ענף התוכנה ספג ״אגרוף AI״ בבטן. איזה ענף יהיה הבא בתור?

אחד הנושאים הכי מדוברים סביב נושא הבינה המלאכותית קשור ביכולת שלה לבצע שיבוש (Disruption) לתעשיות קיימות ולמקצועות קיימים. כמעט כל תעשיה בעולם תושפע בשנים הקרובות מיישומי בינה מלאכותית. השאלה היא רק באיזה היקף ובאיזה קצב. והשאלה היותר חשובה – באיזה כיוון? האם יישומי AI ישפיעו על המניות שאני מחזיק לטובה או לרעה? 

דוגמא בולטת לכך קיבלנו בשבוע שעבר כאשר חברת הסטארט-אפ אנתרופיק (Anthropic) שפיתחה מודל בינה מלאכותית גנרטיבית שמכונה "קלוד" הודיעה על פיתוח כלי תוכנה לעורכי דין שיעסוק בתהליכי עבודה משפטיים כמו טיפול מהיר בהסכמי סודיות ובדיקת מסמכים. ההודעה הזו נתפסה כאיום ישיר וספציפי על המודל העסקי של חברות תוכנה שמפתחות אפליקציות לתחומי פעילות שונים. אנתרופיק אמורה להשלים בקרוב הנפקה וגיוס הון ציבורי והיא זוכה להד נרחב.  

ההודעה של אנתרופיק גרמה למיני פאניקה במניות של חברות המפתחות תוכנה או מספקות שירותי תוכנה. מבין הישראליות שפועלות בתחום נרשמו ירידות חדות יחסית במניותיהן של וואן טכנולוגיות, מג'יק, מטריקס ומלם-תים. גם מניותיהן של חברות ישראליות  שנסחרות בארה"ב כמו וויקס ומאנדיי ספגו מכה.

ביטוי לחרדה של המשקיעים מפני עתידן של חברות התוכנה משתקף בתנועתו של מדד מניות התוכנה והשירותים של S&P 500. מאז סוף אוקטובר האחרון איבד המדד כ-22% מערכו. רוב הנפילה (כ-17%) התרחשה בחודש וחצי האחרונים. רבים סבורים שהנפילות במניות התוכנה הן קדימון למה שיקרה לתחומים נוספים לאחר שיתברר כי ניתן להחליף רבים מהעובדים בהם במערכות מבוססות AI. 

בענף הטכנולוגיה ישנם לא מעט הסבורים שהפאניקה הנוכחית מוגזמת מעט. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר בשבוע שעבר כי לדעתו אין היגיון בנפילות החדות של חברות התוכנה. "מוצרי תוכנה הם כלים, ובינה מלאכותית תשתמש בכלים האלה, לא תמציא אותם מחדש", אמר הואנג במהלך אירוע בו השתתף. הוא סיפר עוד כי אנבידיה עצמה אימצה כלים כאלה וכתוצאה מכך התפנה לעובדיה זמן. בזמן שהתפנה הם מתמקדים במה שהחברה טובה בו: תכנון מוליכים למחצה ומערכות מחשוב.

בשני ימי המסחר האחרונים מדד מניות התוכנה אמנם עלה ב-7% והחזיר חלק מהירידות. אבל החשש מפני התכונות ה"משבשות" של טכנולוגיית ה-AI נותר. משקיעים רבים מנסים בימים אלה לסרוק את השוק כדי לברר מי מהתעשיות הקיימות מאוימת במיוחד על ידי AI. במקביל הם מנסים להבין מי תוכל להיעזר ב-AI דווקא לטובתה.   

סוכן דיגיטלי אחד יחליף עשרות מתמחים

ההודעה של אנתרופיק משבוע שעבר שפכה אור בעיקר על ענף הייעוץ המשפטי והחשבונאי. ההערכה היא שסוכנים דוגמת קלוד (Claude) יוכלו לצמצם במידה משמעותית בעיקר עבודות פשוטות שחוזרות על עצמן. כמו למשל, סריקה של מאות אלפי מסמכים משפטיים בזמן קצר כדי למצוא מקרים משפטיים דומים או תקדימים שיוכלו להוות בסיס לתיק משפטי. עבודות כאלו אינן דורשות הרבה מחשבה וניסיון משפטי. משרדי עורכי דין מפנים אותן בדרך כלל למתמחים ששכרם נמוך. כעת יוכלו לבצע את העבודה הזו סוכנים דיגיטליים חכמים וחלק גדול מעבודת המתחים יתייתר. 

אם כך, מדוע דווקא מניות התוכנה נופלות? משום שאימוץ סוכני AI  מייתר את עבודתם של מתמחים רבים. אם משרד גדול יוכל להעסיק רק 10 מתמחים במקום 50, הוא יוכל לחסוך כסף רב – במשכורות, בשטחי משרדים, וגם ברישיונות תוכנה שלהם זקוקים עובדיו. 

גם לקוחות המשרד יוכלו ליהנות מכך. אם עבודה שכיום לוקחת למתמחה 10 שעות בעלות של 150 דולר לשעה מתבצעת על ידי סוכן AI ב-10 דקות, עלות השירותים המשפטיים תפחת משמעותית. מכיוון שפערי העלויות הם כה דרמטיים, אף משרד עורכי דין לא יוכל לוותר עליהם.  התחרות תגרום לכך שכולם יצטרכו לעבוד עם סוכני AI שכאלו. מי שלא ישתמש בהם ייצא מהמשחק.

מה שנכון לעולם המשפטי יהיה נכון כנראה לעולמות נוספים. למשל – ראיית חשבון. גם בענף ראיית החשבון ישנן הרבה עבודות משרדיות שחוזרות על עצמן. הן אינן דורשות ידע וניסיון רב אבל הן דורשות הרבה זמן לעיבוד הנתונים. גם בתחום זה נהוג להעסיק בעיקר מתמחים בעל שכר נמוך שרוכנים על אלפי דפי נתונים כדי להפיק דוחות כספיים ודוחות ביקורת. גם כאן מדובר בסוג עבודה שניתנת לאוטומציה שתחליף הרבה זוגות עיניים וידיים.  וגם כאן – פחות מתמחים בפירמות ראיית החשבון משמעותה פחות צורך ברישיונות לתוכנות פיננסיות.

סופת AI מתקרבת לענפי הקמעונות, התעשייה והשילוח  

כאשר מדברים על "טכנולוגיות משבשות" (Disruptive Technologies) בהקשר של AI צריך להבחין בין שני רבדים. הרובד הראשון הוא רובד העובדים. ישנם מקצועות רבים שכיום מבוצעים על ידי עובדים בעלי מיומנות נמוכה והשכלה מועטה שבעתיד הלא רחוק אולי לא יהיה בהם צורך. הפרנסה של עובדים כאלו מאוימת כבר היום. עובדים שלא ישכילו להתקדם, ללמוד, להתחדש ולעבוד עם סוכני ה-AI יתקשו בעתיד למצוא עבודה. עובדים מיומנים יותר ובעלי ניסיון עדיין נחשבים לחסינים. 

הרובד השני הוא רובד החברות. הללו יכולות מצד אחד ליהנות מיתרונות ה-AI ולבצע את אותן עבודות בעלות מופחתת ועם פחות כוח אדם. במונחים כלכליים המשמעות היא שהפריון של עובדיהן (אלו שיישארו כמובן), יגדל. החברות הללו יוכלו להרוויח יותר ולשלם לעובדיהן שכר גבוה יותר. מצד שני, ישנן חברות, כמו אלו בענף התוכנה, שהביזנס שלהן ישתנה. חלק מזרמי ההכנסות שלהן ייפגעו והן תצטרכנה לפצות על כך בדרכים אחרות. הן גם תידרשנה להשקיע זמן וכסף בהטמעת טכנולוגיות AI כדי להמשיך להיות אטרקטיוויות ותחרותיות.

אחד הענפים שעלול להיות חשוף במיוחד לטכנולוגיה משבשת כבר בשנה הקרובה הינו ענף הקמעונות. מדובר בענף שנסמך במידה רבה על צבירת נתונים וניתוח שלהם. ניתוחים כאלו נעשים כיום בידי צוותים של אנליסטים רבים. הם מנסים לחזות ביקושים, להבין התנהגות של לקוחות ולנהל את המלאי ומערקת ההזמנות באופן אופטימלי. בעתיד הלא רחוק את כל הניתוחים הללו, כולל הצגתם להנהלה, ניתן יהיה להחליף באמצעות סוכן דיגיטלי.

בשנים האחרונות קיים מעבר מאסיבי לקניות אונליין. טכנולוגיות בינה מלאכותית מסייעות לבצע התאמה אישית לכל לקוח, אוטומציה של שירות לקוחות באמצעות צ'טבוטים ושיפור מערכות להמלצות על מוצרים.  במקביל, משימות שגרתיות וידניות כמו ניהול מלאי ותהליכי תשלום הפכו לאוטומטיים לחלוטין. 

מבחינת העובדים קיים כאן כמובן פוטנציאל לאובדן משמעותי של משרות, בעיקר בתפקידים משרדיים שדורשים סוגי עבודות שחוזרות על עצמן. מבחינת החברות, האוטומציה יכולה לייעל את התפעול, להפחית עלויות ולשפר את מהירות השירות. ואולם כדי ליהנות מכל זה יצטרכו החברות להשקיע כסף וזמן בהטמעת המערכות. חברות שיתמהמהו לעשות זאת עלולות להיוותר מאחור.

תחומים נוספים שעשויים להיות מושפעים בקרוב ממגמת ה-AI הם ענפי הייצור השונים, שגם הם מתאפיינים בעבודה רפטטיבית שניתנת לאוטומציה. גם תחומים כמו תחבורה, לוגיסטיקה ושילוח עשויים להיות בין הראשונים שיחוו את השינוי. כך או כך, המכה שחטפו מניות התוכנה בחודשים האחרונים היא רק תזכורת לכך שבעולם מונחה AI יש אמנם כמה מנצחים, אבל יהיו, כנראה, גם לא מעט מפסידים.

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]