כלכלני בנק אגוד בסקירה השבועית : ממשיכים להמליץ על סקטור התשתיות והטכנולוגיה בחברות בינלאומיות

מניות

השבוע נרשמה בשווקים ברחבי העולם מגמה מעניינת במסחר לאחר סוף שבוע של עליות חדות במדדים בעקבות אישור תוכנית הצנע באיטליה שהובילה לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות לעשר שנים מתחת לרמה של 6.6% כאשר מספר ימים לפני כן עמדו על 7.4%.

אך בהמשך השבוע נרשמה מגמה שלילית כאשר תשואות האג"ח הממשלתיות של ספרד ואיטליה המשיכו לעלות וזאת למרות רכישות של הבנק המרכזי האירופי – ECB. תרמו לאווירה זו התבטאויות שליליות של בכירים ב ECB ( נשיא הנציבות האירופאית, חוזה מנואל בארוסו) בנוגע למשבר החובות באירופה שלא תרמו לרגיעה בשווקים. בנוסף בגוש  האירו פורסמו השבוע נתוני צמיחת תמ"ג של הרבעון השלישי אשר העידו על צמיחה מזערית בגוש.

גם בשוק המקומי נרשמה מגמה דומה כאשר סקטור הבנקים יורד לאור אזהרות רווח של בנקים  במשק לגבי תוצאות הרבעון השלישי של השנה אשר יראו ירידה ברווחיות.

מאידך במהלך השבוע נאם נגיד בנק ישראל והרגיע את המשקיעים תוך שהוא מציין כי מצבו של המשק הישראלי הוא יחסית טוב וכי המשק המקומי יוכל לעבור בהצלחה תקופה סוערת זו אם הוא ינוהל בצורה אחראית ובוגרת.

ארה"ב והעולם

בארה"ב המדדים המובילים רשמו מגמה חיובית קלה כאשר בסוף שבוע שעבר רשמו  המדדים בוול סטריט עליות שערים חדות לאחר שבאיטליה אישר הסנאט את תוכנית הצנע בהיקף של 59 מיליארד אירו מה שסלל את הדרך לאישור התוכנית בבית התחתון בפרלמנט והתפטרותו של רה"מ המכהן סילביו ברלוסקוני באופן מייד כשבמקומו התמנה לראש הממשלה הכלכלן מריו מונטי שצפוי ליישם במדינה רפורמות מבניות.

בתגובה לאישור התוכנית בפרלמנט ירדו תשואות האג"ח הממשלתיות באיטליה ל 10 שנים לרמה של 6.6% לאחר שהיו מספר ימים קודם לכן ברמה גבוהה של 7.4%  אשר עוררה פאניקה בשווקים.

בהמשך השבוע פורסם כי ראש ממשלת איטליה הנכנס, מריו מונטי, הצליח לכונן ממשלת אחדות לאומית ולהציגה בפני נשיא איטליה.  בנוסף ביוון זכה ראש ממשלת יוון החדש, לוקאס פפדמוס, בהצבעת אמון בפרלמנט היווני ובכך קיבל מנדט להתחיל בצעדי התקציב הדרושים כדי להבטיח את היציבות במדינה ואת השארתה  בגוש האירו.

אך במהלך השבוע החלו שוב ירידות שערים בבורסות בעולם על רקע משבר החובות באירופה כאשר ממשלות איטליה וספרד גייסו אג"ח ל 5 ו 10 שנים בתשואות גבוהות, דבר שהוביל להתערבותו של ה ECB ברכישת אג"ח של אותן מדינות.

היום בורסות אירופה שוב יורדות בחדות על רקע אכזבה ממכרז אג"ח של ספרד אשר מכרה אג"ח ממשלתיות לעשר שנים בתשואה של מעל 7%. במכרז האג"ח שנערך באוקטובר נרשמה תשואה מקסימאלית של 5.5%. 

לירידות אלו תרמו גם התבטאויות פסימיות של בכירים בגוש וכן תחזית פסימית של ה OECD לגבי המצב הכלכלי בעולם ועל פיו אף אחת מהכלכלות הגדולות בעולם לא תוכל להתחמק מהאטה בכלכלה . כמו כן נרשמת מחלוקת בין צרפת לגרמניה לגבי תפקידו של הבנק המרכזי בפתרון המשבר כאשר בעוד שצרפת גורסת כי שלבנק האירופאי יש חשיבות מכרעת בפיתרון, גרמניה טוענת כי לבנק יכולת מוגבלת וכי יש צורך ברפורמה כוללת לפיתרון המשבר. 

בנוסף בהמשך השבוע פורסמו נתוני התמ"ג של גוש האירו לרבעון השלישי של השנה שבשונה מארה"ב היו חלשים והצביעו על צמיחה מזערית של הגוש. על פי הנתונים גוש האירו צמח בשיעור של 0.2% ברבעון השלישי בהתאם לתחזיות כאשר הכלכלה הגרמנית צמחה בחצי אחוז והכלכלה הצרפתית צמחה ב 0.4% אחרי עליה של 0.1% בלבד בתמ"ג ברבעון השני. כלכלת הולנד התכווצה ב 0.3% בניגוד לתחזית הממשל שצפתה צמיחה של 0.2% בתמ"ג.

לעומת זאת בארה"ב נרשמו נתוני מאקרו חיוביים בעיקר בתחום הצריכה והתפוקה התעשייתית ואף בתחום הנדל"ן שבו מדד בוני הבתים בארה"ב רשם עליה בחודש נובמבר.  אך עדיין נתונים אלו לא היה בכוחם למנוע את המגמה השלילית במדדי וול סטריט בהמשך השבוע עקב המשבר הכלכלי באירופה אשר יש חשש שישפיע לרעה גם על הכלכלה בארה"ב. לעניין זה אתמול אמר סוכנות הדירוג פיץ' כי תחזית האשראי לבנקים בארה"ב עלולה להידרדר אם משבר החוב בגוש האירו לא ייפתר בזמן הקרוב. הודעה זו החריפה את הירידות אתמול בוול סטריט כאשר הפאניקה ממשבר החוב באירופה ממשיכה לתת את הטון כאשר יש חשש הולך וגובר שמא המשבר עלול להכות גם במדינות החזקות בגוש ולהשפיע גם על ארה"ב.

במגזר הסחורות מחיר הנפט מסוג WTI עלה השבוע מעל לרמת  100$ וכעת נסחר ברמה של 102.44$ לחבית והחל לסגור את הפער עם מחיר הנפט מסוג ה BRENT במהלך החודש האחרון. הסיבות לעליות במחיר הנפט בתקופה האחרונה : המהומות בעולם הערבי והמתיחות הגואה בין ישראל לאירן. סיבה נוספת – תשתית מוגבלת של צינורות היוצרת קושי לשחרר את כמויות הנפט הגדולות המאוחסנות בקושינג, מדינת אוקלהומה לעולם החיצון. אך אתמול פורסם כי חברת אנדבריג' הקנדית העוסקת בהובלת והפצת הנפט בצפו אמריקה רכשה אחזקה של חברת האנרגיה קונקופיליפס של 50% בצנרת SEAWAY המובילה את הנפט מהים לקושינג.

החברה הודיעה כי היא מתכוונת להפוך את כיוון הזרימה בצינור הנפט לכיוון הים ובכך לשחרר את הפקק באספקת הנפט ממאגרים עצומים באוקלהומה לעולם החיצוני. במידה וזה יקרה הדבר עלול למתן את העליות במחירי הנפט שהיו לאחרונה ולהקל על הצריכה במדינות המפותחות בעולם.

ישראל

בשוק המקומי נרשמה מגמה דומה כאשר ביום שלישי כינס נגיד בנק ישראל מסיבת עיתונאים מיוחדת ובה הציג את השקפתו בנוגע להשפעת משבר החובות באירופה על ישראל.  הנגיד אמר כי מצב המשק  הישראלי הוא טוב וכי המצב באירופה יותר חמור אך המשק הישראלי יוכל לעבור את המשבר אם ינוהל באופן אחראי ומסודר. בנוגע לארה"ב אמר הנגיד כי המצב שם סביר ולא טוב אך יש שם צמיחה ואין סכנה קרובה שארה"ב תיכנס לתחתית כפולה. בשנת 2012 צפויה שם צמיחה של 2% -2.5%. 

לגבי אירופה הנגיד אמר כי התחזית היא לצמיחה של פחות מחצי אחוז כאשר זה לא מיתון אך האטה. כל המדינות הגדולות באירופה ירשמו צמיחה איטית אך באיטליה צפוי מתון. מבחינת המשק הישראלי אמר הנגיד כי יצוא הסחורות שלנו במצב מדאיג וכי החשבון השוטף ומאזן התשלומים צפוי השנה להיכנס לגירעון קטן של כ 1% אך קצת יותר בשנה הבאה. באשר לציפיות הצמיחה ציין פישר כי בנק ישראל צופה צמיחה של 4.7% בשנת 2011 וצמיחה נמוכה יותר של 3.2% בשנת 2012.  פישר הבהיר כי המשק המקומי נכנס להאטה ברמת הצמיחה, אך לא האטה ברמת הפעילות. כלומר המשק לא במצב של צמיחה שלילית ואף יחסית רחוק משם.

באשר לצעדי הבנק העלולים להינקט במידה ותחול האטה הבהיר הנגיד כי יש לנו ריבית של 3% ואפשר יהיה להוריד אותה במקרה הצורך. בנוסף יש תוכניות מיוחדות שהוכנו במהלך המשבר האחרון שניתן להוציא אותן לפועל בשיתוף משרד האוצר בתרחיש של משבר. 
 
בחזית המאקרו השבוע פירסמה הלמ"ס מקבץ של נתונים כלכליים על המשק המקומי ברביע השלישי המעידים על התמתנות הצמיחה וירידה בקצב יצוא הסחורות מישראל על רקע המשבר הכלכלי בעולם.

על פי הלמ"ס התוצר המקומי גולמי עלה ברבעון השלישי של השנה בשיעור של 3.4% בחישוב שנתי, לאחר עליות של 3.5% ברבעון השני ו 4.7% ברבע הראשון.  העלייה בתוצר ברבעון נובעת מעלייה בהשקעות בנכסים קבועים, עליה מתונה בהוצאה לצריכה פרטית אך מנגד ירידה חריפה ביצוא סחורות ושירותים.

התמ"ג לנפש עלה ברבע השלישי בשיעור של 1.5% לעומת 1.8% ברבעון השני ו 2.9% ברבעון הראשון.

ההשקעה בנכסים קבועים גדלה בצורה מרשימה בשיעור של 13% מאידך חלה ירידה חדה ביצוא הסחורות והשירותים מנוע הצמיחה של המשק בשיעור שנתי של 16.9% בשל המשבר הכלכלי בשווקי היעד ארה"ב ואירופה.  היצוא הישראלי לארה"ב נמצא בחודשים האחרונים בירידה בשל ההאטה שם כאשר הנפגע העיקרי הוא יצוא ההי טק.  ענף ההי טק אחראי על חצי מהיצוא התעשייתית מישראל. בחודשים אוגוסט-אוקטובר ירד יצוא ההי טק ב 4.7% בחישוב שנתי בהמשך לירידה של 16.3% בחודשים מאי-יוני 2011 בחישוב שנתי. יצוא האלקטרוניקה ירד ב 12.4% ויצוא התרופות ירד ב 12.1% בתקופה זו. יצוא היהלומים לא נפגע.

חולשה נרשמה גם בהוצאה לצריכה הפרטית שעלתה ברבעון השלישי בשיעור של 0.9% בחישוב שנתי שפירושו ירידה של 0.9% בהוצאה לנפש. הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש משקפת ירידה בהוצאה למוצרים בני קיימא לנפש של 10% בחישוב שנתי לאחר ירידה של 14% בחישוב שנתי בסעיף זה ברבעון הקודם.

המלצות:

אי הוודאות הגבוהה ועימה התנודתיות יימשכו בטווח הקצר -בינוני כאשר רמת הסיכון עלתה לאור הצטרפות איטליה והשלכות משבר החוב בגוש על הכלכלה העולמית וישראל בפרט.

תיק מייצג : רכיב מנייתי – עד 15% השקעה בהתאם לסיכון תיק הלקוח. בתמהיל של: 40% ישראל, 60% חו"ל. סחורות - חשיפה לזהב ללא חקלאות  חשיפה של 6%.

תיק ספקולטיבי: רכיב מנייתי 36% בתמהיל: 30% בישראל ו- 70% בחו"ל. סחורות – חשיפה של 9% – בחלוקה שווה בין זהב לחקלאות . ניתן לגוון בין תעודות על המתכת או על המניות לכריית זהב.

אנו  מעדיפים את הסקטורים: תשתיות וטכנולוגיה תוך השקעה בחברות בינלאומיות עם תזרים חיובי חזק ודיבידנדים.     

ETF   מעניינים להשקעה בארה"ב  בדיבידנד :

• DVY המשקיע בחברות בארה"ב המחלקות דיבידנד, בין החברות נמנות: מקדונלדס, קימברלי קלארק, שברון, ג'נרל מיילס, ווטסון, היינז, קוקה קולה, אלטריה, קראפט, מרק ועוד .

• IGD המשקיע בחברות המחלקות דיבידנד, בהתפלגות עולמית של: 40.8% ארה"ב, 10.5% בריטניה, 9.7% צרפת, 5.7% גרמניה. בין החברות נמנות: TELEFONICA SA, צ'יינה מובייל, פייזר, קימברלי קלארק, בריסטול מאיירס ועוד.

• VIG: תעודה המשקיעה בארה"ב במניותיהן של חברות שמעלות את שיעור הדיבידנד המחולק. בין המניות בתעודה נמצאות ווילס פרגו, מק דונלנד, פרוקטר אנד גמבל ואקסון מובייל. תשואת הדיבידנד הממוצעת לתעודה: 4.88%.

דיבידנד מחוץ לארה"ב:

• IDV  המשקיע בחברות המחלקות דיבידנד, בהתפלגות עולמית של: 23% אוסטרליה, 10.5% בריטניה, 9.2% איטליה, 8.7% צרפת ו- 6.4% סינגפור. בהתפלגות סקטוריאלית: 12.5% בנקים, 11.7% טלקום, 8% חשמל, נפט וגז 7.6%, קמעונאות 5%.

• IAE משקיעה במניות תשואת דיבידנד גבוהה באסיה ונסחר בארה"ב.

• IAPD משקיע במניות בתשואת דיבידנד גבוהה באסיה ונסחר בלונדון.

בנוסף, בתיק ספקולטיבי ממליצים על השקעה ב-ETF:

• XLK- המשקיע בחברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב ביניהן נמנות: אפל, סיסקו, מיקרוסופט, HP, T&AT, IBM , GOOGLE, אורקל, וריזון, קוואלקום וכו'.

• XLU – המשקיע בחברות התשתיות הגדולות בארה"ב ביניהן נמנות: SOUTHERN, EXELLON, DOMINION RESOURCES, DUKE ENERGY, ועוד.

המדינות המועדפות עלינו: ארה"ב, קנדה,דרום קוריאה.

באופן כללי ללקוחות המעוניינים להימנע מחשיפה דולרית ניתן להשקיע באמצעות מגוון תעודות סל שקליות  בארץ בהתאם לסקטור/ גיאוגרפי/ סחורות המומלצים.
 
אפיק סולידי

אג"ח ממשלתי

צמוד: באפיק הצמוד נרשמה ירידת תשואות בטווח הקצר בינוני אך יציבות בטווח לפדיון הארוך ברקע טיפס מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר 2011 ב- 0.1% לעומת צפי עלייה של 0.2%.
שקלי: העקום השקלי נותר יציב משנתיים לפדיון ומעלה ונטה לרדת בטווחים הקצרים יותר. 

ביום שלישי השבוע פורסם  מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר ועלה בשיעור של 0.1% נמוך מהצפי שלנו לעליה של 0.2%.

עליות נרשמו בסעיפים הבאים :הלבשה והנעלה ב 5.8% כתוצאה מקולקציית החורף, ירקות ופירות מעובדים ב 2.6%, בריאות ב 0.5% ומזון ב 0.3% ושונות ב 0.3%.

ירידות נרשמו בסעיפים הבאים : פירות טריים ב 2.8% שירותי דירו בבעלות הדיירים בשיעור של 0.4% ותרבות ובידור ב 1.5%.

גולת הכותרת של המדד היא סעיף הדיור שלראשונה מזה זמן רב רשם ירידה כאשר מדד מחירי הדיור ירד ב 0.3%  שבתוכו מדד שירותי הדיור בבעלות הדיירים ירד ב 0.4% ומדד הוצאות דיור אחרות ירד באחוז אחד. מנגד מדד שכר דירה עלה ב 0.3%. בנוסף, לראשונה מזה שלוש שנים מדד מחירי הדירות (לא נכלל במדד המחירים לצרכן) רשם ירידה בשיעור של 0.2%.

פער האינפלציה הגלום בשוק האג"ח נותרו דומות לשבוע שעבר. נטיה קלה להתרחבות של פחות מ- 0.1% לאורך העקום. ציפיות האינפלציה שלנו זזו חודש קדימה לאחר עדכון המדד ומטפסות ל- 2.3% לשנה הקרובה, זאת לעומת רק 1.7% המגולם בשוק האג"ח לשנה קדימה. מח"מ ממוצע מומלץ בתיק: 5 שנים באדישות בין שקלי לצמוד. ניתן להגיע סינטטית דרך מח"מ קצר וארוך אך במח"מ הקצר מעדיפים את האפיק הצמוד בשל מרווח אינפלציה נמוך מדי לטעמנו. השקעה בצמוד קצר עדיפה דרך הקונצרני בדרוג גבוה על פני הממשלתי.

קונצרני

בשבוע החולף מגמה מעורבת באגרות הקונצרניות: מרווחי התל בונד 20 ירדו מעט, ה- 40 נפתחו מעט (כך שמרווחי התל בונד 60 בכל זאת ירדו מעט) והשקלי נותר ללא שינוי.
מרווח התל בונד 20 ירד מ %2.354 ל 2.283%. התשואה ירדה  מ- 3.99% ל 3.97%.
מרווח התל בונד 40 עלה מ- 2.79% ל 2.84%. התשואה עלתה מ- 4.36% ל 4.47%. 
מרווח תל בונד שקלי נותר יציב על 1.84%. התשואה ירדה מעט מ- 5.52% ל- 5.50%.

המרווח בין תשואת אג"ח ממשלתי  לאג"ח אמריקאי  ל-10 שנים
המרווח בין האגרות ל- 10 שנים בארץ ובארה"ב ירד מ 2.61% ל 2.56% בשל עלייה בתשואות אג"ח אוצר אמריקאי לעשר שנים חזרה ל- 2% מול ירידה בתשואות השקלי.

תשואות האגרות ל- 10 שנים של המדינות הבעייתיות באירופה תנודתיות וגבוהות:
איטליה: 7%
ספרד: 6.65%, אבל היום הנפיקה ספרד אגרות חדשות ל- 10 שנים לפדיון בינואר 2022 ותשואתן בהנפקה נשקה ל- 7%.
פורטוגל: 10.55%

תשואות ה- CDS על ספרד ואיטליה אמנם זינקו בחודשים האחרונים אך רחוקות מלתמחר פשיטת רגל. ה CDS לאגרות של ספרד נסחר סביב 450 נקודות ושל איטליה סביב 550 נקודות.

 המלצה:

• מח"מ סביב 5 שנים. ללקוחות ספקולטיביים ניתן להאריך מח"מ.
• אדישות בין העקום שקלי לצמוד ברמת התיק. ניתן להגיע למח"מ המומלץ ע"י מח"מ סינתטי ארוך וקצר כאשר בקצר אנו מעדיפים את הצמוד על פני השקלי ביחס של 60% מול 40%. 
• תיק ספקולטיבי – כזכור, הסטנו בשבועיים האחרונים אחוזים ניכרים מאפיקי האג"ח השונים בארץ ומהמניות לכיוון האג"ח בחו"ל שכעת עומד על 15% מהתיק. אנו משאירים את ההמלצה לחלוקה  הזאת של תיק ההשקעות כאשר הרעיון הוא להגדיל חשיפה לדולר ולקבל שיעור מסוים דרך אגרות החוב, שלפחות חלקן אמור להיות של חברות שאינן פיננסיות.

אינפלציה וריבית

*מדד אגוד לאינפלציה הוא ממוצע ציפיות המשקיעים הגלומות בשוק האג"ח

מדד המחירים יצא כאמור מתחת לצפי, הדולר עדיין מעל ה- 3.7 שקלים והנגיד החדש של אירופה הוריד ריבית מיד עם כניסתו לתפקיד כך שהורדת ריבית נוספת מצד בנק ישראל צפויה בקרוב. 

מט"ח

במהלך השבוע נותר הדולר  יציב יחסית מול השקל והתחזק מול האירו על רקע נתונים יחסית טובים בארה"ב מול משבר חובות שאינו נרגע באירופה  המתבטא גם בתשואות אג"ח איטליה וספרד סביב ה- 7%. הכספים עוברים מהאירו לדולר אך לא ניתן להצביע השבוע על מגמה של כניסה דווקא לנכסים הבטוחים יותר בארה"ב כגון אג"ח אמריקאי שתשואתן דווקא עלתה מעט.

שקל-דולר

במהלך השבוע הדולר נטה להתחזקות קלה מול השקל בשיעור 0.16%. ברקע נתוני מאקרו יחסית לא רעים בארה"ב אחרי תקופה ארוכה של גמגומים.

הנתונים זרמו כבר ביום שישי שעבר עם מדד בטחון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש נובמבר שעומד על 64.2 נקודות מול צפי ל- 61.5 בלבד.

הצרכנים כנראה מרגישים בטוחים יותר בעקבות ירידה באינפלציה בארה"ב: גם מדד המחירים ליצרן ירד ב- 0.3% מול צפי לירידה קלה של 0.1% בלבד באוקטובר וגם מדד המחירים לצרכן ירד ב- 0.1% מול צפי ליציבות.המדד ללא אנרגיה ומזון טיפס ב- 0.1% בהתאם לצפי. אמנם מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים השפיעו על מדדי חודש אוקטובר לשלילה אך גם בלעדיהם ניכרת יצבות ברמת המחירים. עם זאת, העליות האחרונות בנפט עשויות להעלות את המחירים במידה מסוימת בחודש הבא.

וכשהצרכנים מרגישים בטוחים יותר והמחירים סבירים, המכירות הקמעונאיות באוקטובר טיפסו ב- 0.6% מול צפי לעלייה של 0.2%. נתון חשוב המבשר על המשך צריכה של הצרכן האמריקאי שצמיחת הכלכלה כה תלויה בו. גם בניכוי התחבורה המדד עלה אף ביותר – ב- 0.7% מול צפי לעלייה של 0.2%.
גם תחום היצור מראה סימנים חיוביים: היצור התעשייתי טיפס באוקטובר ב- 0.7% מול צפי לעלייה של 0.4% בלבד. אך זאת אחר שנתוני החודש שעבר עודכנו מטה מעלייה של0.2% לירידה של 0.1%. אז בסה"כ בהיקף של חודשיים אין אמנם שינוי משמעותי מול הצפי, אך המגמה שנוצרה היא חיובית חדה.
היום צפויים להתפרסם גם נתוני התחלות ואישורי בניה.

יותר מפתיע אותנו הפעם היא מדוע הדולר לא התחזק יותר מול השקל. מול מצבור הנתונים האמריקאים החיוביים יחסית, המשק הישראלי דווקא מתחיל לאותת שההאטה מתקרבת אליו בצעדי ענק, בייחוד בתחום הייצוא. הנתונים האבסולוטיים של ישראל אמנם חיוביים בהרבה מאלה של ארה"ב ואירופה, אך המגמה היא להאטה, להורדת ריביות וצמצום פערים ולרגולציה שמטרתה להרחיק זרים מספקולציות המחזקות את השקל.

נקודת התנגדות: קרובה 3.763 ₪
נקודות תמיכה: 3.602 ₪

אירו-דולר

השבוע התחזקות של כ- 0.6% של הדולר מול האירו. האירו ממשיך במגמת היחלשות בשל משבר החובות המערער את היציבות בגוש ומטיל צל על עתיד המדינות החברות בו.

מול ההתחזקות הזאת של הדולר מפתיעה התחזקותו האחרונה של מחיר חבית נפט אשר עבר את ה- 101 דולר (אמש גם חצה את ה- 102 דולרים). אפשר לנסות להסביר זאת כמה שנרצה, בפיצוץ בצינור של קונקו פיליפס, בהתחממות בגזרה האיראנית, בשיפור מסוים בנתוני המאקרו האמריקאיים, אבל עלייה מרמות 75-76 דולר בתחילת אוקטובר למעל 100 דולר  כיום וכל זאת כנגד המגמה של הדולר אירו נשמעת מוגזמת.

ברקע גם מפורסמים נתוני המאקרו של אירופה: היצור התעשייתי יורד ב- 2% בספטמבר, אך זה מעט פחות מהצפי לירידה בשיעור 2.3%. התוצר של אירופה ברבעון 3 מטפס בשיעור שנתי של 0.2% בהתאם לצפי, וזה למעשה צמיחה אפסית (בישראל להשוואה פוסמה השבוע צמיחה של 3.5% בשיעור שנתי). לעומת התוצר של אשתקד, אירופה עברה לצמיחה של 1.4% לעומת 1.6% ברבעון הקודם אך בהתאם לצפיות (הנמוכות ממלא).

הסנטימנט הכלכלי המשתקף בסקר ה- ZEW מדבר על מצב עגום של 59.1- נקודות, נמוך מהתחזיות ל 55.3-  נקודות.

למרות כל אלה, מדד במחירים לצרכן באוקטובר עולה ב- 0.3%. זאת בהתאם לצפי.
המאזן המסחרי שלאירופה נקבע באוקטובר על 2.9 מיליארד אירו מול צפי ל- 2 מיליארד אירו.

נקודת התנגדות קרובה: ב- 1.3809 דולר
נקודת תמיכה: ב- 1.3197.