אפס זהב וסיכון גיאופוליטי: דיון סוער וועדת הכנסת על רזרבות המט"ח של ישראל

דיון סוער התקיים השבוע בוועדת הכנסת, בנושא מדיניות יתרות המט"ח של ישראל. במרכז הדיון עמד עימות חריג בין נציגי מכון המחקר החדש "מסד הארץ" לבין בנק ישראל, סביב השאלה האם ישראל ערוכה באמת למשבר פיננסי עולמי.

פרופ' משה כהן-אליה, יו"ר מכון "מסד הארץ", הציג תמונה קודרת של תלות גוברת בדולר האמריקאי. לדבריו, מדיניות בנק ישראל נותרה תקועה בתפיסות של שנות ה-90, תקופה שבה הדולר שלט ללא עוררין. "העולם השתנה", אמר. "החוב האמריקאי מתנפח, הדולר נחלש, וגושי כוח כמו BRICS בונים מערכות סליקה חלופיות. המשמעות ברורה: מי שלא מפזר סיכונים, נשאר חשוף".

כהן-אליה הדגיש את הזווית הביטחונית והאסטרטגית. "ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם עם אפס החזקות זהב. אפילו לבנון מחזיקה כ-300 טון. בעולם של סנקציות, הקפאות נכסים ומלחמות כלכליות, זהב פיזי שנמצא בריבונות שלך הוא ביטוח. אי אפשר להקפיא אותו בלחיצת כפתור".

לצידו הופיע בוועדה לירון רוז, יזם הון סיכון וכלכלן, ואחד ממייסדי "מסד הארץ", שהציג נתונים השוואתיים. רוז ציין כי מדינות הנמצאות תחת איום ביטחוני מובהק משנות את תמהיל העתודות שלהן. פולין, לדבריו, מחזיקה כ-28% מיתרותיה בזהב כחלק מהיערכות לעימות אפשרי מול רוסיה. טורקיה מחזיקה כ-44%. "זה לא עניין אידיאולוגי, זה ניהול סיכונים", אמר. "גם בנקים מרכזיים ברחבי העולם רוכשים כיום כ-1,000 טון זהב בשנה. הטרנד ברור: פחות תלות בדולר, יותר נכסי עוגן".

רוז אף הציע לאמץ מדיניות הדרגתית, לא מהפכה. "לא צריך להפוך את כל התיק. מספיק להקצות אחוזים בודדים לנכסים אלטרנטיביים כמו זהב ואפילו ביטקוין. המטרה היא חוסן, לא הימור".

תגובת בנק ישראל: "זהב הוא נכס ספקולטיבי"

ד"ר גולן בניטה, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, דחה את ההצעות וטען כי גל רכישות הזהב מאפיין בעיקר מדינות מבודדות או לא דמוקרטיות. "מי שקונה זהב היום אלו בעיקר רוסיה, סין וקזחסטן. המדינות המפותחות דווקא מוכרות", אמר.

בניטה הדגיש כי זהב הוא נכס תנודתי שאינו מייצר תזרים מזומנים, וכי השקעות בנק ישראל במניות הניבו לאורך השנים תשואה גבוהה פי 3 מהשקעה בזהב. עוד הוסיף כי בעת משבר, דווקא נכסים פיננסיים נזילים מאפשרים פעולה מהירה, בעוד שמטילי זהב פיזיים קשים להובלה, לאחסון ולמימוש. "אם יוטלו סנקציות, למי בדיוק נמכור את הזהב?", תהה.

המחלוקת האמיתית: ביטחון לאומי או תשואה פיננסית

מעבר לוויכוח הטכני, הדיון חשף פער תפיסתי עמוק. מצד אחד, תפיסה שמעדיפה מקסום תשואה ונזילות. מצד שני, תפיסה שמבקשת לראות ביתרות המט"ח לא רק תיק השקעות אלא נכס אסטרטגי של ביטחון לאומי.

כהן-אליה סיכם זאת במשפט אחד: "כמו שיש עתודות נפט וגרעינים, צריכה להיות גם עתודת חוסן פיננסי שאינה תלויה בטוב הלב של המערכת הגלובלית". כהן אליה אף קרא לפתיחה בבדיקה מטעם משרד מבקר המדינה בנושא הזה, שהוא בעל חשיבות עליונה לרווחתם של אזרחי מדינת ישראל בשעת משבר פיננסי עמוק. 

הדיון הסתיים ללא החלטה אופרטיבית, אך גורמים בכנסת ציינו כי הנושא צפוי לחזור לשולחן הוועדה, על רקע המתיחות הגיאופוליטית והחשש הגובר מתרחישי קיצון בשווקים הבינלאומיים.