רמי קוסטוקובסקי, צילום: דריה קוזניצובה
רמי קוסטוקובסקי מנכ"ל קרדיט גרופ
09/04/2026
מבצע "שאגת הארי" בעיצומו. עדיין לא ברור מתי הוא יסתיים ובאיזו צורה, אבל, דבר אחד כבר ברור המלחמה אולי תיגמר בשדה הקרב – אבל היא רק תיפתח ותתחיל בכיס של כל משפחה ישראלית. מי שחושב שהמחיר כבר שולם, עוד לא ראה ומבין את הצונאמי הפיננסי שצפוי לשטוף אותנו. הוא לא יגיע עם אזעקות, אלא עם חיובים, ריביות ומיסים.
הדוח שפרסם בנק ישראל על הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 קובע כי עלות המלחמה שנפתחה ב-7 באוקטובר 2023, ועוד לפני הקצאת המשאבים הנוספת שעשתה הממשלה עבור המבצע הנוכחי נגד איראן, מגיעה כבר לסכום של 352 מיליארד ₪. כבר עכשיו מדובר על סכום של יותר מ-35 אלף שקל לכל אזרח ישראלי. אם נוסיף לכך את התקציב הראשוני שאישרה הממשלה עבור מבצע "שאגת הארי" מדובר על סכום שיחצה את ה-400 מיליארד ₪. התקציב של מערכת הביטחון עוד צפוי לצמוח על רקע הפעילות העצימה מול חיזבאללה בלבנון. הממשלה תצטרך למצוא את הדרך לממן את אחת התקופות היקרות בתולדות המדינה. והיא הולכת לעשות זאת כאשר דירוג האשראי שלה נמוך יותר מאשר בעבר והריבית על החוב שהיא מגייסת גבוהה יותר באופן משמעותי. דוגמא קטנה שתמחיש: בתקציב 2026 שאושר בכנסת מופיע סעיף שאומר שמדינת ישראל תשלם סכום של 65 מיליארד שקל בגין ריביות במהלך השנה הקרובה. בשנת 2023 היקף הריביות שישראל שילמה עמד על 32 מיליארד שקל בלבד. פחות ממחצית מהסכום שישולם השנה. 65 מיליארד ₪ הוא סכום גבוהה יותר מהתקציב השנתי של מערכת הבריאות לשנת 2026.
בכלכלה אין קסמים. כל שקל שיוצא, מעמיק ומגדיל את הגרעון של המדינה גם יצטרך לחזור. ומי שישלם זה הציבור הישראלי. אז השאלה היא לא האם נשלם, אלא כמה, מתי ואיך.
הנה 10 נקודות שממחישות כיצד אזרחי ישראל, הציבור העובד, זה שנושא בנטל הכלכלי, ישלם בשנים הקרובות מיסים ישירים על הכנסה ומיסים עקיפים גבוהים יותר באופן משמעותי ממה שהוא משלם כעת. למה השירותים שנקבל מהמדינה יצטמצמו, ומדוע יוקר המחייה והצריכה הפרטית שלנו תתייקר:
1. הגירעון מעמיק – והציבור יסגור את הבור
הוצאות הביטחון, הפיצויים, והשיקום – כולם מתנקזים למספר אחד: גירעון שהולך ומעמיק מאז הרבעון האחרון של 2023. כשהגירעון גדל, הממשלה מעלה את שיעורי המס על הציבור. לכן, כבר לאחר סיום "שאגת הארי" הממשלה תיאלץ למצוא את הדרכים להעלות את המיסים הישירים והעקיפים כדי לכסות את הגירעון. העלאת המע"מ ל-20%, הטלת מס על ירושה, העלאת המיסים על דירות להשכרה, הפחתת הפטור ממס על דירות ועוד הרבה רעיונות למיסים ישירים על ההכנסה או עקיפים על מה שאנחנו צורכים וקונים.
2. צמצום ופגיעה בשירותים לציבור
לממשלה יש שתי דרכים עיקריות כדי להתמודד עם גירעון - להעלות הכנסות או לצמצם הוצאות. אז הטלת המיסים הישירים והעקיפים הנוספים הם מהלך ראשון, אבל המהלך המשלים יהיה לחסוך ולחתוך בשירותים שהיא מעניקה לציבור. זה יבוא לידי ביטוי בתחום החינוך, הבריאות, הרווחה ועוד.
3. יוקר המחייה ימשיך לעלות
ישראל היא מדינת אי. כל דבר שלא מיוצר במדינה כרוך בייבוא, בשינוע ובהובלה. "שאגת הארי" כבר הובילה להתייקרות חדה במחירי הנפט בעולם ובהתייקרות חדה במחירי ההובלה הימית והאווירית בשל עליית מחירי האנרגיה ובגלל התייקרות פרמיות הביטוח שנובע מרמת הסיכון שעולה. זה נכון שלאחר סיום המלחמה צפויה להיות ירידה והתמתנות בתעריפים, אבל מה שעולה לא תמיד יורד לרמה בה היה. את השפעת עלויות ההובלה לישראל נרגיש כולנו בעגלת הקניות בסופר. יבואני המזון רק מחכים לסיום המלחמה כדי להסביר לציבור הישראלי ששרשראות האספקה נפגעו ולכן חייבים לייקר את המוצרים.
4. הארנונה, החשמל, המים, התחבורה הציבורית יעלו
מעבר לעליות המחירים שנרגיש בסופר, "אחרי המלחמה" יבוא לידי ביטוי גם בעליית תעריפים של שירותים בסיסיים שכולנו צורכים, וביניהם מיסי הארנונה העירוניים, החשמל, המים והתחבורה הציבורית. הרשויות המקומיות ייקרו את הארנונה לעסקים, תעשייה כנראה גם למגורים מכיוון שעלויות התפעול שלהן עולות. החשמל והמים שמושפעים ממחירי האנרגיה העולמית צפויים להתייקר גם הם כבר במהלך 2026 או לכל המאוחר בתחילת 2027. התחבורה הציבורית מושפעת מתעריפי מוצרי הדלק וגם מהשתתפות הממשלה. בתקציב הנוכחי הושגה פשרה בין משרדי האוצר והתחבורה, אבל בשנה הבאה נושא עליית מחירי הנסיעה יעלה שוב על השולחן.
5. ריביות גבוהות לאורך זמן
לפני פתיחת "שאגת הארי" בנק ישראל הוריד פעמיים ברציפות את הריבית במשק בחודשים דצמבר וינואר. המשך מגמת הפחתת הריבית הגבוהה בישראל צפוי להיעצר על רקע עליית הגירעון. מי שחשב שהמשכנתא והאשראי שלקח יהיו זולים יותר ב-2026 צפוי להיתקל בכך שהריבית לא תמשיך לרדת וככל שהמערכה תתארך אולי היא אפילו תעלה. המלחמה עם איראן דוחפת את הסיכון של ישראל כלפי מעלה, ועליית המחירים בענפים השונים עלולה לגרום לאינפלציה במשק. לכן, בנק ישראל שוב ינקוט בזהירות ולא יוריד את הריבית.
6. האשראי הפרטי והעסקי יהפוך לקשוח יותר
בנקים שונאים אי־ודאות. אחרי מלחמה, הם הופכים לשמרנים וננעלים. הבדיקות לקבלת אשראי הופכות להיות נוקשות ומחמירות יותר, פחות אישורים, יותר סירובים. מי שיש לו דירוג אשראי בינוני ומטה – ימצא את עצמו מחוץ למשחק. לא בגלל שהוא לקוח רע, אלא כי המערכת נהיית חשדנית. המשמעות פשוטה: הכסף נהיה יקר יותר. מי שכבר חנוק מהחזר חודשי – ירגיש את זה ראשון.
7. התכווצות שוק העבודה
נתוני שירות התעסוקה בסוף החודש הראשון של "שאגת הארי" מצביעים על כך שנרשמו כ-150 אלף דורשי עבודה ישראלים חדשים. כ-120 אלף מהם הוצאו לחל"ת. רוב דורשי העבודה החדשים הינן נשים ואימהות לילדים קטינים. עסקים שישרדו את המלחמה ייכנסו לתקופת התאוששות זהירה. פחות גיוסים, יותר קיצוצים סמויים, יותר עבודה עם פחות כוח אדם. לקראת מו"מ על הסכם שכר חדש במגזר הציבורי, משרד האוצר צפוי לדרוש הקפאת שכר והשתתפות של העובדים בכיסוי הגירעון, דבר שיבוא לידי ביטוי בהפחתה של ימי חופש ותשלום דמי הבראה מופחתים. האלמנטים הללו גם יועתקו למגזר הפרטי. בנוסף, על רקע השקל החזק, השכר במגזר הפרטי מוטה היבוא לא יעלה בקצב שההוצאות עולות. הפער הזה – הוא השחיקה האמיתית.
8. השפעת כלכלת הבחירות
מיד לאחר סיום "שאגת הארי" נמצא את עצמנו גם בתוך מערכת בחירות. מדובר בתקופה שבה הממשלה תנסה להיטיב עם הציבור, להגדיל את הגירעון, ולגלגל את עליות המיסים והקיצוץ בשירותים לממשלה הבאה. אחד הדברים שנמצאים על השולחן הוא הטבות המס ליישובים בקו העימות או כאלו במצב סוציו אקונומי קשה. התרחבות מפת אזורי העדיפות הלאומית וההטבות ליישובים יובילו לאובדן הכנסות למדינה. אז נכון שבשנת 2026 הממשלה יזמה ריווח של מדרגות המס עבור הציבור הישראלי העובד שמשתכר בין 16,000 ל-25,000 ₪. אבל, המדינה תצטרך למצוא את הדרך לכפר על כך בדרך של המשך הקפאת עדכון מדרגות המס שלא הוצמדו למדד מאז שנת 2023.
9. התייקרות מחירי הנדל"ן לרכישה ולהשכרה
מחירי הדירות החדשות מושפעים ממספר אלמנטים מרכזיים ובראשם תשומות הבנייה, עליית שכר העובדים והתארכות זמן הבנייה. שלושה מרכיבים אלו צפויים להמשיך ולהתייקר על רקע של כמעט 3 שנים של מלחמה. בענף הבנייה קיים מחסור מתמשך בידיים עובדות שהממשלה לא מצליחה לסגור על רקע אובדן הפועלים הפלסטינים. עניין זה מוביל לכך שהוצאות השכר של היזמים והקבלנים עולות. גם מחירי חומרי הגלם לבניה עולים ולצד התארכות זמן העבודה, מדובר בגורמים שיובילו לעליות מחירים אפילו עם מחיר הקרקע שמשווקת ברובה על ידי המדינה תופחת. כאשר ההיצע נמצא במסלול של התייקרות ישנם זוגות צעירים ומשפחות חדשות שמחליטות שלא להיכנס לשוק רכישת הדירה והם נשארים בשוק השכירות דבר שמוביל לעליית תעריפי השכירות במיוחד באזורי הביקוש.
10. התייקרות תעריפי הביטוח
כל בית אב בישראל מוציא סכומים של מאות עד אלפי שקלים בחודש על פרמיות ביטוח מסוגים שונים – רכב, דירה, רכוש, בריאות, סיעוד, חיים וכו'. ענף הביטוח הישראלי תלוי במבטחי משנה מחו"ל, תאגידי ביטוח בינלאומיים, אשר העלייה ברמת הסיכון של ישראל גורמת להם להעלות את התעריפים. בנוסף, אחד ממבטחי המשנה המשמעותיים, חברת ביטוח שוויצרית בשם סוויס רה, החליטה להפסיק את פעילותה בישראל והתחרות של מבטחי משנה שפעילים בישראל צומצמה משמעותית. כל המרכיבים הללו צפויים להוביל לעלייה בתעריפי הביטוח השונים ולהכבדה נוספת בכיס של כולנו.
