שמואל קצביאן, צילום: עזרא לוי
שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסים בבנק דיסקונט
05/01/2026
עיקרי הדברים: בנק ישראל מפתיע את השוק ומוריד את הריבית ב-0.25% בפעם השניה ברציפות לרמה של 4%.
בנק ישראל נותן דגש - גדול מבעבר - להתחזקות השקל, מציין את התמתנות בעיות ההיצע וצופה כי "עודף הביקוש יתמתן". עוד הוא מזכיר את ירידת פרמיית הסיכון. גורמים אלו תמכו בהפחתת הריבית על ידי בנק ישראל בפעם השניה ברציפות.
"קוקטייל חיובי": בנק ישראל מעדכן את תחזיות האינפלציה לשנתיים הבאות כלפי מטה, מעדכן את תחזיות הצמיחה כלפי מעלה ומחלקת המחקר חוזה ריבית של 3.5% בממוצע ברבעון הרביעי של 2026.
התחזית לצמיחה ב-2026 עודכנה כלפי מעלה בחצי אחוז ל-5.2%, קצב שמתיישב עם הערכות שלנו.
רמת הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה בהשוואה להיסטוריה, בהשוואה למצב בעולם ובהשוואה למצב המשק, שטרם חזר לקו המגמה שלפני המלחמה.
בהמשך להערכתנו הוותיקה להפחתות ריבית חדות, ולאור הפחתת הריבית היום, אנו מעריכים כ- 3 הפחתות ריבית נוספות בהמשך 2026.
בהרחבה:
בנק ישראל הפחית את הריבית בפעם השניה ברציפות (לאחר ההפחתה בנובמבר), למרות שבשוק ההון התמחור היה להותרת הריבית ללא שינוי.
כמה נקודות שעלו בהודעה:
בנק ישראל נותן דגש לשער השקל: בתחילת הודעת הריבית בנק ישראל מציין את ההתפתחויות (הידועות) באינפלציה, בדומה להודעת הריבית הקודמת. מיד לאחר מכן בנק ישראל מציין את התחזקות השקל - עניין שלא היה ("במקום השני" בתחילת ההודעה) בפעמים הקודמות.
בנק ישראל נותן משקל חזק יותר להתמתנות בעיות ההיצע מאשר התגברות הביקושים, עניין שתומך בהפחתות ריבית.
אם בעבר לא היה ברור לבנק ישראל מה יהיה דומיננטי יותר: פיתרון בעיות ההיצע או התגברות הביקושים, נראה כי הפעם בנק ישראל מציין כי בנתוני הקצה "יש אינדיקציה להקלה במגבלות ההיצע" ונושא הביקושים מוזכר לאחר מכן.
גם בהמשך ההודעה מוזכר במפורש כי: "במהלך תקופת התחזית המגבלות בצד ההיצע יצטמצמו בהדרגה, תוך עלייה מדודה בביקוש המקומי כך שעודף הביקוש יתמתן". מצב זה תמך בהפחתת הריבית כבר כיום.
בנק ישראל מציין כי "פרמיית הסיכון, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS, קרובה לרמתה טרם המלחמה". ירידת פרמיית הסיכון, וכמובן יחד עם החזרה של האינפלציה לטווח היעד בחודשים האחרונים תמכו בהפחתות הריבית.
בנק ישראל מציין את התמתנות האינפלציה שניכרת ברכיבים הסחירים והבלתי-סחירים כאחד, לרבות סעיף הדיור, ומשתקפת גם בנתוני הקצה ל-3 ו-6 החודשים אחרונים. במסיבת העיתונאים אמר הנגיד כי "הוועדה החליטה להוריד את הריבית כבר כעת. על רקע הערכתה שהעלייה הצפוייה באינפלציה משקפת אלמנטים טכניים, כאשר במדדים שלאחר מכן צפוייה האינפלציה לשהות בסביבת מרכז היעד..".
בנק ישראל מעדכן כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה וכלפי מטה את תחזיות האינפלציה.
בנק ישראל מעדכן כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה. הצמיחה ב-2025 תעמוד על 2.8% (לעומת 2.5% בתחזית הקודמת), תוך עדכון חזק של תחזית ההשקעות והצריכה הציבורית ובאופן מתון יותר גם של תחזית היצוא והצריכה הפרטית.
התחזית לצמיחה ב-2026 עודכנה כלפי מעלה בחצי אחוז ל-5.2%, קצב שמתיישב עם תחזית הבסיס שלנו (דיסקונט).
בנק ישראל מעדכן כלפי מטה ב-0.5% את תחזית האינפלציה לשנים 2025 ו-2026 ל-2.5% ו-1.7% בהתאמה.
בשנת 2027 בבנק ישראל צופים אינפלציה באמצע היעד (2%).
תחזית הריבית של מחלקת המחקר עודכנה כלפי מטה מ-3.75% ל-3.5%, כשאופק התחזית זז רבעון אחד קדימה (רבעון אחרון של 2026).
לגבי שוק העבודה צויין במחלקת המחקר כי: "גם בקצה אופק התחזית בסוף 2027 מספר העובדים צפוי להישאר נמוך ביחס לרמה הנגזרת ממגמת טרום-המלחמה, בשל היקף מילואים גבוה מאשר בעבר, חלק מנפגעי מלחמה שיישארו מחוץ לשוק העבודה ומאזן הגירה שלילי".
להערכתנו שוק העבודה ימשיך להתאושש ותירשם מגמת שיפור בהגירה נטו בשנתיים הקרובות, על רקע השיפור במצב הביטחוני, התגברות הביקוש לעלייה לישראל וככל הנראה גם התמתנות ביציאה של מהגרים שהגיעו מרוסיה/אוקריאנה בשנים האחרונות.
בשורה התחתונה בנק ישראל אומנם הפתיע את השוק, אבל תנאי הרקע הצדיקו הפחתת ריבית ומצדיקים המשך הפחתות ריבית (לפחות 3 פעמים) בהמשך 2026, בהנחה שלא יתממש תרחיש סיכון.
