מתקפה איראנית פגעה בחוות השרתים של אמזון: איך מגנים על חוות שרתים תחת איום טילים?

בעידן שבו כמעט כל היבט בחיינו, בנקים, בורסות, בריאות וחינוך, ועד המסחר והשירותים הציבוריים, מסתמך על תשתיות דיגיטליות, חוות שרתים הפכו לעמוד שדרה קריטי של הכלכלה המודרנית. מתקפות כטב"מים וטילים ופגיעה פיזית בתשתיות מידע, כמו זו שאירעה ביממה האחרונה בחוות השרתים של אמזון במפרץ הפרסי, מדגישות עד כמה היעד הזה רגיש ואסטרטגי. לצד האיומים הביטחוניים, גם תקלות תשתיתיות, כשלי רשת חשמל ואסונות טבע מציבים אתגר מתמשך לפעילות הרציפה של מרכזי נתונים שמספקים שירותים חיוניים לכלכלה הגלובלית.

הגנה על חוות שרתים אינה רק שאלה של מיגון פיזי היא כוללת גם שבירות אנרגטית, מרכזי גיבוי מרוחקים, תכניות התאוששות מאסון ואבטחת סייבר מתקדמת, מתוך הכרה שהפסקת שירותים עלולה לשבש מערכות קריטיות במדינה ובחברה. במציאות שבה תלות במידע רק מתעצמת, היכולת להבטיח רציפות תפעולית בשגרה וגם בתרחישי קיצון היא אינטרס לאומי שרק ילך ויתגבר.

מומחים בזירת הדאטה סנטר הישראלית מסבירים מה נדרש לעשות בכדי להבטיח שהענף יחזיק מעמד ויתפקד באופן רציף גם תחת האיום האיראני וסיכונים נוספים.

"אופן הלחימה של השנים האחרונות השתנה בצורה דרמטית". כך קובע ערן ברק מנכ"ל סרברז המקימה ומתפעלת חוות שרתים, ומסביר, "בעידן שבו עימותים מתנהלים בין מדינות המרוחקות זו מזו גיאוגרפית, היכולת לייצר נזק נראה לעין והשפעה מיידית מתבססת יותר ויותר על ירי טילים מדויקים וארוכי טווח ועל פגיעה מכוונת בתשתיות קריטיות. ראינו במלחמות האחרונות מיקוד ברור בנטרול מתקני חשמל, תקשורת ומידע, מתוך הבנה שהשבתת התשתיות הדיגיטליות משתקת מדינה לא פחות מפגיעה פיזית. חוות שרתים הפכו ליעד אסטרטגי ראשון במעלה, משום שהן הלב הפועם של הכלכלה, המערכת הבנקאית, הבריאות, המסחר והביטחון. מכאן נובעת החשיבות הקריטית של מיגון עמוק ורב-שכבתי."

ברק מתאר כיצד חוות שרתים תת קרקעיות מספקות שכבת הגנה פיזית משמעותית מפני איומים בליסטיים ופגיעות ישירות, אך ההגנה אינה מסתכמת רק בבטון ובעומק הקרקע. לדבריו "מדובר בתכנון כוללני המשלב יתירות אנרגטית מלאה, מערכות גיבוי עצמאיות, אספקת חשמל רציפה ממספר מקורות, מערכות כיבוי ובקרה מתקדמות, ואבטחת סייבר ברמה הגבוהה ביותר, כל זאת מתוך הבנה שהאיום יכול להגיע גם דרך המקלדת ולא רק מהשמיים. בחברת סרברז הקמנו ואנו מפעילים מתקנים תת קרקעיים ממוגנים שתוכננו מראש לתרחישי קיצון, עם משאבי אנרגיה עצומים ושרידות תפעולית מלאה. השילוב בין מיגון פיזי, הפרדה תשתיתית, ניטור 24/7 ונהלי חירום מחמירים מאפשר ללקוחותינו, גופים עסקיים וציבוריים כאחד, לשמור על רציפות עסקית גם בתקופות המאתגרות ביותר. בעידן שבו המידע הוא נכס אסטרטגי, ההגנה עליו הינה תנאי יסוד לחוסן לאומי וכלכלי, בשגרה ובחירום".

ערן לב שותף בקרדן גבע מחדד את נחיצותן של חוות השרתים ומדגיש, ״כיזם שמקים דאטה סנטרים, ברור היום שאין יותר מיקום בטוח לתשתיות דיגיטליות קריטיות. המלחמה במזרח אירופה והאירועים האחרונים במזרח התיכון, כולל פגיעות שדווחו במתקני ענן של Amazon באזור, הפכו את הסיכון למוחשי ולא תיאורטי. המשמעות היא שמיגון של דאטה סנטרים אינו עוד תוספת תכנונית אלא דרישת בסיס. כל מתקן נדרש להגן על עצמו כיחידה עצמאית, מהזנת החשמל והתקשורת ועד מערכות הקירור וחדרי הבקרה. זה כבר בא לידי ביטוי גם בפרויקטים שנבנים בישראל בשנים האחרונות, בהם מתקנים גדולים ומתוכננים מראש לרמות מיגון גבוהות, דוגמת MDC שוהם.

לדברי לב: "במקביל, מתחדדת ההבנה שמיגון מקומי לבדו אינו מספיק. תשתיות קריטיות יידרשו לרשת אזורית של גיבוי והתאוששות מאסון, מהלך שמצריך שטחים נוספים, זמינות חשמל בהיקפים גדולים ושיתוף פעולה בין מדינות. זו גם נקודת מפנה עבור המזרח התיכון. מדינות שיש ביניהן שלום ואינטרסים משותפים יכולות לבנות יחד שכבת חוסן אזורית, לא במקום ריבונות אלא כדי לחזק אותה, ולמקם את האזור כעוגן יציב בכלכלה הדיגיטלית".

גם עו"ד חגית בן משה, שותפה במשרד ברנע וראש תחום המגזר ההתיישבותי והאנרגיה, מדגישה את הקריטיות של חוות השרתים לכלכלה ולמשק ואת החשיבות של ההגנה עליהן, "בעת מצב חירום, המלווה לעיתים בניסיונות תקיפה פיזיים או קיברנטיים, חוות השרתים מהוות את עמוד השדרה של הרציפות התפקודית. המערך בנוי כך שהמידע יכול להיות משוכפל ומועבר בזמן אמת לאתרים חלופיים, כך שפגיעה במוקד אחד אינה עוצרת את זרימת הנתונים אלא מפעילה באופן אוטומטי אתר גיבוי. 

היכולת הזו, לצד עצמאות אנרגטית מבוססת גנרטורים, היא זו שמבקשת להבטיח שירות רציף גם בתרחישי קיצון. אמנם בשעת חירום, גם חוות שרתים עלולה להיפגע פיזית,  אך היתרון הוא שהמערכת תדע לבודד את האזור הפגוע ולהמשיך לעבוד מאזורי זמינות אחרים שבהם יגובו הנתונים. זאת ועוד, החלטת הממשלה מפברואר האחרון, העוסקת בקידום הקמת חוות שרתים וסיווגן כפרויקט תשתיות לאומיות, תוך מתן עדיפות להקמתן ביישובים מחוץ לאזורי עומס, נועדה להוביל את ישראל לקדמת הבמה בתחום הבינה המלאכותית ובו בעת, מכירה בנחיצות ובחשיבות הקמת חוות שרתים, הן בשגרה והן בעת חירום."