" אם כבר משווים שיהיה תפוחים לתפוחים "

בימים האחרונים פורסמו מספר כתבות באתרים כלכליים תחת הכותרת "דמי ניהול גבוהים אינם מבטיחים תשואה גבוהה " זאת לא הייתה סתם עוד כתבה היא זכתה לצפייה רבה ונכנסה לרשימה המכובדת של 1 מתוך 5 כתבות הנצפות ביותר של השבוע האחרון .
 
מאחר שבתחילת חודש נובמבר פרסמתי מאמר בעיתון גלובס שהגיע למסקנות הפוכות לגמרי שאלתי את עצמי ,האם טעיתי ?? לא לקח לי זמן ממושך עד שהבנתי את מקור אי ההסכמה.  מצאתי לנכון לנתח את מה שפורסם בימים האחרונים ובעיקר לנסות להבהיר את הנושא שמרביתו נעוץ בטיעונים על האופן הנכון יותר להשוואה.

לפני כן על מנת להבין מעט יותר לעומק יש צורך להסתכל על התמונה מהמימד הנרחב יותר. מהו הקונטקסט שבגינו הכתבות האלו מתפרסמות. לטעמי כחלק מהאווירה של המחאה החברתית , שנמוגה לה עם סיום הקיץ ישנו ניסיון לטפל בנושאים שנדחקו לשולי המחאה ואין ספק שאחד מהם הוא האופן שהתחום הפנסיוני במדינת ישראל מתנהל.אני בהחלט סבור שזהו נושא כבד ורציני שיש לדון בו ממקום של בדיקה אמיתית ולא ראייה פופוליסטית .

במדינת ישראל ישנה מערכת פנסיונית מן המתקדמות בעולם , בעיות שבהן מתחבטות כיום מדינות אירופה טופלו ובהצלחה כבר לפני עשור ויותר על ידי הממשלות השונות . הכיוון הכללי הוא אחראי ואני תקווה שהן לא ייכנעו לגל הדמגוגי שמבקש להחזיר את העגלה לאחור ולוותר על ההישגים שהושגו עד כאן. אין בכך לומר שאין מה לשפר , יש ובהחלט צריך לפעול בכיוון אבל זה אולי נושא למאמר אחר.     

כותרות כמו - "עזבו את הקוטג'  '' טפלו בפנסיה "  או " דמי ניהול גבוהים אינם מבטיחים תשואה גבוהה " הן חלק מתוך הרצון של המדיה בכלכלית להשאיר את הנושא הזה עדיין בחיים.

ניתן לראות בקלות רבה לפחות בעיניים של מי שעוסק שנים רבות בתחום הזה שהכותבים או לפחות חלקם הגיעו למסקנה שלהם לפני כתיבת המאמר ואז יצאו לבצע תחקיר. אין ספק שכאשר מחפשים את המטבע מתחת לפנס ימצאו אותה שם.

מה היה שגוי בהשוואה :

במאמר הרציני לכאורה שפורסם לפני כשבוע תחת הכותרת " דמי הניהול גבוהים אינם מבטיחים תשואה גבוהה" וכתבת המשך לאחר יומיים ניסו הכותבים להוכיח שהתוצאות של מנהלי הקופות הפרטיות בניכוי דמי ניהול  גרועות יותר מהתוצאות של מהקופות הסקטוריאליות . נטען שהקופות הסקטוריאליות בעלות האמצעים הדלים הגיעו לתוצאה נטו טובה יותר בעיקר בגלל דמי הניהול הנמוכים שהן גובות.

הוצגה טבלה של המיקום של הקופות לפני ואחרי דמי הניהול . 

לצורך המאמר נבדקו תוצאות של מספר קטן של קופות גמל מפעליות על פני 10 השנים האחרונות בהשוואה לקופות גמל פרטיות . מצד אחר נבדקה התשואה המצטברת בשנים הללו וממנה נוכו דמי הניהול. על פניו יופי של השוואה והמסקנות של צמד הכותבים היא שבקופות המפעליות התשואה נטו לאחר ניכוי דמי הניהול הייתה גבוהה יותר כמו הכותרת בכתבה.בעיני הקורא שאינו מצוי בנבכי התחום בוצע תחקיר רציני ומעמיק על פני 10 שנים מה עוד שהמסקנה מתאימה את עצמה להלך הרוחות בציבור , לכאורה , שאפו לתחקיר המעמיק..

רק שכמה דברים כאן לא הודגשו דיים מה שלדעתי הופך את התמונה לגמרי על פיה . מלבד בחצי משפט בכתבה לא צוין שהקופות הפרטיות עברו רק לפני כ-4 שנים לבעלות פרטית ולפני כן בלמעלה ממחצית התקופה הנבדקת היו מרביתם בבעלות הבנקים . 

הרי מה אנחנו באים לבחון כאן ?

מה שעומד למבחן הוא מידת הכישרון של מנהלי ההשקעות הפרטיים להשיג תשואה עודפת בדמי ניהול שללא ספק גבוהים יותר מאשר בקופות הסקטוריאליות . לא די בזה אם יורשה לי  הוכנסו בחטטנות ובחוסר כבוד אישי נתוני שכר המשווים בין מנהלים ספציפיים כולל שמותיהם המפורשים ועלות שכרם .

אם היה צורך  בהוכחה נוספת היא הגיע בכתבת ההמשך כבר בכותרת שלה שהייתה " זה לא רק ניהול הכסף – אנחנו פשוט לא חמדנים"

הדרישה המינימאלית מצמד כותבים בעיתון כלכלי בכותרת הראשית היא אם אתם משווים ביו ביצועי מנהלים ל-10 שנים לפחות שיהיה  מדובר באותן חברות מנהלות שניהלו את הקופה למשך כל התקופה ברת ההשוואה.

אם לא כן על מה הבדיקה ?

יתרה מזאת התשואות נבדקו על פני 10 שנים אבל דמי הניהול שנבחנו היו לשנת 2010. זה עיוות בלתי מתקבל על הדעת שרק בגינו אילו המאמר היה מוגש כעבודה סמינריונית היה מקבל ציון נכשל . מה הקשר בין דמי הניהול שנגבו על ידי הבנקים לפני 5 עד 10 שנים לדמי הניהול הנגבים כיום שעל פיהם התבסס המחקר . 

גם מי שערך את המחקר הודה בחלק שציין את נושא דמי הניהול ואני מצטט" במילים אחרות, החישוב לא נעשה על בסיס תשואה שנתית אמיתית אלא ממוצעת " וגם זה לא נכון .הוא נעשה לפי השנה האחרונה שניתן לבדוק לגביה באתר גמל נט.

נקודה אחרונה לגבי ההשוואה , כשעושים מדגם לפחות שיהיה לו קשר עם ממוצע השוק הכללי . בהשוואה בכתבה הזאת בחלק של הגופים הסקטוריאליים  ניתן מקום בולט מהגופים לקופות גמל המנהלות את כספי עובדי בנקים דיסקונט ולאומי  , אין עוררין על כך שישנם כוחות מקצועיים ראויים לנהל קופות אלו שגם לדברי הכתבים מנוהלות ללא דמי ניהול כלל  .זאת אינה ההשוואה הראויה זה עיוות אמיתי , הן בכלל לא היו אמורות להופיע כאן . מדוע למשל לא נכנסו לטבלה קופות גמל של מקומות עבודה שהתוצאות שלהן בשנים האחרונות  קטסטרופליות .בחלקן אפילו שליליות מתחילת 2008 או מעט מעל נקודת האפס. והפעם מבלי להזכיר שמות.      

לעניות דעתי בהשוואה הזאת כתוצאה מהסטיות שציינתי  אין כמעט גרם אחד של רלוונטיות,זה כמו להשוות תפוחים למלפפונים . נכון שניהם אולי בצבע ירוק אבל כאן גם נגמר הדמיון בניהם .

לעומת זאת במלא הצניעות במאמר שפרסמתי לפני חודש בדקתי את הנושא על פני תקופה רלוונטית יותר של כמעט 4 שנים שבהן מרבית הקופות היו בבעלות אותן חברות שמנהלות אותן כיום. זה כבר היה לאחר המכירה המאסיבית של הקופות הבנקאיות יתרה מזאת לא בדקתי רק קופות שהתאימו לי לתיאוריה של ההשוואה אלא את כלל 747 קופות הגמל וקרנות ההשתלמות במדינת ישראל .

בדקתי את התוצאות באחת מהתקופות הסוערות שהיו בהיסטוריה הכלכלית המודרנית מהמימד הנרחב ביותר . ההשוואה  בין כל הקופות הייתה כמובן לאותה תקופה, בחרתי להתחיל ב ינואר 2008 ועד  אוגוסט 2011 זאת הייתה תקופה סוערת למדי שכוללת את הירידות החדות במשבר 2008 , העליות של שנת 2009 ושל 2010 וההאטה או המשבר של 2011 . יש כאן אינדיקציה למידת הכישרון של המנהלים השונים לפעול בשוק יורד ושוק עולה גם יחד

על מנת להמחיש את ההבדלים בדקתי את :

א. כלל הקופות קופות הגמל וההשתלמות במדינת ישראל,
ב.  86 קופות הסקטוריאליות בעיקרן במקומות העבודה הגדולים .
ג.   הקופות בעלות ההישגים הטובים ביותר שבתקופה הנדונה שעשו לפחות 25% .

התשובות לפניכם  :

א. ממוצע התשואה של כלל הקופות בתקופה הזאת היה 12.33% .

ב. נבדקו  86 קופות  סקטוריאליות המטפלות בכספי הגמל וההשתלמות של המועסקים באותם מקומות העבודה. המדובר בקהל שבוי שהתזוזות שלו פנימה הן של עובדים חדשים שמצטרפים והחוצה של עובדים שפורשים או מעדיפים קופות חיצוניות.
התשואה הממוצעת של אותן הקופות הייתה % 13.57  . די בדומה לממוצע השוק היתרה הכוללת בקופות הללו לסוף 8-2011 היא  63.213  מיליארד ₪ כאשר מינואר 2008 ועד אוגוסט 2011 הייתה שם יתרת צבירה שלילית של כמעט 2 מיליארד ₪ וזאת למרות ההפקדות המאסיביות מטבען של הקופות הסקטוריאליות מידי חודש .ברור לגמרי למה זה קורה . העובדים מצאו אלטרנטיבות טובות יותר.

ג . כאן בחרתי לעבור לצמרת של קופות הגמל וההשתלמות , אלו אותן הקופות שהניבו עבור העמיתים שלהם רווח של  למעלה מ- 25% , על פני התקופה הזאת מצאתי 47 קופות גמל והשתלמות כאלו שהניבו לעמיתים תשואה נאה לכל הדעות של 31.87% בממוצע
היתרה הכוללת שלהן כאמור לסוף 8-2011 היא 22,155 מיליארד ₪ . ולמרות שאינן מצטיינות בהפקדות חודשיות שוטפות הצבירה שלהן במהלך התקופה הזאת הייתה חיובית בסך של 12,753 מיליארד ₪ . נתון מעניין נוסף הוא שמתוך  47  הקופות המצטיינות רק קופה סקטוריאלית אחת נכנסה לצמרת המצטיינות.השאר שייכות למה שמקובל לקרא בתי ההשקעות הפרטיים .אם ניקח בחשבון שהתשואה הזאת במרבית המקרים פטורה במועד המשיכה ממס רווח הון אני מניח שמרבית הקוראים יסכימו שתשואה שנתית הממוצעת בקרב המצטיינות של למעלה מ- 8%  היא בהחלט ראויה בייחוד לאור הטלטלות שעברו בתקופה הזאת.

על מנת להגיע להשוואה לגבי התוצאות נטו בניכוי דמי הניהול בין הקופות המכונות פרטיות לסקטוריאליות נבדקו דמי הניהול הממוצעים בכ"א מהקטגוריות לשנת 2010 .

* דמי הניהול ב-86 הקופות הסקטוריאליות שבהן הושגה כאמור תשואה של 13.57%
בתקופה הנבחנת היו   0.26%  לשנה לפי מה שפורסם בשנת 2010 .

* דמי הניהול ב- 47 קופות מצטיינות שכולן השיגו למעלה 25% ובממוצע 31.87%   היו 0.9% לשנת 2010 .

תשואות קופות גמל ינואר 2008 – אוגוסט 2011

מה ניתן ללמוד עד כאן , הציבור למרות שמקובל לא לתת לו קרדיט לא נוהג כמו בשיר של שלום חנוך הוא לא מטומטם וכשהוא מוכן לשלם יש לזה סיבה . אני מניח שכול עמית בר דעת בכל אחת מהקופות הסקטוריאליות היה מוכן שיגבו ממנו 0.9% דמי ניהול במקום 0.26% והעיקר לקבל תשואה ממוצעת של  31.87% בקופות המכונות פרטיות ולא בקופות הסקטוריאליות שנתנו לו 13.57% תשואה יותר מכפולה.בשבועות מאז פרסום הכתבה כששאלתי כמה עשרות אנשים להם הצגתי את המאמר לאיזה חלק של הטבלה היו מעוניינים להשתייך כולם בחרו בצד הימני.

מסתבר אם כך שהביקורת שהופנתה למשווקים הפנסיוניים למיניהם שנהגו בחוסר אחריות בכך שהעבירו עמיתים מקופות שמשלמים בהם דמי ניהול נמוכים לקופות עם דמי ניהול גבוהים יותר מסתברת כאן כלא תמיד נכונה. זה לא שלא ראיתי מקרים כאלו אבל מהיכרותי רבת השנים  עם השכבה הבכירה של המתכננים הפנסיוניים ישנם בעלי מקצוע אחראים לא מעטים שמבצעים את עבודתם באחריות .

מה שמביא אותי לעסוק בתופעה אחרת או כפי שהיטיב להגדיר אותה לפני מספר ימים בכיר בלשכת סוכני הביטוח " כספורט הלאומי החדש " התופעה נפוצה בכתבות האחרונות שהתפרסמו בנושא הזה.

בכתבה ראשית באתר כלכלי אחר שהכותרת שלה הייתה "עזבו את הקוטג' טפלו בפנסיה שלכם " הפתרון העיקרי במסגרת הפתרונות הנדרשים לתיקון מצבם של העמיתים בקופות הגמל בכותרת המשנה הייתה ״ זרוק את הסוכן ״  הסוכנים לדברי הכותב הם הסיבה שבגללה דמי הניהול גבוהים כל כך . מאחר שהעלויות השיווק שהסוכן מעמיס על המערכת כולה גורמים לייקור בדמי הניהול .

העובדות הן וכל כותב כלכלי מודע לכך ואם לא שיצא וילמד שרק 8% מכל קופות הגמל וההשתלמות מנוהלות באמצעות סוכני ביטוח .

אני יודע שזה לא כל כך מסתדר עם התיאוריה של כותבי המאמר ההוא אבל למה לתת לעובדות לבלבל את הציבור הוא ממילא לא כל כך מבין . בימים שבהם בפרסומות של הביטוח הישיר רואים את המבוטחים עוזבים את שוקה הסוכן אפשר להפיל על סוכני הביטוח גם את העלייה בדמי הניהול. רק שה-8% שמנוהלים על ידם לא יכולים לגרום לכך בפועל.

המציאות היא שמרבית סוכני הביטוח בכלל לא נכנסו לתחום של טיפול בקופות גמל והשתלמות התחום נחשב עבורם ללא ריווחי ביחס לתחומי פעילות אחרים . זהו תחום חדש יחסית (מאז תחילת 2006 , וועדת בכר) שהצריך אותם להתמחות כלכלית שונה מההתמחות הביטוחית שלהם והקצאת משאבים רבים לתחום הזה . מרביתם כאמור ויתרו .

אז מה צריך לעשות על מנת לקדם את הנושא ? 

בימים האחרונים אנחנו עדים לרוחות חדשות וחיוביות שנושבות ממשרד האוצר שמדבר על הצורך בחינוך הפיננסי של הציבור הרחב . זהו צעד מבורך שאני תקווה שיקודם ובכך הציבור הרחב יבין בין השאר שהטיפול בנכס הכלכלי הגדול ביותר שלו ( תוכניות הפנסיה שלו )אינו משהו מקרי שיתנהל מעצמו . זה עסק לאנשי מקצוע שיכוונו ידריכו וילוו את החוסך / מבוטח בכל שלבי חייו.
  יש כאן בהחלט סיטואציה שכול עמית אמור להיות אחראי לה באופן אישי ,יש צורך לתפור חליפה פנסיונית אישית  . אין דומה מצבו של עמית צעיר עם אופק השקעה ארוך למצבו של עמית מבוגר עם אופק השקעה קצר . ולכן לדעתי זה זמן טוב לכל עמיתי קופות גמל לבחון עם מומחה המקובל עליהם  את האופן שיחפצו לטפל בכספי הצבירה שלהם .

יתרה מזאת , מומלץ בהחלט לבדוק את נושא הגמל וההשתלמות מהמימד ההוליסטי הנרחב יותר של ההתנהלות הכלכלית של העמית . איזה מקום תופשות הקופות הללו בתוך מערך הכספים הפנסיוניים שלו. כיצד הוא עומד ביחס ליעדי הפרישה שלו והאם האיומים הביטוחיים שלהם הוא חשוף מכוסים בתוכניות העומדות לרשותו .

נכתב ע''י רון קשת,מנכ"ל
קשת פיננסים