ישראל על סף פריצת דרך קוונטית: הזדמנויות ואתגרים באקוסיסטם הישראלי

לפי דוח של mizuho securities שפורסם בשנה האחרונה שוק המחשוב הקוונטי כיום מוערך בכמיליארד דולר. הדוח מעיד כי זה עשוי לגדול מטאורית ללמעלה מ 200 מיליארד דולר עד סופו של העשור הבא. מה שיכול לבשר על מגמה בשנים הבאות. השבוע, כחלק מפסגת החדשנות Tel Aviv Sparks Innovation Festival, התקיים דיון מעמיק על עתיד המחשוב הקוונטי בישראל, תוך שיח על הפוטנציאל העצום והאתגרים של התחום להשפיע על תעשיות ההייטק, הביטחון, הבריאות והפיננסים.

"מחשוב קוונטי זו המצאה מחדש שמטרתה לפרוץ גבולות שהטכנולוגיה הקיימת לא יכולה לפתור. כיום המחשבים הקוונטיים עדיין קטנים, והבעיות שנפתרות בהם אפשריות גם במחשוב קלאסי, אבל הטכנולוגיה מתפתחת במהירות והפוטנציאל שלה לשנות את תחום המדע, הביטחון והכלכלה הוא אדיר," מבהירה, דורית דור, מייסדת שותפה בקרן ההון־סיכון Qbeat Ventures שממוקדת בהשקעה בטכנולוגיות קוואנטים שהנחתה את הפאנל.

לדבריה, בישראל קיימת קהילה פעילה של חברות חדשניות, אוניברסיטאות מובילות ויזמים מוכשרים, וזה יוצר הזדמנות אמיתית להובלה עולמית בתחום. "עם קרנות השקעה שמבינות את התחום, כלים פיננסיים מתקדמים ושיתופי פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי, אנחנו יכולים למנף את הידע המקומי וליצור השפעה עולמית. בשנים הקרובות, כשהמחשבים הקוונטיים יהיו גדולים מספיק, ניתן יהיה לראות פריצות דרך בכלכלה, ביטחון, חינוך ומדע. זה הזמן להשקיע ולהכין את האקו־סיסטם הישראלי."

דורית מדגישה כי השקעה בתחום אינה פשוטה: "זהו משחק כבד־משקל: הוא דורש הון משמעותי, סבלנות והשקעה ארוכת טווח. אם המדינה לא תשקיע בעצמה, לא תעודד הון פרטי ולא תחזק את האקדמיה ואת דור המומחים הבא, אנחנו עלולים להישאר מאחור. מדובר בבניית יכולות מדעיות, הכשרת כוח אדם, יצירת שיתופי פעולה גלובליים וחיזוק האקוסיסטם כולו. ההחלטות שנקבל היום יקבעו אם ישראל תמשיך להוביל בתחום או תוותר על ההזדמנות הגדולה הזאת."

בין אימוץ רגולציה מתקדמת לביטחון לאומי

״הצפנה קוונטית איננה טכנולוגיה של העתיד הרחוק, אלא שכבת הגנה הכרחית כבר היום, לנוכח איומים ממשיים על תשתיות ונתונים רגישים. מדינות וארגונים מתמודדים עם מתקפות מתמשכות מצד שחקנים מדינתיים וקבוצות תקיפה מתקדמות, בהן גם גורמים הפועלים מאיראן, הפועלים לאיסוף מידע ארוך־טווח מתוך הבנה שקרב היום בו ניתן יהיה לפענחו", מציינת, טל ענבר, סמנכ"לית פיתוח עסקי ושותפויות אסטרטגיות Heqa סקיוריטי.

עוד מוסיפה ענבר: "המציאות הזו מחייבת לא רק חדשנות טכנולוגית, אלא גם רגולציה חכמה ומתקדמת שתאפשר אימוץ אחראי של הצפנה קוונטית בקנה מידה רחב. כאן טמונה לישראל הזדמנות אסטרטגית להוביל - לחבר בין מצוינות מחקרית, תעשייה ביטחונית־אזרחית מתקדמת ואימוץ רגולציה מתקדמת לביטחון לאומי, ולמצב את ישראל בחזית העולמית של אבטחת מידע בעידן הקוונטי.״

לדבריו ניר מינרבי, מייסד ומנכ"ל חברת Classiq, הדרך לשמור על ישראל בחזית העולמית של מחשוב קוונטי אינה לבחור בין חומרה לתוכנה, אלא לפתח את שתיהן בצורה חכמה וממוקדת. בישראל מתקיימים גם מאמצי חומרה משמעותיים, עם יכולות מחקר ופיתוח עמוקות, ולצידם הזדמנויות ברורות למינוף בינלאומי דרך הממשלה והתכנית הלאומית למחשוב קוונטי, שעשתה עד כה עבודה מרשימה בבניית אקוסיסטם חזק ושיתופי.

במקביל,  מדבריו עולה כי העולם מתקדם לאקוסיסטם גלובלי שבו הערך נוצר יותר ויותר בחיבור בין חומרה קוונטית ליישומים אמיתיים. כאן לישראל יש יתרון יחסי ברור בשכבות התוכנה, האלגוריתמיקה והאינטגרציה למערכות קיימות. השילוב בין מאמצי חומרה מקומיים, שכבת תוכנה מובילה ושיתופי פעולה בינלאומיים הוא שמאפשר לישראל להישאר רלוונטית ומובילה לאורך זמן.

שיח זה הראה כי ישראל ניצבת בצומת קריטי בעידן הקוונטי. לצד פוטנציאל כלכלי אדיר, מצוינות מחקרית ויתרון יחסי בתוכנה, אלגוריתמיקה ואבטחת מידע, עומדים אתגרים של השקעה ארוכת טווח, הכשרת כוח אדם ורגולציה מתקדמת. מימוש ההזדמנות הקוונטית לא יישען על פריצת דרך אחת, אלא על בניית אקוסיסטם שלם המחבר בין אקדמיה, תעשייה, ביטחון וממשלה. שילוב נכון בין חומרה, תוכנה ושיתופי פעולה בינלאומיים, לצד מדיניות תומכת, יקבע אם ישראל תבסס את מעמדה בחזית הקוונטית העולמית  או תוותר על אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של העשורים הבאים.

הפאנל התקיים כחלק מפסגת החדשנות Tel Aviv Sparks Innovation Festival.