לאחר תנובה ושופרסל: הבנקים ובתי ההשקעות על הכוונת של הסטודנטים

לאחר שהסטודנטים בתל אביב הביאו את שופרסל ואת תנובה להורדת מחירים של עשרות אחוזים, התאחדות הסטודנטים הארצית החלה לבצע בדיקה השוואתית ראשונית בנוגע להיקף דמי הניהול וגובה העמלות של הבנקים ובתי ההשקעות בישראל. האגודה מסרה כי מדובר בבדיקה שגרתית שנערכת טרם פתיחת שנת הלימודים, אך השנה, בניגוד לפעמים קודמות, הוחלט להרחיב את היריעה ולבצע בדיקה מקיפה יותר מעבר לתחום המצומצם של הסטודנטים.

הבדיקה, שנערכת על ידי מחלקת המחקר של האגודה, צפויה לארוך מספר שבועות, ובסופה יצטרכו הסטודנטים לבחור אם לצאת למאבק כנגד הבנקים ובתי ההשקעות, בנוסח המאבקים שניהלו בחודשים האחרונים כנגד יצרנית מוצרי החלב תנובה ושופרסל.

בחודש שעבר יזמה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב חרם נגד כמה גופים שנראו בעיניה כאחראים ליוקר המחיה בישראל. הראשונה היתה חברת שופרסל, שנשלטה אז על ידי קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר. הסטודנטים טענו בדף הפייסבוק שהוקם כי "לשופרסל, בהיותה רשת הצרכנות הגדולה בישראל המחזיקה ב-37% מנתח השוק, יש חלק עצום ביוקר המחיה". בעקבות המחאה הודיעה שופרסל על הוזלת מחירים. בין השאר החליטה הרשת על הורדת מחירים של 30 מוצרי בסיס עד פסח בהנחה ממוצעת של 20%.

לאחר שופרסל, מי שעמדה במרכז המחאה הסטודנטיאלית היתה תנובה. באגודת הסטודנטים נטען אז כי "לחברת תנובה חלק משמעותי בבעיית יוקר המחייה מכיוון שהיא שולטת ב-52% משוק החלב, ומעלה את מחירי המוצרים לעתים קרובות וללא כל הצדקה". בעקבות המחאה, יזמה תנובה הורדת מחירים של עד 15% בחלק ממוצרי החלב שלה, ואחריה הודיעו גם חברות מזון נוספות על הורדות מחירים, ובהן יוניליוור, אסם ושטראוס-עלית.

לא מחאה ראשונה נגד הבנקים

חוסר התחרותיות בענף הבנקאות בישראל מכעיס לא מעט צרכנים שנאלצים לשלם עמלות גבוהות על ביצוע פעולות בנקאיות בסיסיות. במהלך 2010 רשמו חמשת הבנקים ההכנסות של כ-14 מיליארד שקל מגביית עמלות, כשמתוכן ההכנסות על ניהול חשבונות העו"ש עמדו על כ-3 מיליארד שקל. ההכנסות הגבוהות ביותר מעמלות נרשמו בתחום כרטיסי האשראי - כ-3.4 מיליארד שקל. בסך הכל, עמד הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים על 6.6 מיליארד שקל.

רוב הבנקים בישראל מוחזקים על ידי הטייקונים - הלווים הגדולים של המשק. כך למשל, מזרחי-טפחות מוחזק על ידי משפחת עופר ומוזי ורטהיים, שרק הבוקר הצהיר שהמחאה החברתית היא "התפרעות לא מחושבת - גל מכוער שיעבור". בנקים אחרים שמוחזקים על ידי הטייקונים הם בנק הפועלים, שמוחזק על ידי שרי אריסון; הבנק הבינלאומי, שמוחזק על ידי צדיק בינו, ובנק דיסקונט - על ידי המשפחות פישר וברונפמן. אל אלה מתווסף בנק לאומי, שנמצא תחת שליטת המדינה.

אם אכן יחליטו הסטודנטים לצאת למאבק, הרי שלא מדובר בהתארגנות ראשונה נגד הגופים הפיננסים בישראל במסגרת גל המחאה הנוכחי. לפני כחודשיים גובשה קבוצת מחאה שקראה לבצע משיכה המונית של כספים מחשבונות העו"ש ב-10 באוגוסט. יוזמי המחאה דאז קראו למשוך "סכום משמעותי" כלשהו מחשבנות העובר ושב, כשהמטרה המוצהרת היתה "הורדת הריביות וביטול העמלות הגבוהות והאינסופיות שהצרכן נאלץ לשלם לבנקים ולחברות האשראי מדי חודש".

דיסקונט לסטודנטים: פתחו חשבון - קבלו אופניים

בתוך כך, הבנקים הודיעו היום על ההטבות שיעניקו לסטודנטים עם פתיחת שנת הלימודים: בנק דיסקטונט הודיע כי סטודנטים אשר יפתחו חשבון חדש בבנק ויזמינו כרטיס אשראי "מפתח סטודנטים", יקבלו שוברי שי בסך 100 שקל.

סטודנטים שיפתחו בנוסף גם הוראת קבע לתוכנית חיסכון בסך 250 שקל ומעלה לחודש, או יעבירו משכורת חודשית מעל 1,000 שקל, או יעבירו לחשבון תיק השקעות בסך 25,000 שקל ויותר, יבחרו אחת מהמתנות הבאות: אופניים מתקפלים, לילה זוגי בצימר מפנק, ושוברי שי בסך 250 שקל.

לעומת זאת, בבנק לאומי מציעים מענק כספי של 1,300 שקל במתנה בפתיחת חשבון סטודנט.

זעם בבתי ההשקעות

גורמים בבתי השקעות בשוק הגיבו בזעם וציינו כי הטענה שנדרש טיפול דומה הן בבנקים והן בבתי ההשקעות היא מגוחכת. לדבריהם, אם הסטודנטים יבצעו בדיקה בקרב ענף בתי ההשקעות הם יגלו כי רמת התחרותיות שם היא הגדולה במשק, זאת בניגוד גמור למצב הקיים בבנקים. "אין ענף שכל כך מטופל הן על ידי הרגולציה והן על ידי התקשורת כמו בתי ההשקעות. דמי הניהול שם כל הזמן יורדים והרווחים של הגופים נמצאים בשחיקה מתמדת. איך אפשר לכרוך אותם יחד עם הבנקים שמציגים בכל שנה רווחים של מיליארדים ונתמכים על ידי בנק ישראל שמצדד בהם וחונק כל אפשרות לתחרות ויוזמות שיקלו על הציבור", אמרו שם.

פורסם לראשונה ב-TheMarker

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.