משבר החוב באירופה - האם הרע כבר מאחורינו?

כעבור קרוב לשנתיים מפרוץ משבר החוב באירופה, אשר איים למוטט את גוש האירו, החליטו מנהיגי אירופה לשים לו סוף. לאחר שבועות רבים של חיפוש אחר פתרון יעיל למשבר, ייתכן כי מנהיגי אירופה הצליחו בדקה האחרונה למנוע את הקטסטרופה הכלכלית הבאה.

בשלב זה, לא בטוח מה תהיה מידת ההשפעה של התוכנית על השווקים הפיננסים בטווח הארוך. בינתיים נותרו מספר בעיות, אשר עלולות להכשיל התוכנית, כך שלא כדאי למהר
לפתוח את בקבוקי השמפניה.

הבה נחזור אחורה בזמן ונבחן מה הייתה מידת ההשפעה של תוכניות כאלה ואחרות על השווקים הפיננסים:

משבר החוב החל בתחילת שנת 2010 וצבר תאוצה בתחילת חודש מאי, כאשר מדינות החברות בגוש, החלו לקבל סיוע חיצונ ע"י קרן המטבע הבינ"ל. יוון הייתה הראשונה לקבל סיוע בסך 110 מיליארד אירו - בתמורה להתחייבותה לתוכניות צנע קשות, אשר נועדו לצמצם את הגרעון העצום שלה. אירלנד נזקקה לסיוע בסך 85 מיליארד אירו בחודש נובמבר 2010, לאחר שהסתבכה עם הצלת מספר בנקים גדולים במדינה.פורטוגל היא המדינה האחרונה (בשלב זה) שקיבלה סיוע. במקרה שלה עמדה העזרה על סך 78 מיליארד אירו, שהועברו אליה בחודש מאי שנה זו.

תוכנית החילוץ ראשונה
בתחילת חודש מאי 2010, הוציאו מנהיגי האיחוד האירופאי לאור את תוכנית החילוץ הראשונה, בהיקף של טריליון דולר, במטרה לעצור את נפילת האירו ולמנוע התפשטות המשבר ביוון למדינות נוספות בגוש. התוכנית גובשה בשילוב הנציבות האירופית וקרן המטבע הבינ"ל. בנוסף, 16 מדינות הגוש נתנו ערבות ל- 440 מיליארד אירו בתוכנית שתוכננה להימשך כ- 3 שנים.
גם אז גרמו החדשות הטובות לסערה בשווקים הפיננסים ברחבי העולם וזינוקים חדים נרשמו ברוב המדדים המובילים: הבולטים ביניהם היו הקאק הצרפתי שזינק ביותר מ- 9%, מדד הדאקס הגרמני סגר בעליות של יותר מ- 5% ובוול סטריט נרשמו עליות מרשימות של מעל 4 % בהתאמה. הפדרל ריזרב נרתם למשימה והודיע על חידוש מתן ההלוואות לבנקים באירופה.
התוכנית לא הצליחה להחזיר את אמון המשקיעים, עליות השערים לא החזיקו מעמד מעבר למספר ימים בודדים, והשטר האירופאי חזר למגמת הירידה מול מרבית המטבעות בעולם.

ההדרדרות שאיימה על המשך קיומו של גוש האירו
בחודש מאי 2011 משבר החוב באירופה עלה שוב לכותרות, כאשר יוון פנתה לאיחוד האירופאי בבקשה לקבל סיוע חיצוני נוסף. היוונים נאלצו לבצע צעדי צנע מרחיקי לכת כתנאי לקבלת כספים נוספים.

מדינות נוספות החלו לעלות לכותרות וביניהן ספרד, איטליה וצרפת, אשר ספגו הורדות דירוג אשראי ע"י סוכנויות הדירוג הגדולות בעולם, בשל הגרעון שהלך ותפח אצלן. המצב הגרוע הוביל להאטה כלכלית חמורה בגוש, ומדינות נוספות החלו להיפגע מהמשבר. ההתדרדרות הקשה הפעילה לחץ כבד על קברניטי הכלכלה העולמית ובצעד דרמטי החליטו להיפגש בסוף חודש אוקטובר על-מנת לבלום את כדור השלג, אשר איים למוטט את המערכת הפיננסית באירופה.

תוכנית חילוץ שנייה
בפעם השנייה בתוך קצת יותר משנה, מנהיגי אירופה נפגשו במטרה לגבש תוכנית חילוץ נוספת, שתמנע את הקטסטרופה הכלכלית המתרגשת ובאה. המנהיגים נפגשו בכנס בבריסל במסגרת פגישת ה-G20 , שנמשכה מספר ימים מורטי עצבים. בסיום הפסגה הוחלט על שורה של צעדים קונקרטיים לסיום המשבר המתמשך:

- קיצוץ משמעותי של החוב היווני: צעד שיאלץ את בעלי האג"ח הפרטיים לספוג קיצוץ של 50% מתגמולי אג"ח.

- הרחבת קרן החילוץ מ- 440 מיליארד אירו להיקף של טריליון אירו: מינוף הקרן במטרה לתת מענה בעתיד, במידה ומדינה בסדר גודל של איטליה תזדקק לסיוע חיצוני.

- חיזוק המערכת הבנקאית של אירופה: הבנקים האירופאים יאלצו לגייס 106 מיליארד אירו, כדי להגיע להלימות הון של 9% עד אמצע 2012.

מיד בתום הפסגה, המדדים המובילים זינקו באופן קיצוני והשטר הירוק איבד גובה מול מרבית המטבעות בעולם.

הרגשת " דז'וו"
תנועות היממה האחרונה בשוק מחזירות אותנו אל מאי 2010, לאחר השקת תוכנית החילוץ הראשונה, כאשר המדדים המובילים עברו מעליות שערים חדות לצניחה חופשית. ככל שעובר הזמן, המשקיעים הופכים ליותר ויותר סקפטיים לגבי יכולת מנהיגי העולם למצוא פתרון הולם למשבר החמור ביותר שפקד את גוש האירו מאז הקמתו.

קיים חשש גדול שהתוכנית תיכשל, בשל לא מעט "קצוות פתוחים" שנותרו ואשר יקשו על יישומה בפועל. הבעיות המרכזיות המסכנות את התוכנית הינן: גיוס כספים להרחבת קרן החילוץ האירופאית מ- 440 מיליארד אירו להיקף של טריליון אירו וגיוס של כ- 106 מיליארד אירו, שהבנקים נאלצים לגייס על מנת שיוכלו להתמודד עם ההפסדים הכבדים הצפויים להם מקיצוץ החוב היווני. מנהיגי אירופה לא יושבים בחיבוק ידיים ומנסים לגייס משקיעים שיהיו מוכנים להזרים כסף לטובת הרחבת קרן החילוץ האירופאית.

הכדור עובר למגרש מנהיגי המדינות מוכות החוב
מנהיגי המדינות הנמצאות במשבר יאלצו להוכיח כי הם יעשו את כל המאמצים על מנת לצמצם את הגרעון התופח במדינתם, גם אם זה יהיה כרוך בוויתורים כואבים. בינתיים החבל סביב צווארו של ראש ממשלת איטליה – ברלוסקוני, הולך ומתהדק. מנהיגי העולם מצפים ממדינות בסדר גודל של איטליה למצוא פתרון למשבר החוב אצלן, מבלי להזדקק לסיוע חיצוני.

יוון מצידה חוזרת ל"שחק באש", כאשר ראש הממשלה שלה – פפאנדראו - קורא לערוך משאל עם בנוגע לתוכנית הצנע העומדת על הפרק. בנוסף הודיע פפנדראו, כי ממשלת יוון תבצע משאל עם גם בנוגע לחבילת החילוץ החדשה של האיחוד האירופי, בטרם תחליט הממשלה אם לקבלה. המהלך הפתיע מאוד את מנהיגי אירופה ובעיקר את קנצלרית גרמניה, אשר הודיעה ליוון שאם לא תעמוד בהתחייבויותיה, היא תיאלץ להכריז על פשיטת רגל.

לסיכום: לאור ההתפתחויות האחרונות נראה שהמשבר באירופה חי ובועט. למרות הציפיות הגדולות שהיו מהתוכנית המדוברת של השנה, אנו ממשיכים לשמור על פסימיות בעניין ומעריכים כי הרע עוד לפנינו. אנו דוביים בשווקים הפיננסים ובשוק המט"ח, אנו דוביים לגבי מטבעות הנושאים על גבם תשואות ריבית גבוהות, כגון הדולר האוסטרלי והדולר הניו זילנדי ופסימיים במיוחד לגבי עתיד האירו. אנו ממשיכים להיות שווריים לגבי הדולר האמריקאי ומעריכים כי שנת 2012, עשויה להיות שנת הדולר.

גרף היסטורי:  אירו– דולר  –  ניכר כי "הרע" עוד לפנינו ...

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.