מדד המחירים לצרכן בארה"ב מוסיף 0.9%, בהתאם לציפיותינו

רובה של התוספת החודשית במדד ניתנת לייחוס כמובן לעליית מחירי האנרגיה. ספציפית, הנציג הבולט ביותר של הקטגוריה, הבנזין בתחנה, מוסיף עוד 21% דיי צפויים החודש. צריך להזכיר בהקשר הזה שמחירי הבנזין בארה"ב מתעדכנים באיחור קל לעומת הנפט הגולמי. ולקח להם זמן להגיע לסביבת ה-4 ומשהו דולר לגלון, הנוכחית. ובמובן הזה, גם יציבות בזמן הקרוב צפויה לגזור עלייה משמעותית נוספת בחודש הבא. החשמל הביתי, באופן מתון יותר, עולה בכ-0.4%. בהקשר הזה כן ראוי לציין שעל רקע תקופת האביב, מחירי הגז הטבעי בארה"ב דווקא חזרו לרדת לאחרונה, והגיעו אל סביבת 2.7$ ל-MMBtu, לעומת ה-11$+ באירופה.

על זה אפשר להוסיף מוצרים סחירים כמו הלבשה והנעלה עם תוספת של אחוז. התופעה צפויה להימשך במוצרים נוספים בחודשים הקרובים על רקע עליית מחירי התובלה והמתכות בחודשים האחרונים, וכמובן השפעת המחסור בזיכרון נדיף על מוצרי צריכה אלק'.

מצד שני, האינפלציה במחירי המזון האטה שוב, עם ירידה חודשית מעודדת של 0.2%-. כנ"ל, ניכר כי כבר בשלב הנוכחי, העלייה במחירי הדלקים ממתנת את הצריכה הפרטית, עם מחירי שירותי בריאות שנותרו ללא שינוי.

בשביל לחשוב על המשמעות המוניטרית של המדד היום נדרש קצת קונטקסט 'היסטורי': העלייה במדד החודש היא הגבוהה ביותר מאז יוני 22'. התקופה ההיא כללה בתוכה סדרת אירועים שאחראית במידה רבה לסביבה המוניטרית ששוררת במערב למעשה עד היום. בין אלה שדומים למצב היום ניתן להזכיר חוסר וודאות גיאופוליטי על רקע פתיחת מלחמת רוסיה-אוקראינה, ארבעה חודשים לפני כן. ועל זה יש להוסיף מחסור בכח אדם, על רקע היציאה מהקורונה וחוסר תיאום של המערכת הכלכלית מאותה הסיבה. שלא במפתיע, אלה גם הביאו לעלייה במחירי התובלה. בניגוד להיום ובאופן ייחודי אז, בזמנו, כל העסק פגש הרחבה מוניטרית מאוד נדיבה בעולם, כתוצאה מהקורונה.

אותו מדד יוני 22', יש לציין, סימן גם את שיא האינפלציה השנתית בארה"ב – סדר גודל של 9%. כיום, על רקע העליות האמורות, האינפלציה השנתית בארה"ב מטפסת לרמה של 3.3% - שיא של כשנתיים. ועל רקע אותה תוספת בדלקים, אפשר לצפות שנעלה עוד בחודש הבא. אבל אנחנו נמצאים בסביבה נמוכה הרבה יותר מזו הקודמת. והעובדה שהמדיניות המוניטרית בארה"ב הייתה מצמצמת בסה"כ, במהלך השנים האחרונות, מחזקת את האפשרות שלא נראה את אותו זנב אינפלציוני של 22'.

ועדיין, כשהתותחים רועמים, זה לא זמן לבדוק את היציבות של המערכת המוניטרית. ואכן, גם כאן השוק הבין בנקאי בארה"ב מציג הסתברויות מתונות מאוד להורדת ריבית בשלושת ההחלטות הקרובות, קרי, עד יולי. גם אחרי זה, השוק דיי סקפטי, עם תמחור של כ-50% להורדת ריבית כלשהיא, במהלך השנה הקרובה.

הסיפור המקומי, יש לציין, דיי שונה מזה. העובדה שהריבית בישראל גבוהה בכ-0.4%, אפקטיבית, מבארה"ב, יחד עם הרמות המתוספות של השקל, היא סיבה טובה לכשעצמה להורדת ריבית נוספת של בנק ישראל. ב-2 ההחלטות הקרובות, יחדיו, זה מתומחר בקרוב ל-80%. מפה מגיע פרדוקס קל, עם ציפיות דיי מתונות להורדות נוספות, במידה רבה על רקע אותו מצב בארה"ב. ועדיין, נעריך שיציבות גיאופוליטית תאפשר כאמור גם יציבות בסביבת האינפלציה בארה"ב, ומשם המשך של תוואי הורדות הריבית, מה שיאפשר הורדות נוספות גם אצלנו.