בינה מלאכותית: המשך פריחה או בועה?

בואו לא נבזבז זמן על דיבורים על בועות. הרי בדרך כלל מבינים שהייתה בועה רק אחרי שהיא מתפוצצת. במקום זה, ננסה להבין האם צפויה להתרחש בתהליך הפריחה שלה צניחה, ולא פחות חשוב, מה אפשר לעשות לגבי זה.

כדי לבחון את הדברים אפשר לבדוק מה ההיסטוריה אומרת תוך כדי התייחסות לנתונים יבשים לצד מרכיבים קטנים יותר וכך לנסות ללמוד מהעבר כשדבר אחד ברור כרגע: מהפכת הבינה המלאכותית עומדת במרכז העניין.

במהפכות טכנולוגיות גדולות, הדפוס חוזר על עצמו באופן די קבוע. מחקר של כלכלנית שבחנה מהפכות מאז המאה השמונה עשרה, כמו רכבות, פלדה, מכוניות, חשמל, מחשבים ואינטרנט, מצא רצף דומה. בהתחלה מגיעה טכנולוגיה שהיא פורצת דרך, הציפיות מזנקות והרבה כסף זורם פנימה. אחר כך מגיע שלב של התלהבות יתר, שבו השווקים מתנתקים מהכלכלה האמיתית וכולם מתעשרים על הנייר. בהמשך מופיעים מתחים חברתיים ופוליטיים, ואז מגיעה צניחה שמוחקת הרבה מאד כסף. רק אחרי כל זה, הטכנולוגיה שורדת, מתחילה להשתלב בחיי היומיום, הפריון עולה והחברה כולה מתחילה ליהנות ממנה באמת.

אם מקבלים את ההנחה שבינה מלאכותית נמצאת באותה רמה של מהפכות קודמות, אז יש סיכוי שהדברים לא יצעדו במסלול חלק וישר כלפי מעלה. ואם להתבסס על ההיסטוריה, אז סביר יותר שנראה השקעות גדולות, אחריה תיקון כואב, ורק אז רווחים אמיתיים וארוכי טווח. אך השאלה היא האם יש כאן משהו שבאמת שובר את הדפוס הרגיל של פריחה, התלהבות וצניחה.

האם הפעם זה שונה?

יש טיעונים שאומרים שהפעם זה באמת שונה. שבינה מלאכותית היא לא רק שדרוג של האינטרנט, אלא טכנולוגיה שמסוגלת לבצע חשיבה אוטומטית, לא רק עבודה פיזית, ולכן ייתכן שהיא תביא לזינוק משמעותי בפריון. בנוסף, החברות המובילות כיום הן לא חלשות ללא כסף, אלא חברות גדולות עם הכנסות אמיתיות, מאזנים חזקים, הרבה מזומנים ומיליארדי משתמשים. אמנם השווי שלהן גבוה, אבל הוא עדיין נמוך בהרבה ממה שהיה בבועת האינטרנט. הרבה מהחברות הללו גם יכולות לממן את ההשקעות הראשוניות בתשתיות בלי להסתמך יותר מדי על חוב. והתשתיות האלה, כמו שבבים, מרכזי נתונים ופלטפורמות של מודלים, הן נכסים עם ערך כלכלי אמיתי. כשמוסיפים לכל זה את ההשפעה שיש לבינה מלאכותית על כמעט כל תחום בחיים שלנו, קל להבין למה הפוטנציאל לטווח ארוך נראה טוב במיוחד.

אבל בכל בועה בהיסטוריה היה סיפור הגיוני מאוד של ״הפעם זה שונה״.

כשמסתכלים מקרוב, רואים שהמצב דומה מאוד לדפוסים מהעבר. כמו בכל בועה קודמת, ההוצאות על בינה מלאכותית מזנקות במהירות, הרבה לפני שהוכח מודל ברור של רווחים. המימון התחיל ממזומן, אבל יותר ויותר עובר למימון עם חוב לטווח ארוך. חברות גדולות מנפיקות אג״ח לשלושים שנה כדי לממן חומרה שעלולה להתיישן הרבה לפני שהחוב ייפרע. בנוסף, רואים יותר עסקאות מעגליות, שבהן חברות מוכרות זו לזו, משקיעות זו בזו או מממנות זו את זו, כך שאותו כסף בעצם ממוחזר. 

גם קרנות הון סיכון מתנהגות כמו בלוטו: מיליארדים זורמים לסטארטאפים שמפסידים כסף, בתקווה שאחת מהן תהיה הלהיט הגדול הבא. אם זה מצליח...הרווח עצום. אבל הסיכוי לכך נמוך מאוד, במיוחד בתחום שבו הטכנולוגיה, הכלכלה והרגולציה עדיין בתהליכי שינוי.

אגב, ההיסטוריה מראה שגם כשמהפכה טכנולוגית מצליחה לאורך זמן, החברות שמובילות בגל הראשון כמעט אף פעם אינן המנצחות הסופיות, ורבים מהמשקיעים נוטים להתעלם מזה.

אז מה עושים עם כל זה? כשמשלבים את המבט הרחב עם הפרטים הקטנים, התמונה די ברורה: בינה מלאכותית מתנהגת כמו מהפכות קודמות, ולכן תרחיש של בועה ואחריה תיקון הוא תרחיש הגיוני ולא קיצוני או חריג. אמנם הבינה המלאכותית יכולה לשנות את הכלכלה ולהפוך אנשים רבים לעשירים, אבל גם הרדיו עשה את זה, ובכל זאת מניות הרדיו קרסו ביותר מ-95% כשהבועה התפוצצה.

בנוסף, העובדה ששינויים גדולים מגיעים עם תנודתיות גבוהה לא מבטלת את ההזדמנות לטווח ארוך. היא רק אומרת שהדרך לשם לא תהיה חלקה. כמעט בוודאות תהיה בניית יתר, אחריה תיקון, ואז שנים רבות של יצירת ערך אמיתית. וכולם יסכימו שלא כדאי להיות המשקיע שמממן את בניית היתר ונפגע בתיקון.

כדי להימנע מזה, כדאי קודם כל להימנע מצעדים קיצוניים. לא להיכנס פנימה עם השקעות בינה מלאכותית בכל הכוח אבל בהחלט גם לא לצאת לגמרי. גודל ההשקעה צריך לשקף את רמת הסיכון וכמובן את מחיר הכניסה. כרגע, נראה היחס בין סיכון לתשואה מצדיק השקעות זהירות ולא חשיפה מקסימלית. אם כבר יש רווחים על הנייר מהעליות בתחום, זה יכול להיות זמן טוב לממש חלק מהם ולעבור להשקעות מאוזנות יותר.

מי שמודאג במיוחד מאפשרות של בועה יכול לשקול הגנה. אחת הדרכים הפשוטות היא לדאוג להגנה באמצעות השקעות בנכסים שמפסידים מעט כשהשוק עולה, אך נותנים הגנה טובה במקרה של ירידה חדה. לא מדובר בניסיון לתזמן את השיא, אלא דרך לשרוד ולהיות מוכנים להזדמנויות שיגיעו אחרי התיקון.

ולבסוף, אם לא רוצים ללכת על מניות או לנסות לחזות מתי השוק נמצא בשיא, אפשר להשתמש בכלל מגמה פשוט. להישאר מושקעים כל עוד המגמה חיובית, ולצאת כשזה משתנה. זו גישה שיטתית ופשוטה, ויש לה נטייה לעבוד טוב בסביבה כזו. הדבר החשוב ביותר הוא שיהיה תכנון ברור מראש, לא רק מתי לצאת, אלא גם מה לעשות אחר כך.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]