מניות התוכנה יורדות והבורסה משיקה מדדים: טכנולוגיה ואנרגיה

בשנים האחרונות מתרחבת מגמת ההשקעה הפסיבית בבורסה בתל אביב, כחלק מתהליך רחב יותר המתרחש גם בשווקים הגלובליים. יותר ויותר משקיעים פרטיים מן הישוב מעבירים את עיקר השקעותיהם למוצרים פסיביים, כגון קרנות סל מחקות ועוקבות, המציעים חשיפה רחבה לשוק או לסקטורים ספציפיים.

על רקע מגמה זו, הבורסה לניירות ערך בתל אביב צפויה להשיק ביום שישי ה-6 בפברואר שני מדדי מניות חדשים: מדד ת"א טכנולוגיה 35 ומדד ת"א אנרגיה ישראל. מטרת המהלך היא להתאים את מפת המדדים המקומית בצורה מדויקת יותר למבנה הכלכלה הישראלית ולמוקדי הצמיחה המרכזיים בה, תוך הרחבת היצע מוצרי ההשקעה והעמקת פעילות המסחר בבורסה.

המדדים החדשים מצטרפים לשורה של מדדים סקטוריאליים שהושקו בתקופה האחרונה, בהם מדדי ת"א נדל"ן 35 ות"א ביטחוניות, ומשקפים את מאמצי הבורסה לחזק את הסחירות והנזילות וליצור תשתית לפיתוח מוצרים עוקבים מצד גופים מוסדיים.

מדד ת"א טכנולוגיה 35

ענף הטכנולוגיה מהווה זה שנים אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי, כאשר היקפי האקזיטים והנפקות שבוצעו בו לאורך השנים משקפים את עומק הפעילות והחדשנות בענף הטכנולוגיה המקומי. עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקפים משמעותיים תורמות להזרמת הון חדש למשק, מחזקות את האקוסיסטם המקומי ומייצרות בסיס לצמיחה של חברות חדשות, שחלקן עושות את דרכן בהמשך גם לבורסה בתל אביב ולמדדי המניות.

על רקע זה, מדד ת"א טכנולוגיה 35 נועד להעניק ייצוג רחב ומדויק יותר לסקטור ההייטק בבורסה בתל אביב, באמצעות הכללת 35 חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר לפי שווי שוק, ובהתאם למתודולוגיה הדומה לזו של מדדי טכנולוגיה מובילים בעולם.

שווי השוק המצרפי של החברות הצפויות להיכלל במדד מוערך בלמעלה מ- 400 מיליארד שקל וכולל חברות טכנולוגיה מובילות, שחלקן בעלות פעילות גלובלית רחבה ורישום כפול. למרות עוצמתו של הסקטור, היקף הנכסים המנוהלים כיום במוצרים העוקבים אחר מדדי טכנולוגיה בישראל נותר נמוך ביחס לענפים אחרים, עובדה המדגישה את הפוטנציאל של המדד החדש כבסיס לפיתוח קרנות מחקות/עוקבות ומוצרים פיננסיים נוספים.

לצד פוטנציאל הצמיחה, ההתרסקות של מניות הטכנולוגיה בימים האחרונים ממחישה באופן חד וברור את רמת הרגישות הגבוהה של סקטור הטכנולוגיה ושירותי IT לשינויים מהירים בתחום ה- AI ולסנטימנט השלילי בענקיות הטכנולוגיה הנסחרות בנאסד"ק. בתוך יומיים נרשמו ירידות חדות במניות התוכנה הנסחרות בנאסד"ק ומייד לאחר מכן גם בת"א, זאת על רקע פרסום ביום שישי האחרון של חב' אנטרופיק על יכולות חדשות שמציגה מערכת ה- AI "קלוד", הערכות בשווקים הן לצפי להתפתחות מואצת של פתרונות בינה מלאכותית שעשוים להשפיע לרעה על מודלים עסקיים הנפוצים כיום בענף כגון מערכות CRM וניתוח נתונים.

לצד כל אותן חששות, קיימות גם הערכות מתונות יותר, לפיהן טכנולוגיות AI אינן צפויות להחליף את פתרונות התוכנה הקיימים בחב' התוכנה המסורתיות, החב' יאלצו לשלב טכנולוגיות AI מתקדמות בתוך מגוון המוצרים שלהם. התפתחות ה- AI יכולה לשמש כמנוע לייעול ולהרחבת השירותים. במקביל, חברות IT מקומיות פועלות לחיזוק מאזניהן ולהגדלת הגמישות הפיננסית, בין היתר באמצעות גיוסי חוב, במטרה להיערך להמשך צמיחה ולביצוע רכישות אסטרטגיות. מגמות אלו מדגישות כי לצד תנודתיות קצרת טווח, סקטור הטכנולוגיה ממשיך לפעול בסביבה דינמית שבה התאמה ושינוי הם חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי.

מדד ת"א אנרגיה ישראל

במקביל למדד הטכנולוגיה, הבורסה משיקה את מדד ת"א אנרגיה ישראל, שמאגד לראשונה תחת מדד אחד את כלל תחומי האנרגיה בבורסה המקומית. המדד צפוי לכלול כ- 27 חברות הפועלות בתחומים מגוונים, ובהם חיפושי נפט וגז, ייצור חשמל ואנרגיה מתחדשת, עם שווי שוק מצרפי של למעלה מ- 200 מיליארד שקל.

מבנה המדד מבוסס על פיזור בין תתי הענפים, לצד מגבלות משקל שנועדו לצמצם ריכוזיות ולאפשר ייצוג מאוזן. ענף האנרגיה בישראל נהנה בשנים האחרונות ממספר גורמים תומכים, בהם פיתוח וייצוא מאגרי הגז, המעבר הגלובלי לאנרגיה ירוקה והעלייה בביקוש לחשמל, בין היתר על רקע התרחבות תחום הבינה המלאכותית והקמת מרכזי נתונים.

חשיבותם של מדדי הבורסה ניכרת כיום לא רק כמדדי ייחוס, אלא גם בהיקפי הפעילות שהם מייצרים בפועל. בשנים האחרונות גדל באופן חד היקף הנכסים העוקבים אחר מדדי המניות של הבורסה בתל אביב, והוא חצה לאחרונה את רף 100 מיליארד השקלים. כתוצאה מכך הפכו המדדים לגורם מרכזי בדינמיקת המסחר, כאשר עדכוני משקולות והרכבים משפיעים באופן ישיר על מחזורי המסחר, על רמת הנזילות ועל הסחירות בשוק.

עבור מרבית הציבור, החשיפה לבורסה מתבצעת באמצעות מסלולי חיסכון ארוכי טווח, ובראשם קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות, המנוהלים ברובם במתכונת פסיבית. מסלולים אלה נשענים על מדדי ייחוס, הקובעים בפועל את הרכב ההשקעות ואת החשיפה הסקטוריאלית של החוסכים. במציאות זו, הרחבת סל המדדים מהווה נדבך נוסף בהתאמת תשתיות ההשקעה לאופן שבו הציבור נחשף בפועל לשוק ההון.

לצד ההשפעה על מדדי הדגל, להשקת מדדים ייעודיים עשויה להיות משמעות גם עבור מניות פחות מוכרות שייכללו בהם. הכללתה של מניה במדד עשויה להגביר את חשיפתה לציבור המשקיעים ולשפר את סחירותה, בעיקר בקרב חברות בעלות שווי שוק בינוני שפעלו עד כה בשולי המדדים המרכזיים.

יחד עם זאת, לכניסה למדד יש בעיקר השפעה טכנית וקצרת טווח, והיא אינה מבטיחה שינוי מהותי בביצועי המניה לאורך זמן. בטווח הארוך, הערך הכלכלי נבנה על בסיס רווחיות, קצב צמיחה ואיתנות פיננסית. לפיכך, המדדים החדשים עשויים לשמש גורם מסייע לשיפור הנראות והסחירות של חברות מסוימות, אך אינם מהווים תחליף לניתוח מעמיק ולבחינה יסודית של פעילות החברה.

הכותב: ניב קליין - אנליסט, פלקון ניהול תיקי השקעות 

דיסקליימר: אין לראות באמור לעיל המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך ואין באמור בכדי להוות תחליף לייעוץ השקעות המותאם אישית לצרכי הלקוח על בסיס נתוניו האישיים.  אין באמור בכדי להוות תיאור ממצה של סימני האזהרה למשקיע ו/או כללי השקעה כלשהם. האמור הוא למטרות ידע כללי בלבד.