% הם בנקים קואופרטיביים".

בלשה ציין כי "לעוגן למעלה ממיליארד שקל נכסים, אנחנו בצמיחה מרשימה ויש לנו קווי אשראי מהבנקים המסורתיים. כשנהיה בנק נוכל לגדול עשרות מונים. בנק מאפשר לגייס פקדונות, לפתוח חשבונות עו"ש, וזה אומר שנוכל לגייס הרבה יותר אשראי. אנחנו ממתינים לאישור רשות שוק ההון להצטרפות אלינו של אגודת האשראי אופק, שיש לה אפשרות לתת שירותים בנקאיים מחר בבוקר. מרגע קבלת האישור מרשות שוק ההון, נוכל לפעול בתוך חצי שנה.

עו"ד דליה טל, יועמ"ש בכירה בתחום הבנקאות והפיננסים, ממשרד עורכי הדין EBN ודירקטורית בעוגן, התייחסה למכשולים הרגולטוריים בהדרך להקמת בנק חברתי בישראל: "צריך ביטוח פקדונות, ערבות בנקאית מסוג כזה או אחר, הקלות רגולטוריות, למשל בנושא ההון: לבנק ישראל יש חוזר שקובע איך סופרים את ההון הרגולטורי. עוגן ניזונה מתרומות, לפי הפיקוח על הבנקים זה לא הון. לכן אנחנו חייבם לבנות את המודל שתרומות ייחשבו להון".

פרופ' דן וייס, ראש מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול באונ' תל אביב, אמר בועידה: "למעל 100 מיליון איש בארהב יש חשבון בבנק חברתי. מה שעוגן יוצאת מגדרה ומתאמצת שיהיה בישראל - קיים שנים. באנגליה המודל דומה לזה שבארה"ב, ביבשת אירופה יש בנקים שהבעלות בהם היא של הלקוחות והעובדים, ללא מטרת רווח, והבנקים האלה עובדים שנים בהצלחה אדירה. אחד הדברים שמאפשר את זה בארה"ב זה ביטוח פקדונות, שמוריד מאוד את חשש היציבות. בארץ מתווכחים שנים על ביטוח פקדונות. התהליך להזה לא התקדם כי לא הכירו בערך האמיתי שזה מייצר למערכת. הבנקים הגדולים לא צריכים אולי ביטוח פקדונות אבל הבנקים הקטנים בארה"ב ובאירופה הם מעוררי תחרות ממדרגה ראשונה לעשירונים הנמוכים, אלה שהבנקים היום מזלזלים בהם".

פרופ' שמוליק האוזר, יו"ר בנק Esh, אמר בועידת עוגן: "בנק Esh לוקח 50% מההכנסות -לא מהרווחים - שלו ומתרגם אותם ללקוחות בצורת ריבית. אנחנו מחלקים על עו"ש 50% מההכנסות, על פיקדון לשנה מחלקים 50% מההכנסות, אם הכנסות הבנק יגדלו, בהגדרה הלקוח יקבל יותר, לפי נוסחה. זה בילט אין במודל שלנו. אנחנו יודעים לתת את כל השירותים שלנו ללא עמלות. אדם מפקיד בבנק שלנו 1,000 שקלים או 10 מיליון – אין הבדל. אני לא חושב שהרגלוטור צריך להתערב בתמחור. אני מראש נותן ריביות הכי גבוהות שאני יכול ובמודל לגמרי שוויוני. מכיוון שהיעילות התפעולית שלי יותר גדולה, אני יודע להרוויח. אם בבנקים הגדולים מוציאים 40-50 אגורות על כל שקל הכנסה, אצלי זה 25 אגורות הוצאה לשקל הכנסה".

פרופ' האוזר אמר עוד כי "וועדה לעידוד התחרות בבנקים הגיעה לכמה המלצות מאוד חשובות, אני סבור שהדרך היחידה לתת לבנקים קטנים להתחרות זה לאפשר להם להפוך לבנקים גדולים. אתה צריך לשפוך טונות של כסף לפני שאתה מרוויח. אני בא לבית השקעות ואומר לו: בוא תהיה בנק גדול, אז הוא אומר: אני מוכן לבוא אבל למה אתה מגביל אותי ל-2.5% נתח שוק. אל תגבילו צמיחה אורגנית מעבר ל-2.5%. תנו לנו לצמוח אורגנית".

"סדרי העדיפויות של הממשלה זה קודם כל לקחת אחריות על האסון והמחדל הגדול ביותר שקרה במדינת ישראל. הממשלה הזו צריכה ללכת הביתה. אני רוצה להזכיר את רן גווילי, אני חושב שהממשלה לא מספיק מטפלת בהחזרתו", כך אמר היום  איל ולדמן, מייסד מלאנוקס ומנכ"ל וולדו החזקות, בועידת עוגן, קרן ההלוואות החברתיות. בתו של ולדמן, דניאל ז"ל, נרצחה במסיבת הנובה לצד בן זוגה נועם שי ז"ל.

לדברי ולדמן, "הממשלה הנוכחית מועלת ב-90% מהתפקידים שלה. למשל, המדינה מפקירה שוב את החטופים, נותנים להם 8,000 שקל לחודש. למה אין תקציב ל-25 אלף שקל  לחודש לכל החיים לשבים שחזרו? תדאגו לרווחה של פצועי צה"ל.  מדינת ישראל מתחילה להיראות כמו רפובליקת בננות, אנחנו לא בממשל תקין בלשון המעטה. תוסיף את פלדשטיין, שאומר שלראש הממשלה יש תיקים על שר הביטחון; את ח"כ סוכות שמונה ליו"ר ועדת החינוך. אנחנו צריכים לחזור למקור. ההיי-טק הצליח בגלל עבודה מאוד קשה של אנשים שעשו דברים מדהימים. חייבים להביא את החרדים ללמוד לימודי ליבה ולשרת בצבא בצורה מלאה, אי אפשר שיהיה הבדל של 5,800 בתקבולים למדינה בין משפחה חרדית ממוצעת למשפחה חילונית ממוצעת".

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אמר בוועידה: "אני אופטימי מאוד  לגבי הכיוון שאליו המדינה הולכת. ישראל היא בין המרכזים הגדולים בעולם בתחום ההיי טק, לפני לונדון ופאריז. זו רק דוגמה למידת המובילות שלנו. זה נס. כלכלת ישראל היא כלכלה יוצאת דופן בכמה שהיא מפותחת, חדשנית, מתקדמת  ומצליחה גם בשנים כל כך קשות. למה היא יוצאת דופן? יש פה כמות כישרון שאין באף מדינה אחרת בעולם. הדבר השני זה מערכת חוקית, רגולציה, מערכת של מסים שנבנתה פה. הצירוף של הדברים האלה הוא ממשלה – אפשר להגיד נתניהו – והדבר השני זה הכישרון. הצירוף של שני אלה הופך אותי לאופטימי ביחס למדינת ישראל״.

שמחון התייחס גם לתרומה של ולדמן, שמכר את מלאנוקס לאנבידיה, לענף ההיי טק: "שמעתי מאנשים מאוד רציניים בעולם שאמרו לראש הממשלה בשיחה אצלו בחדר שהתרומה של מלאנוקס לאנבידיה היא בערך פי 100." על כך אמר ולדמן: "אנחנו מביאים מבנה שיעסיק אלפי עובדים בצפון. היום 20% מההכנסות של אנבידיה הן ממלאנוקס וזה מכניס למדינה כסף כל שנה".