מהפכה בקרנות הנאמנות: בעוד כשנה, חוסכים יוכלו לרכוש קרנות נאמנות באינטרנט

לאחר יותר משש שנים של עיכובים, הוסרו לאחרונה החסמים להפעלתה של מערכת אינטרנטית להפצת קרנות נאמנות. המערכת תתחרה במערכות ההפצה של הבנקים וצפויה להוזיל משמעותית לציבור את עלויות רכישת קרנות הנאמנות. המערכת תופעל באמצעות בנק יובנק, ולפי ההערכות בשוק שירותיה לציבור יוצעו תוך חצי שנה עד שנה.

הקופונים שגוזרים הבנקים

הפעלת המערכת האינטרנטית תחסוך לציבור את תשלום דמי המשמרת לבנקים (עמלת שמירת ניירות ערך) בגובה 0.5-0.8% בשנה מהסכום שהוא מחזיק בקרנות. כמו כן היא תחסוך ללקוח שיעור ניכר מדמי הניהול שהוא משלם למנהלי הקרנות. זאת משום שעל הפעלת המערכת צפוי יובנק לגבות פחות ממחצית עמלת ההפצה (העמלה שגובים הבנקים ממנהלי הקרנות על הפצת קרנות הנאמנות שמגולגלת בעקיפין על הלקוח) שגובים כיום הבנקים בענף קרנות הנאמנות, שמגיעות בקרנות המנייתיות ל-0.8% מהנכסים המנוהלים בהם. את ההפרש ירוויח הלקוח בצורת החזר דמי ניהול שיועבר ישירות לחשבונו הפרטי.

ההערכה ברשות לניירות ערך כי התרומה ללקוח תהיה בהיקף של יותר מ-1% בשנה מהנכסים המנוהלים עבורו. הפעלת המערכת האינטרנטית צפויה לפגוע בהכנסות הבנקים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה. כיום נהנים הבנקים בענף קרנות הנאמנות מהכנסות המוערכות בקרוב למיליארד שקל. מדוחות חמשת הבנקים הגדולים עולה כי ב-2010 עמלת ההפצה של קרנות הנאמנות סיפקה להם הכנסה מצטברת של 536 מיליון שקל.

בנוסף, לבנקים הכנסות של 3.2 מיליארד שקל מניהול חשבונות ני"ע ומביצוע פעולות של הלקוחות בחשבונות הללו. ההערכה היא כי מתוך זה חצי מיליארד שקל הם דמי משמרת (עמלת שמירת ניירות ערך) שגובים הבנקים בגין האחזקה של הלקוחות בקרנות נאמנות. מצב זה עשוי לחבל בתוכניות הבנקים שהציבו בתקופה האחרונה את פעילות הלקוחות בשוק ההון כמנוע צמיחה מרכזי להגדלת הרווחיות שלהם, לאחר שבעקבות יישום המלצות ועדת בכר הם נאלצו למכור את גופי ההשקעות שהיו בבעלותם.

הרעיון להקמתה של מערכת אינטרנטית להפצת קרנות נאמנות הוצג לראשונה ב-2005 על ידי דודו לביא, מנהל מחלקת ההשקעות ברשות לניירות ערך. ב-2008 ערך איגוד קרנות הנאמנות מכרז על הפעלת המערכת, שבו זכה בנק יובנק. אלא שאז נדרש בנק ישראל לתרום את חלקו למיזם ולתקן את צו איסור הלבנת הון והוראות אחרות שיאפשרו רגולטורית הקמת מיזם אינטרנטי כזה רגולטורית. תיקון החוק היה חיוני כדי לפשט את דרך הפעולה של המיזם והעברת הכספים דרך האינטרנט מחשבון הלקוח לחברות קרנות הנאמנות וחזרה אליו עם מכירת הקרנות.

היקפי עמלות הבנקים

בשנים האחרונות נערמו עיכובים שונים מצדו של בנק ישראל למיזם, כשהתמהמה כשנדרש בביצוע תיקון תיקוני חקיקה בצו איסור הלבנת הון ובהוראות חוק אחרות. והתמהמה. בשוק טענו כי בנק ישראל חושש שהמיזם יפגע ברווחיות ויציבות הבנקים ולכן מעכב את הנושא.

אלא ש ל-TheMarker נודע כי בשבועות האחרונים נפגש המפקח על הבנקים דודו זקן עם יו"ר הרשות לני"ע שמואל האוזר וח"כ דוד רותם, ועם יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט  בכנסת ח"כ דוד רותם, והשלושה סיכמו על הנעת המהלך לתיקון החוק. כתוצאה מהפגישה, שלח בימים האחרונים נגיד בנק ישראל סטנלי פישר מכתב לרותם, שבו הוא מבקש ממנו לקדם בדחיפות את הנושא במישור בכל מה שנוגע למישור החקיקתי. ההערכה כעת בקרב השחקנים בשוק כי המיזם יבשיל לכדי פעולה תוך חצי שנה עד שנה.

ברשות לני"ע התעקשו למנוע סרבול של המערכת ולאפשר ללקוחות לפתוח חשבון במערכת מבלי שהם יצטרכו להתייצב פיזית להזדהות במשרדי יובנק, המתפעל את המערכת. אלא רק באמצעות דרך רישום באינטרנט וביצוע הרשאה לחיוב מחשבון הבנק של הלקוח. כדי למנוע עבירות הלבנת הון, המערכת שתקום תהיה מחויבת לפעול במתכונת של מערכת סגורה, כלומר לקוח שירצה לרכוש קרנות נאמנות יחויב להזרים את הכסף מחשבונו האישי שלו ולא ממקורות אחרים, כמו כסף שמגיע מחשבון בנק שאינו שלו או דרך הפקדת מזומן. כדי להכיר בחוק במערכת הספציפית הזו כמערכת סגורה, צריך בנק ישראל לתקן את צו איסור הלבנת הון.

תנאי מרכזי בהצלחתה של המערכת הוא שהיא תתקשר בכל רגע עם מערכות הבנקים. זאת כדי לוודא שלקוח שנתן פקודת רכישה לקרנות נאמנות מחזיק בחשבון הבנק שלו יתרה מספקת. בשוק חוששים כי בנקודה זו ינסו הבנקים להערים קשיים משלהם על הפעלת המערכת. לצורך כך מעורב כעת בתמונה גם הממונה על ההגבלים, דיויד גילה. זאת במקביל למעורבות הקיימת של המפקח על הבנקים דודו זקן. כאן ראוי לציין כי בחירתו של יובנק לתפעל את המערכת היתה מושלמת מבחינת הרשות לני"ע, זאת בשל היותו בנק ללא אוריינטציה קמעונית ועם נוכחות קטנה עד אפסית בשוק ההפצה של קרנות הנאמנות, כך שהקמת המערכת לא יוצרת אצלו ניגוד עניינים.

פורסם לראשונה בדה מרקר

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.