דוח שירות התעסוקה: זינוק של 39% בדורשי העבודה בשבוע הראשון ל"שאגת הארי"

בשבוע הראשון 55.4% מכלל הנרשמים הן נשים, שמרביתן (54.6%) הן אימהות לילדים תלויים (מתחת לגיל 18). 

טרם כניסת מתווה החל"ת לתוקף, מדגישים בשירות התעסוקה, עלול מספר הנרשמות החדשות לעלות משמעותית ובפרט בקרב אימהות לילדים תלויים. לפיכך, מציע שירות התעסוקה לעודד עבודה מרחוק ככלי משלים איפה שניתן להימנע מהוצאה לחל"ת.

עיקרי הנתונים: 

התפלגות הנרשמים החדשים לפי סיבת רישום: כ-91.7% מהנרשמים החדשים הם תובעי אבטלה, למעלה ממחציתם (כ-50.2%) הם מפוטרים ואילו כ-16.5% הם מוצאים לחל"ת. ההתפלגות לפי סיבת רישום, אומרים בשירות התעסוקה, עדיין אינה חורגת מהותית מהדפוס הנוהג בשגרה, פרט ל-1,300 אנשים שיצאו לחל"ת. אולם, זו נרשמה קודם לפרסום מתווה המסתמן בנוגע לחל"ת של משרד האוצר שנחשף היום (ראשון). לפיו הורים מתחת לגיל 14 יוכלו לצאת לחל"ת כל זמן שמערכת החינוך סגורה. עם פרסום המתווה, מעריכים בשירות, עלול מספר המוצאים לחל"ת לעלות משמעותית. 

התפלגות הנרשמים החדשים לפי מגדר: במבט כולל על נרשמי השבוע, עולה כי נשים היוו כ-55.4% (4,403 נרשמות), ובכל אחד מימות השבוע הראשון למבצע נרשמו יותר נשים מאשר גברים. אולם, לפי שעה ההתפלגות אינה חורגת מזו שנרשמה בחודשים האחרונים, אך גם כאן יש לשים לב שזו קרתה עוד קודם לפרסום מתווה החל"ת המסתמן. בשירות מעריכים, כי מתווה החל"ת כשיצא לפעול עלול להוביל לעלייה במספר הנרשמות כדורשי עבודה. הסדרה של עבודה מרחוק מאפשרת לשמר פעילות ותפוקה גם כשהמסגרות החינוכיות מתפקדות חלקית, ובכך למנוע שחיקה ופגיעה ברצף התעסוקתי של נשים.

עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "שוק העבודה הישראלי מפגין יכולת עמידה מרשימה, אולם המבחן האמיתי שלנו הוא גם בשמירה על הרצף התעסוקתי של הציבור - ובעיקר של הנשים והאימהות הנושאות בנטל הכפול. ההיסטוריה מציגה כי עידוד הורים ליציאה לחל"ת ישפיע בעיקר על אימהות לילדים תלויים; נתוני השנים האחרונות מראים בבירור כי לנשים יש יתרון מבני ויכולת גבוהה לעבוד מרחוק. עידוד כלי משלים של עבודה מרחוק, ככל האפשר כפתרון משלים, לצד הוצאה לחל"ת יכול לצמצם במידת מה את ההשפעות העתידיות. שילוב הסדרים אלו יכולים לסייע טוב יותר לשימור האיזון העדין בין המצב הייחודי לבין הצורך להמשיך לסייע למשק הישראלי לתפקד באופן מטיבי בתקופה הזו - הם מבטיחים שהעובדות יישארו במעגל העבודה וישמרו על רצף תעסוקתי".

היום (ראשון) מפרסם שירות התעסוקה דוח מיוחד על התנועות התעסוקתיות שאפיינו את שוק העבודה במהלך השבוע הראשון ל-'שאגת הארי'. מהדוח עולה כי בשבוע זה נרשמו 7,936 דורשי עבודה חדשים- המדובר הוא בעלייה של 39% ביחס לשבוע שקדם (22/2-27/2) אז עמד מספרם על 5,727; אך בהשוואה לשבוע הראשון של 'עם כלביא' מדובר במספר הנמוך ב-37% (7,936 לעומת 12,610). עם זאת, בהשוואה לשבוע הראשון של 'חרבות ברזל', כפי שניתן לראות בטבלה 1, מדובר במספר הגבוה בכ-22% (7,936 לעומת 6,494), אך נמוך משמעותית מבכל השבועות הראשונים של סגרי הקורונה. 

למעשה, אומרים בשירות התעסוקה, ניכר ששוק העבודה הישראלי שיפר משמעותית את יכולתו לקיים רציפות תעסוקתית ותפקודית גם בצל מצבי חירום - כניסה למלחמה עצימה לצד פגיעה משקית יחסית מצומצמת. הדבר בולט עוד יותר, מדגישים בשירות התעסוקה, לנוכח העובדה שהמבצע פרץ בתחילת החודש, תקופה שבדרך כלל מאופיינת במספר נרשמים גבוה באופן תדיר. לפיכך, יש להניח שאלמלא פרץ בתחילת החודש סביר שמספר הנרשמים החדשים אף היה נמוך יותר. 

בתרשים 1 מוצגים מספר הנרשמים לשבוע מאז אוגוסט 2023 ועד לפרוץ 'שאגת הארי', כפי שניתן לראות מהתרשים העליות הגדולו נרשמו בשבועות הראשונים (לא הראשון) של 'חרבות ברזל', במהלך 'עם כלביא' ובשבועות לחימה עצימים. מהתרשים עולה כי מספר הנרשמים החדשים בשבוע הראשון ל-'עם כלביא' אכן נמוך, יחסית, בהשוואה לכל חודשי הלחימה מאז השבעה באוקטובר. 

טבלה 1: נרשמים חדשים כדורשי עבודה בשבוע הראשון לאירוע החירום ובשבוע שקדם לו- קורונה, 'חרבות ברזל', 'עם כלביא' ו-'שאגת הארי'
 

תרשים 1: מספר הנרשמים החדשים כדורשי העבודה בכל אחד מהשבועות מאז אוגוסט 2023 ועד ל-'שאגת הארי'
 

א הנרשמים החדשים כדורשי עבודה לפי מאפיינים: 

1. סיבת רישום: כ-91.7% מהנרשמים החדשים הם תובעי אבטלה, למעלה ממחציתם (כ-50.2%) הם מפוטרים ואילו כ-16.5% הם מוצאים לחל"ת. ההתפלגות לפי סיבת רישום, אומרים בשירות התעסוקה, עדיין אינה חורגת מהותית מהדפוס הנוהג בשגרה. אולם, זו נרשמה קודם לפרסום מתווה המסתמן לחל"ת של משרד האוצר שנחשף היום (ראשון), ולפי הורים מתחת לגיל 14 יוכלו לצאת לחל"ת כל זמן שמערכת החינוך סגורה. כשיצא המתווה, מעריכים בשירות, עלול מספר המוצאים לחל"ת לעלות משמעותית 

מרבית הנרשמים (91.7%) הם תובעי אבטלה, מיעוטם תובעי הבטחת הכנסה (כ-5.7%) ושאינם תובעים (כ-2.6%). כאשר בבחינת סיבת הרישום עולה כי יותר ממחציתם (כ-50.2%, 3,991) עם מפוטרים וכ-16.5% (1,312) הם כאלו שהוצאו לחל"ת. התפלגות לפי סיבת הרישום, אומרים בשירות התעסוקה, עדיין אינה חורגת מהותית מההתפלגות הנוהגת בשגרה פרט לנרשמים בחל"ת, שמסרם מוגבל כעת. אולם, יש לשים לב שרק היום פורסם המתווה המסתמן שגיבש האוצר המאפשר הוצאה לחל"ת להורים לילדים מתחת לגיל 14 כל זמן שמערכת החינוך סגורה. כך, אומרים בשירות התעסוקה, שיש להניח שהדבר עלול להוביל לעלייה משמעותית במספר יוצאי החל"ת בשבוע הקרוב. 

תרשים 2: התפלגות הנרשמים החדשים כדורשי עבודה בשבוע הראשון ל-'שאגת הארי' לפי סיבת רישום
 

2. מגדרית: במבט כולל על נרשמי השבוע, עולה כי נשים היוו כ-55.4% (4,403 נרשמות), ובכל אחד מימות השבוע הראשון למבצע נרשמו יותר נשים מאשר גברים. אולם, לפי שעה ההתפלגות אינה חורגת מזו שנרשמה בחודשים האחרונים, אך גם כאן יש לשים לב שזו קרתה עוד קודם לפרסום מתווה החל"ת. בשירות מעריכים, כי מתווה החל"ת עלול להוביל לעלייה במספר הנרשמות כדורשי עבודה

במהלך השבוע הראשון נרשמו 4,403 נשים כדורשות עבודה המהוות כ-55.4% מכלל הנרשמים החדשים כדורשי עבודה. בהשוואה להתפלגות המגדרית של דורשי עבודה שנרשמה בחודשים האחרונים לא נרשמה חריגה. אולם, יש לשים לב כי זו נרשמה קודם לפרסום מתווה החל"ת שהוא, מעריכים בשירות התעסוקה, עלול להוביל לעלייה משמעותית במספר הנרשמות החדשות כדורשות עבודה. זאת, על יסוד הדינמיקה שאפיינה את סגרי הקורונה, את 'חרבות ברזל' ואת 'עם כלביא', שם עלה כי תעסוקת נשים, ובעיקר אימהות, חשופה יותר להשפעת מצבי משבר לאומיים. 

הערכה זו נשענת גם על התפלגות דורשי העבודה לפי הורים לילדים תלויים (מתחת לגיל 18) למול דורשי עבודה שאינם הורים לילדים תלויים. מהנתונים עולה כי 54.6% מכלל הנרשמות החדשות הן אימהות לילדים תלויים, כאשר בקרב הגברים רק 48.7% הם הורים לילדים תלויים. כלומר, גם בשבוע הראשון ניכר שאימהות משלמות מחיר תעסוקתי משמעותי יותר אבות. כך, שיש להניח שעם כניסתו לתוקף של מתווה החל"ת המאפשר יציאת הורים לחל"ת כל זמן שמערכת החינוך סגורה, יעלה מספר הנרשמות החדשות כדורשות עבודה בצורה משמעותית יותר מאשר מספר הנרשמים החדשים כדורשי עבודה. 

בניתוח ראשוני של השבוע הראשון ניכר כי מודל החל״ת ימשיך להיות ערוץ תגובה מרכזי של המשק ובעיקר עבור אימהות ונשים, מהוות את הרוב מבין היוצאות לחל״ת. תבנית זו חוזרת באירועי חירום: כאשר יש שיבוש פעילות, אי־ודאות וקשיים תפעוליים, החל״ת מאפשר למעסיקים “להקפיא” יחסי עבודה במהירות, אך בפועל נשים עם אחריות משפחתית, ילדים תלויים, ותלות גבוהה יותר במסגרות חינוך מתפקדות הינן קבוצות עבורן יציבות תעסוקתית הינה קריטית ובמיוחד. על כן, גם כאשר החל״ת הוא פתרון זמין, הוא איננו ניטרלי מגדרית: הוא נוטה להתרכז בנשים ולשקף  פערים מבניים בשוק העבודה, ולפעמים לפגוע ברצף התעסוקתי של הנשים (נשים יוצאות מהר יותר לאבטלה, חוזרות מהר יותר, אך יש פגיעה ברצף התעסוקתי).

על רקע זה, עידוד והסדרה של עבודה מרחוק (WFH) הינו פתרון משלים וחיוני לחל״ת, המאפשר לשמר פעילות ותפוקה “במקומות שבהם אפשר” במקום להוציא עובדים מהמעגל. לנשים יש הסתברות גבוהה יותר לעבוד מהבית גם לאחר פיקוח על משלח יד, זמן, גיל, השכלה ומצב משפחתי. המשמעות למדיניות חירום ברורה: על מנת להקטין חלק מההשפעות השליליות של מנגנוני החל״ת, חשוב לייצר "מסלול רציפות" שמעדיף עבודה מרחוק בכל מקום אפשרי (ובעיקר במשלחי יד עתירי ידע). מודלים אלו חייבים לכלול התאמות תפעוליות להורים בתקופת שיבוש מסגרות, כך שהעבודה מהבית תתורגם לשימור תעסוקה אמיתי ולא לעומס ושחיקה.

תרשים 3: התפלגות דורשי ודורשי העבודה לפי הורות לילדים תלויים במהלך השבוע הראשון ל-'שאגת הארי'