מפכ"ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו: "הרגולציה הישראלית בתחום הקריפטו חייבת לרוץ קדימה"

כנס שהתקיים במשרד עוה"ד פרל כהן עסק בהתפתחות של תחום הקריפטו בישראל ובמחסומים שעדיין קיימים בתחום זה בארץ. בין הדוברים בכנס היו גם ראשי חברת הקריפטו BitCore: נשיא החברה ונשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין; יו"ר דירקטוריון החברה ומי שהיה מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו; שר המדע והטכנולוגיה לשעבר יזהר שי, שמכהן כדירקטור לחדשנות בחברה; עו"ד יהודה שפר, מי שהיה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומכהן כדירקטור בחברה; ומייסד החברה, יודי לזר.

את הכנס פתח הנשיא לשעבר ריבלין שאמר: "אנחנו חיים בתקופה שבה מתרחשים בעולם הפיננסי שינויים מרתקים ומאתגרים. מתחוללת מהפכה ורצוי להאיץ את הקשב ולאמץ את המהפכה הזו כדי שישראל לא תישאר מאחור. במשך שנים רבות נשלט העולם הפיננסי כמעט לחלוטין על ידי הבנקים. תחום הבנקאות הפיננסית נחשב מאז ומתמיד לתחום מסורתי, שמרני, איטי ובעל חדשנות מוגבלת יחסית. אלא שהכלכלה הפכה גלובלית, דיגיטלית ומהירה, והכסף היה חייב להתאים את עצמו ולעבור שינוי. החדשנות הפיננסית באה לתת מענה לצרכים של משתמשים מתוך ניסיון להפוך את המערכת ליעילה ולשקופה יותר. כיום השליטה בכסף יכולה להיות בידי המשתמש עצמו, ללא מתווכים, וניתן לבצע פעילות גלובלית ומיידית 24/7. הביטקוין וטכנולוגיות הבלוקצ'יין הוכיחו שמערכת פיננסית מבוזרת יכולה לעבוד תוך ויתור על מתווך מרכזי. בתחילת הדרך התייחסו לנכסים דיגיטליים כאל ניסוי. היום המצב הוא אחר. יותר ויותר גופים מוסדיים נכנסים לעולם הנכסים הדיגיטליים בעולם". 

יזהר שי הוסיף כי "בישראל יש כ-200 חברות טכנולוגיה שעוסקות בפיתוחים שונים של קריפטו. חברות אלה גייסו קרוב לארבעה מיליארד דולר לאורך השנים והן חלק חשוב באקוסיסטם ובחדשנות הישראלית".

יוחנן דנינו דיבר על כך שעולם הקריפטו מעורר רתיעה בקרב רבים ונתפס כתחום בעל רמת סיכון גבוהה. "כמי שהגיע מהמשטרה אני לא יכול להשתחרר מהתפיסה שמדובר בתחום רווי הלבנת הון שהוא כלי אידיאלי לפעילות עבריינית", אמר,  "אלא שצריך להבין שעבור הדור הצעיר, הקריפטו יהיה רכיב מרכזי במערכת הפיננסית העולמית, ובחלקים נרחבים בעולם המגמה הזאת ניכרת היטב. המטרה היא שמדינת ישראל תדע להטמיע את תחום הקריפטו בתוך המערכות הפיננסיות החוקיות בצורה חלקה. כדי שזה יקרה, צריך רגולציה מתקדמת בתחום. הרגולטורים האמריקאים מבינים היטב את הצורך ברגולציה פדרלית בתחום הקריפטו, וגם בישראל הרגולציה בתחום הקריפטו חייבת לרוץ קדימה. קיימנו שיחות עם רשות שוק ההון ויש בהחלט רצון ופתיחות לכך". 

עו"ד אילן גרזי, ראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן אמר כי "אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה. בוועידה הכלכלית בדאבוס לפני מספר ימים דובר על כך שארה"ב הופכת להיות הבירה של הקריפטו. טראמפ קידם מהלכים בתחום הזה בפרקי זמן בלתי נתפסים. תומכים של טראמפ קיבלו בתוך ארבעה חודשים רישיונות להיות בנקים דיגיטליים. ארה"ב קבעה לעצמה יעד להחזיק חמישה אחוז ממאגר הביטקוין העולמי ל-20 שנה לפחות. אנחנו נראה שורה ארוכה של חברות אמריקאיות שיקבלו רישיונות להנפיק מטבעות יציבים. אלה חברות שיהיו שוות מאות מיליוני דולרים ויעשו שינוי משמעותי בכלכלה.

השלב השני של חברות בתחום הקריפטו יהיה מעבר מחברה פרטית לחברה ציבורית. המשמעות היא  לשחק במשחק של הגדולים, לבצע גיוסי הון משמעותיים ולהעלות משמעותית את השווי של החברות.  הפלטפורמה הציבורית בשוק ההון מאפשרת לקחת רעיון ולהעצים אותו, להאיץ פיתוח של חברה להיקפים מדהימים. בשנת 2025 היו בישראל 20 חברות שהונפקו לראשונה בבורסה, 26 חברות שהנפיקו אג"ח ועוד 11 חברות שהתמזגו עם פלטפורמות ציבוריות. בין היתר משום שהתשואה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב היא חסרת תקדים, תשואות שעולות באופן משמעותי על התשואות של הבורסות הגדולות בעולם".

יהודה שפר אמר כי "כללי עולם הבנקאות אומצו לעולם הקריפטו ואין בכך היגיון. לא ניתן ליישם את הכלים הבנקאיים בתחום הקריפטו. יש צורך להכשיר את המערכת הבנקאית לעסוק בקריפטו, ובעיקר בתחום המטבעות היציבים. המערכת הטכנולוגית תמיד מקדימה את הרגולציה, והפתרונות הכי טובים למניעת סיכונים בתחום הקריפטו הם פתרונות טכנולוגיים".