עמי גינזבורג: מיהם אנשי השנה, ענפי השנה, והבורסות המצטיינות של 2025 ?

שנת 2025 שתסתיים ביום ד' הבא היתה מהטובות שידעו בורסות העולם במילניום הנוכחי. בניגוד לשנים טובות אחרות כמו 2003 ו-2009 שהגיעו אחרי משברי ענק בשווקים (פיצוץ בועת הדוט.קום והמשבר הפיננסי), השנה שתסתיים בעוד ימים אחדים הגיעה אחרי שנתיים של גאות בבורסות. 

סימני הגאות המתמשכת ניכרו כמעט בכל בורסות העולם. S&P500, המדד המוביל של ארה"ב ולכן גם של העולם כולו, ננעל ערב חג המולד בשיא חדש נוסף – 6,932 נקודות. המדד גבוה כעת בכ-18% מהרמה בה החל את השנה. מדד נאסד"ק התרומם השנה בכ-22%. 

גם באירופה, למרות הצמיחה האיטית של כלכלות היבשת הגדולות, הבורסות רצו קדימה. מדד יורוסטוקס 50 הפאן אירופי הוסיף לערכו כ-17% ומדד דאקס של בורסת פרנקפורט קפץ בכ-22%. העליות באירופה התרחשו למרות מלחמת הסחר ולמרות שמדינות אירופה נאלצות כעת להשקיע יותר כסף בסיוע לאוקראינה במלחמתה מול רוסיה ובצרכי ביטחון פנימיים. 

שוקי המניות של אסיה הניבו אף הן רווחים נאים למשקיעי כשמעל כולן בלטה הבורסה של טוקיו עם זינוק של 26% מתחילת השנה. מדד ניקיי ניתר בסוף אוקטובר לראשונה מעל רמה של 50 אלף נקודות. גם בורסת סאו פאולו של ברזיל הצטרפה לחגיגה עם קפיצה של כ-33% מתחילת השנה. 

אחרי סיום שנה כה מוצלחת בשווקים נותר רק לבחור את אנשי השנה, בורסות השנה, ונכסי השנה הבולטים והמפתיעים.  

איש השנה – נשיא ארה"ב דונלד טראמפ 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מוכתר כאן די בקלות לאיש הפיננסים של השנה. מסיבה פשוטה: הוא האיש שגרם במו פיו וידו החותמת לתזוזות החדות ביותר בבורסות העולם. התזזיתיות שבה הוא פועל כמעט משכיחה מאיתנו שהוא עוד לא השלים שנה בתפקיד הרם.

ההשפעה הגדולה ביותר שלו הגיעה בתחילת אפריל עם מהלומת "יום השחרור" ופתיחתה של מלחמת הסחר. המכסים החד צדדיים בהם נקט טראמפ גרמו לשבוע של נפילות חדות בכל בורסות העולם. תוך זמן קצר החל טראמפ לחזור בו. הוא השעה את המכסים ל-90 יום והבורסות שבו לעלות. בחודשים הבאים העצבנות נמשכה, אבל עם הזמן מלחמת הסחר כמעט ונשכחה, למרות שרמת המכסים על יבוא לארה"ב נותרה גבוהה. 

המקום השני שבו טראמפ השפיע היה דרך לחץ עצום על יו"ר ה'פד', ג'רום פאואל, להפחית את הריבית. ואכן, במחצית השנייה של השנה הוביל פאואל מהלך של 3 הפחתות שהותירו את הריבית בארה"ב על 3.75%. המשקיעים שראו בלחץ של טראמפ התערבות בוטה ולא ראויה במדיניות הבנק המרכזי, התיישרו עם הרעיונות של טראמפ. נראה שהם משלימים גם עם העובדה שיו"ר ה'פד' הבא שימנה טראמפ הוא בעצם איש "שלו", שיבצע את מדיניותו. השאלה מה יקרה לאינפלציה בארה"ב במידה והריבית תופחת בקצב מהיר מדי נותרה פתוחה.

לטראמפ היתה גם השפעה גדולה על בורסת תל אביב. אנשיו הובילו להפסקת האש בלבנון בסוף 24', לעסקת החטופים של ינואר 25' ולהפסקת האש והחזרת כל החטופים באוקטובר 25'. ביוני 25' סייע טראמפ לישראל בהפצצת הכורים הגרעיניים באיראן (למרות התנגדויות במפלגתו), ואף כפה על ישראל לעצור את המתקפות האוויריות לאחר 12 ימי לחימה. כל האירועים הללו הובילו לזינוק המרשים שרשמה בורסת תל אביב בשנה האחרונה. 

קצת פחות הצלחה נרשמה עד כה בניסיונו של טראמפ לתווך בין רוסיה ואוקראינה. על אף זאת, עצם הניסיון עצמו סייע כנראה לקפיצות שרשמו בורסות אירופה לאורך השנה. 

ממה שהכרנו ולמדנו ב-11 חודשי הכהונה הראשונים שלו (וגם לפניהם) ניתן לצפות שטראמפ ישפיע על בורסות העולם גם ב-2026. נותר רק להמתין ולראות אם זו תהיה השפעה חיובית או שלילית. 

אשת השנה – סנאה טקאיצ'י, ראש ממשלת יפן 

ב-21 באוקטובר הפכה סָנָאֶה טָאקָאִיצִ'י (64) לראשת הממשלה הראשונה אי פעם של יפן. הציבור היפני למד להכיר אותה לאחר שכיהנה בעבר כשרה תחת ראש הממשלה לשעבר, שינזו אבה. תפקידה הבולט ביותר היה שרת הפנים והתקשורת בשנים 2019–2020. 

טאקאיצ'י נחשבת לשמרנית ולאומנית נוקשה. יש לה עמדות שמרניות מבחינה חברתית, כגון התנגדות לנישואים של זוגות מאותו המין. היא גם מתנגדת גם לשינוי החוק שיאפשר לאישה לכהן כקיסרית יפן. טאקאיצ'י מרבה להזכיר את מרגרט תאצ'ר, ראשת ממשלת בריטניה בשנות ה-80', כמודל לחיקוי. 

על אף זאת הובילה ממשלתה של טקאיצ'י תקציב מדינה שאינו נראה שמרני כלל. התקציב כולל חבילת תמריצים כלכליים בסך של 117 מיליארד דולר הכולל סובסידיות למשקי בית, הגדלת תקציב הצבא והשקעות בתעשיות הספנות והמוליכים למחצה. יותר מ-50% מהסכום ימומן באמצעות הנפקת אג"ח ממשלתיות חדשות.

ציבור המשקיעים של יפן קידם את בחירתה בשמחה. מתחילת אוקטובר ועד היום זינק מדד ניקיי 225 של בורסת טוקיו בכ-13%. העליות אירעו למרות העובדה שהבנק המרכזי של יפן העלה החודש את הריבית ביפן ל-0.75% - שיא של 30 שנה. הבנק אף אותת שתהליך העלאת הריבית יימשך גם ב-2026.

הבורסות המפתיעות של השנה – תל אביב, מילאנו 

אפילו בשנה שהיתה נהדרת למשקיעי המניות בעולם - הביצועים של בורסת תל אביב היו חריגים לטובה. מדד תל אביב 125 זינק במהלך השנה ב-52% והשלים את כל הפערים שנפערו בינו לבין העולם במהלך 2023 ותחילת 2024. לעליות הללו צריך גם להוסיף את העובדה שהשקל הישראלי התחזק במהלך השנה האחרונה במידה ניכרת מול הדולר האמריקאי. בשבוע האחרון נסחר השקל סביב 3.18 שקל לדולר, לאחר שבאפריל הוא נסחר סביב 3.82 שקל לדולר – התחזקות של כ-17%.

העליות של תל אביב הגיעו במדרגות שתאמו את ההתפתחויות הגיאופוליטיות. המדרגה הראשונה שהתרחשה בחודשים ספטמבר 24' עד סוף מרץ 25' נשענה על המהלומות שהנחיתה ישראל על ארגון חיזבאללה בלבנון והפסקת האש שבאה בעקבותיה. תל אביב 125 זינק בתקופה זו בכ-25% (מ-2,000 ל-2,500 נקודות). המדרגה השנייה בשיעור של כ-25% נוספים (מ-2,450 נקודות ל-3,100 נקודות) התרחשה בין אפריל ליולי וכללה את מלחמת 12 הימים מול איראן. המדרגה השלישית (מכ-3,000 ל-3,650 נקודות) התרחשה ברבעון האחרון של השנה כשהיא נשענת על הפסקת האש בעזה והחזרת החטופים. 

העליות של החודשים האחרונים נסמכים גם על ביצועים כלכליים משופרים של המשק הישראלי. כך למשל ברבעון השלישי של השנה נרשמה בישראל צמיחה בקצב שנתי של 3%. זאת לאחר שברבעון השני של השנה נרשמה נסיגה של כ-1.1% בתוצר (קצב שנתי) בעקבות שיתוק המשק במהלך המלחמה עם איראן. תחזיות הצמיחה לשנת 2026 נעות כעת בין 4.2% ל-4.9%. 

השנה הקרובה תהיה קריטית למדינת ישראל. לקראת סופה אמורות להתקיים בחירות לכנסת ולראשות הממשלה. בדרך כלל שנים של בחירות נחשבות טובות לכלכלה, בעיקר כי הממשלה נוהגת להוציא כספים רבים. ואולם השנה, בעקבות הגירעונות הגדולים בתקופת המלחמה, התקציב הממשלתי מהודק יותר. 

בורסה מפתיעה נוספת היא זו של מילאנו שהמדד המוביל בה זינק השנה בכ-31%. איטליה סבלה בעשורים האחרונים ממערכת פוליטית מקוטבת ובלתי יציבה, שהתקשתה לקבל החלטות. ואולם מאז בחירתה של ג'ורג'ה מלוני (48) באוקטובר 22' לתפקיד ראשת הממשלה נראה שהממשלה ברומא התייצבה. היציבות שלה בולטת לעומת הטלטלות הפוליטיות שראינו בשנתיים האחרונות במדינות אירופיות "יציבות" יותר כמו בריטניה, גרמניה וצרפת.

מלוני, מנהיגת מפלגת "האחים של איטליה"  מזוהה עם תנועות הימין הנוקשה באיטליה. היא מתנגדת להפלות, להמתת חסד, לנישואים חד-מיניים ולאימוץ ילדים על ידי זוגות מאותו מין. היא גם נגד קבלת מהגרים לא-חוקיים למדינה כמובן.  

היא מחזיקה בדעות אירו-סקפטיות לגבי האיחוד האירופי. היא תמכה ביחסים טובים יותר עם רוסיה עד הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, שאותה גינתה, והתחייבה להמשיך לשלוח נשק לאוקראינה. 

חשוב להזכיר עם זאת שהזינוק של בורסת מילאנו אינו נשען עדיין על יסודות כלכליים מוצקים במיוחד. ב-8 הרבעונים האחרונים נע קצב הצמיחה השנתי של התמ"ג האיטלקי בין 0.3% למינוס 0.1%. 

הענפים של השנה: בעולם - שבבים. בישראל - ביטוח ופיננסים

העליות בשוקי המניות העולמיים נשענו השנה בכבדות על השקעות העתק שמבצעות כמה חברות טכנולוגיה גדולות בהקמת מרכזי נתונים עבור יישומי AI. כתוצאה מכך רשמו כמה חברות המתמחות בפיתוח שבבים צמיחה מהירה בהכנסות וברווח. 

הבולטת מכולן היא אנבידיה כמובן  שהכנסותיה זינקו השנה בכ-115% ל-130 מיליארד דולר. זינוק מרשים של 25% בהכנסות רשמה חברת השבבים ברודקום. מי שבלטה בהיעדרה מהחגיגה היא מובילת ענף השבבים לשעבר, אינטל, שמתקשה לפתח שבבים שמתאימים ליישומי בינה מלאכותית.  

הגאות של ענף השבבים ומניות השבבים התבטא בזינוק של כ-43% שרשם מדד פילדלפיה סמיקונדקטורס שנחשב לברומטר של הענף. 

מבחינת המשקיעים בישראל, המדד המפתיע של השנה הוא דווקא מדד "תל אביב ביטוח ופיננסים", שזינק השנה בשיעור חריג - 140%. הזינוק נבע משינוי הכיוון החד שהתחולל בבורסה התל אביבית מאז ספטמבר 24'. 

מניות הביטוח נחשבות לסוג של "אופציה" על הבורסה של תל אביב. חלק מהותי מהרווחים שלהן מגיע מפוליסות שנקראות "משתתפות ברווחים". הפוליסות הללו אינן יכולות לחלק רווחיים כאשר הבורסה יורדת משום שאז אין בהן רווח לעמיתים. אבל כאשר הכיוון בבורסה מתהפך במהירות מהפסד לרווח – הרווחים שלהן קופצים גם הם בחדות.

חשוב לציין עם זאת שאופציה היא נייר ערך שנוטה לתנודתיות גבוהה הרבה יותר מאשר מניות. ביטוי לכך ראינו ביום ה' האחרון (25.12) שבו מדד ת"א ביטוח ופיננסים צנח בכמעט 6% ביום מסחר בודד. מדד תל אביב 125 ירד באותו יום בכ-3%. 

האם מדובר במימוש רווחים טבעי? או שמא זהו שינוי מגמה? נצטרך להמתין ולראות. 

מתכת השנה – זהב, כסף, פלטינה 

שנת 2025 עשויה להיזכר בעתיד כ"שנת הזהב". זאת משום שבמהלכה זינק הזהב בלא פחות מ-70%. אבל לא פחות ממנה בלטו שתי מתכות אחרות ופחות מתוקשרות: כסף ופלטינה. כל המתכות הללו נהנו בשנה האחרונה מביקוש גובר ומחסור בהיצע. 

הזהב זוכה לביקוש כבר כמה שנים מצד בנקים מרכזיים שמעוניינים לגוון את החשיפה הדולרית שלהם. כסף ופלטינה זוכים לביקוש הן בענף הצורפות והתכשיטים והן בגלל היישומים התעשייתיים שלהם. כסף משמש בין השאר את תעשיית הרכב החשמלי (בעיקר בטריות), אם ענף האנרגיה הסולארית ואת תשתיות הבינה המלאכותית. 

פלטינה משמשת בין השאר כמרכיב בממירים קטליטיים עבור תעשיית הרכב, ולמגעים חשמליים בענף האלקטרוניקה. היא משמשת גם כקטליזטור בתעשיות הכימיות, וליישומים שונים בתחומי הרפואה והמדע. 

הזינוק במחירי המתכות היקרות התחדד בשנה האחרונה בעקבות המרדף של מדינות רבות אחר חומרי גלם נדירים. התחרות העיקרית נמצאת בין שתי הכלכלות הגדולות של העולם – ארה"ב וסין. את התוצאות אפשר לראות בגרף המחירים שלהן: הזהב זינק ב-70%, הכסף בכ-140% והפלטינה בכ-150%.