המסחר בבורסת תל אביב שבר שיאים בשנת 2025 עם מחזורים חסרי תקדים בשוקי המניות וקרנות הסל

שיא, שיא ועוד פעם שיא - כך הסתכמה שנת 2025 במסחר בניירות ערך בבורסת תל אביב. בסקירה שלפניכם נסכם את הנתונים העיקריים שנאספו על ידי יחידת המחקר ומחלקת המסחר של הבורסה במהלך השנה החולפת. 

גידול חד נרשם בשנה החולפת במחזורי המסחר בשוק המניות. מחזור המסחר המצרפי במניות ויחידות השתתפות, לא כולל קרנות סל על שוק המניות, עמד על כ-618.6 מיליארד שקל, אל מול כ-364.7 מיליארד שקל בשנת 2024 - גידול שנתי של כ-70% בפעילות. אין צל של ספק כי זהו הסיפור הגדול של שנת 2025, והוא נתמך בעליית שווי חדה וצבירות מואצות למדדי המניות של הבורסה, שגייסו כ-12.3 מיליארד שקל. בבורסה מעריכים כי הגידול במחזורי המסחר יימשך גם בשנת 2026 וייתמך בהמשך כניסת משקיעים פרטיים לשוק ההון המקומי ובגידול בפעילות של משקיעים זרים. 

מחזור המסחר השנתי באג"ח הממשלתיות בבורסה הסתכם בכ-699 מיליארד שקל בשנת 2025, בהשוואה לכ-671 מיליארד שקל בשנת 2024. בשנת 2025 נרשמה ירידה של כ- 5% במחזור המסחר בחוב ממשלתי לא צמוד, ולעומתה עלייה חדה של כ-26.9% בחוב ממשלתי צמוד, וזאת למרות הירידה בסביבת האינפלציה. הירידה בקצב הגיוסים באג"ח הממשלתיות נרשמה בשל העובדה שבשיא המלחמה, צרכי הגיוס הממשלתיים היו בשיאם ועם דעיכת הלחימה בשנת 2025 ירדו צרכי הגיוס הממשלתי. בבורסה מעריכים כי הקיטון החזוי בגירעון הממשלתי בשנת 2026 יביא לקיטון בגיוסי החוב הממשלתי גם בשנת 2026, ומנגד הירידה החזויה באינפלציה צפויה לתמוך במסחר בחוב הממשלתי השקלי. 

מחזור המסחר השנתי באג"ח הקונצרניות בבורסה הסתכם בשנה החולפת בכ-264 מיליארד שקל (לא כולל קרנות סל על מדדי אג"ח ואג"ח להמרה), אל מול מחזור שנתי של כ-229.3 מיליארד שקל אשתקד - כלומר, גידול שנתי של כ- 15.4%. מעניין לציין כי עיקר הגידול במחזורי המסחר בחוב הקונצרני מקורו בגידול שנתי של כ- 21% במחזורי המסחר באג"ח קונצרניות שקליות, בעוד המחזור השנתי באג"ח קונצרניות צמודות צמח רק בכ-1.6%. זוהי מגמה שונה מזו שנרשמה במחזורי המסחר באיגרות החוב הממשלתיות, בהן מקור הצמיחה במחזורי המסחר היה האפיק הממשלתי הצמוד. צמיחה חדה נרשמה בשנה האחרונה במחזורי המסחר באג"ח מובנות, ואלה הסתכמו בכ-13.8 מיליארד שקל בשנת 2025, אל מול כ-3.9 מיליארד שקל בשנת 2024. זאת, בעקבות גידול ניכר במלאי איגרות החוב האלה, המהוות נכס בסיס מבוקש בקרנות הכספיות. הגידול החזוי בגיוסי חוב קונצרני לצד הצפי לירידת ריבית בשנת 2026 צפויים לתמוך בצמיחת מחזורי המסחר בשוק הקונצרני. 

ציבור המשקיעים לא גילה עדיין את שוק קרנות הסל על מדדי אג"ח, והמחזור בהם בשנת 2025 נותר נמוך ועמד כ-21 מיליארד שקל, אל מול כ-24.8 מיליארד שקל בשנת 2024 - קיטון של כ- 15.3%. משקיעי הריטייל כמעט ואינם רוכשים מכשירי חוב, ואילו הלקוחות המיועצים רוכשים קרנות מחקות וקרנות אקטיביות המשקיעות בחוב. בבורסה  מאמינים כי הורדת ריבית, לצד חינוך שוק, יגבירו את הפעילות בתחום. 

פעילות קרנות הסל בשוק המניות הישראלי צמחה בשנת 2025 בכ-31%, לרמה שנתית של כ-125.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-95.7 מיליארד שקל אשתקד. הגידול החד בהשקעה במדדי מניות ישראל לצד פעילות ערה במדדי מניות חו"ל, על רקע שחיקת הדולר אל מול השקל, תמכו במגמה זו. פוטנציאל המסחר בקרנות סל מנייתיות גבוה והציבור עדיין לא נחשף בצורה טובה ליתרונות אפיק השקעה זה ביחס לרכישה של קרנות מחקות או קרנות מנייתיות בחו"ל. המעבר למסחר בימים שני עד שישי בבורסת תל אביב יגביר את אטרקטיביות המוצר, שיאפשר למשקיעים להגיב ולבצע פעולות ביום שישי, בניגוד לקרנות נאמנות מחקות ואקטיביות על מדדי חו"ל, בהן אין יצירות ופדיונות ביום שישי.

גידול מתון נרשם במחזורי המסחר בשוק המק"מ (מלווה קצר מועד) בשנת 2025 בהשוואה לשנת 2024. מחזור המסחר המצרפי במק"מ בשנת 2025 עמד על כ-346.4 מיליארד שקל, לעומת כ-328.2 מיליארד שקל בשנת 2024 - גידול של כ- 5.5%. נזכיר כי 2024 היתה שנת הפריצה של הקרנות הכספיות, ולפיכך הפעילות בשוק זה קפצה מדרגה, ואילו בשנת 2025 התמתנה הפעילות בשוק זה והציבור התחיל לשוב ולהשקיע באפיקי סיכון ובנק ישראל התאים את ההיצע בהתאם. תופעה זו צפויה להימשך גם בשנת 2026. 

מחזור המסחר המצרפי בקרנות סל חוץ נסחרות בבורסה בשנת 2025 עמד על כ- 9.6 מיליארד שקל - ירידה קלה של כ- 1.6% בהשוואה לשנת 2024. הירידה באטרקטיביות של מדדי המניות האמריקאים בשנה האחרונה בהשוואה למדדי הבורסה הביאה לקיפאון במחזורי המסחר. 

נמשך הגידול במחזורי המסחר של איגרות החוב ההיברידיות בבורסה, על רקע הגידול בהיצע, ביטול גודל היחידה המינימלי והכללת חוב זה במדדי אג"ח. מחזור המסחר השנתי באג"ח היברידיות הסתכם בכ-12.9 מיליארד שקל - גידול של כ-57% בהשוואה לשנת 2024. איגרות החוב הבנקאיות והחוב של חברות הביטוח דומיננטיים באפיק זה והם צפויים להמשיך ולזכות לביקושים, בשל התפיסה שלפיה מדובר בחוב ברמת סיכון נמוכה עם עודף תשואה ביחס לדירוגים מקבילים.