אנטולי זיימן, צילום: ניקי וסטהפל
אנטולי זיימן מחלקת מסחר בבורסה לני״ע
11/03/2026
JPM Commodities Desk:
יוזמה לשחרור מלאי חירום היסטורי: סוכנות האנרגיה הבינלאומית מציעה את שחרור עתודות הנפט הגדול ביותר בתולדותיה, במטרה לבלום את נסיקת המחירים שנבעה מהחסימה הכמעט מוחלטת של מצר הורמוז בעקבות המלחמה עם איראן. היקף השחרור צפוי לעלות על 182 מיליון החביות ששוחררו ב-2022.
תגובת שוק ראשונית מעורבת: הדיווחים הובילו לירידה זמנית במחיר הנפט (מ-88 דולר לכ-83 דולר לחבית), אך קיימת ספקנות לגבי יעילות הצעד. בעבר, שחרור מלאים פורש לעיתים על ידי הסוחרים דווקא כאות למצוקה חמורה, מה שגרם לעליית מחירים הפוכה.
מכשולים פוליטיים ודיפלומטיים: אישור ההצעה דורש קונצנזוס. מדינות כגון צרפת ופורטוגל כבר סיכלו תוכנית דומה לאחרונה, למרות הלחץ הכבד מצד יפן, החוששת כי מחירי אנרגיה גבוהים יאלצו את הבנק המרכזי שלה להעלות ריבית ולפגוע בשוק המניות.
בעיית "זרימה לעומת מלאי" (Flow vs. Stock): האתגר המרכזי הוא שהשוק סובל מהפרעה באספקה השוטפת של כ-16 מיליון חביות ביום מהמפרץ הפרסי. גם שחרור מלאי עצום אינו יכול לפצות על קצב זרימה כזה, שכן קיימות מגבלות טכניות על מהירות הוצאת הנפט מהמאגרים.
מגבלות תפעוליות ותשתיתיות בארה"ב: עתודות הנפט האסטרטגיות של ארה"ב (SPR) נמצאות ברמה נמוכה משמעותית (כ-58% מהקיבולת). עבודות תחזוקה באתרים ומגבלות גיאולוגיות במערות המלח מגבילות את קצב המשיכה הריאלי לרמה הנמוכה ממיליון חביות ביום.
פער זמנים קריטי (Execution Lag): מרגע קבלת ההחלטה ועד הגעת הנפט לצרכני הקצה חולפים לפחות 13 ימים. לפי ההערכות, עד שהנפט מהמאגרים יגיע לשוק בסוף מרץ, הגירעון המצטבר שייצור העימות עם איראן כבר יעלה על 100 מיליון חביות.
סיכון ביטחוני ארוך טווח: קצב השחרור המרבי המשותף למדינות ה-G7 נאמד ב-1.2 מיליון חביות ביום בלבד – שבריר מהחוסר שנוצר בשוק (כ-12 מיליון חביות). הניסיון "לזעזע" את השוק בשחרור מסיבי עלול להותיר את המערב ללא רשת ביטחון אסטרטגית אם המלחמה תימשך אל תוך חודש אפריל ומעבר לו.
