השבוע ימלאו חודשיים לתחילתו של מבצע "זעם-אפי-שאגת-הארי". נכון לשלב זה (יום א' בצהריים), הפתרון למשבר נראה רחוק למדי. מאז הפסקת האש שהוכרזה ב-7 באפריל, התקיימה רק פגישה פרונטאלית אחת בין הנציגים הרשמיים של ארה"ב ואיראן. המחלוקות העמוקות בין המדינות, בעיקר בשאלת הגרעין, לצד חוסר אמון טוטאלי בין המנהיגים, מובילות כרגע למבוי סתום.
שלל ההכרזות שיוצאות מטעם בכירים בארה"ב ואיראן מובילות למסקנה שגם אם מצב הפסקת האש יישמר, מצרי הורמוז יישארו סגורים לעת עתה. למעשה הם סגורים על ידי שתיהן. איראן לא מאפשרת מעבר במצרים למעט כלי שיט שלה או של שותפות כלכליות אסטרטגיות (הודו למשל). ארה"ב חוסמת את הדרך לספינות אירניות או כאלו שפניהן לכיוון נמלים באיראן (או מהם והלאה) בחלק שממזרח למצרים ("הים הערבי").
מדיווחים שונים עולה שהמצור הימי של ארה"ב אינו הרמטי. חלק מהספינות האירניות מצליחות כנראה להתחמק ממנו לשני הכיוונים. עם זאת, מאז שהוטל המצור בסמוך להפסקת האש התגובות שמגיעות מכיוון איראן מעידות על לחץ גדול. בכירים איראניים שמתראיינים לכלי התקשורת טוענים שהמצור הימי של ארה"ב הינו הפרה של הפסקת האש. כתוצאה מכך מיהרה איראן לסגור את המצרים מחדש אחרי שפתחה אותם לזמן קצרצר לאחר הכרזת הפסקת האש בין ישראל וחיזבאללה בלבנון.
שוקי המניות אופטימיים מתמיד
באופן מפתיע מעט, למרות שהמלחמה רחוקה מסיום והמצר עדיין סגור, שוק המניות האמריקאי קבע בשבוע שעבר שיאים חדשים. מדד נאסד"ק שטיפס באחרונה מעל הרף של 24,000 נקודות גבוה כעת בכ-7% מרמתו בתחילת 2026. מדד S&P500 שפרץ את גבול 7,000 הנקודות באמצע אפריל, נעצר ביום ו' בשיא חדש, 7,165 נקודות. הוא גבוה כעת ב-4.7% מרמתו בתחילת 2026.
מדדי המניות באירופה אמנם התרחקו מעט מהשיאים שקבעו בתחילת השנה אבל הם לא מאוד רחוקים מהם. המדדים של לונדון, פאריס, מילאנו ומדריד עדיין גבוהים מכפי שהיו ב-1 בינואר השנה.
מדינות אסיה הן אמנם הנפגעות העיקריות של חסימת המצרים, אבל למעט שוק המניות ההודי שנסוג השנה בכ-8%, רובן מפגינות עוצמה. בדרום קוריאה ויפן למשל המשקיעים נהנו מתחילת השנה מתשואות חריגות.
ניקיי היפני זינק מתחילת השנה ב-18%, כשהוא מושפע בעיקר מבחירות הבזק שחיזקו את כוחה של ראשת הממשלה, סנאה טקאיצ'י. מדד קוספי של בורסת סיאול נסק מתחילת השנה ב-54%. גם מדד בווספה של ברזיל קפץ מתחילת השנה בכ-18%.
התנועה החריגה של שוקי המניות מעלה שאלות ומעוררת תמיהות: האם המשקיעים מזהים כבר את ה"בום" של אחרי המלחמה, או שמא הם ממעיטים בהערכת מכלול הסיכונים שהמלחמה הזו מעוררת?
מה אם המצרים יהיו סגורים כמה חודשים?
נניח לרגע שהמצב הנוכחי במפרץ הפרסי יישמר למשך כמה חודשים. איש מהצדדים לא ייחדש את האש אמנם, אבל המצור הימי על איראן יימשך. מה זה יעשה לכלכלה העולמית? מי ירוויח מכך ומי ייפגע?
הנפגעת העיקרית תהיה ככל הנראה איראן. המצור הימי מקפד את מקור ההכנסה העיקרי של איראן - נפט שנמכר למדינות אסיה, ובעיקר לסין והודו. כיצד היא תגיב לכך וכיצד תתמודד עם המצור לאורך זמן, את זה עוד נצטרך לראות. אבל דבר אחד בטוח, על הקלף העיקרי שלה – אחיזת החנק במיצרי הורמוז – היא לא תוותר בקלות.
הנפגעות הבאות בתור יהיו מדינות המפרץ – סעודיה, כוויית, עומאן, איחוד האמירויות, בחריין וקטאר. הן לא תוכלנה לייצא את תוצרתן שכוללת מלבד נפט גם תוצרי לוואי רבים אחרים כגון דשנים שנחוצים לחקלאות, או גזים תעשייתיים דוגמת הליום שמשמש לקירור במפעלי ייצור שבבים. קטאר היא מובילה עולמית בייצור הליום וגם לקוחותיה העיקריים בטאיוואן ודרום קוריאה ייפגעו.
מדיווחים שונים עולה שיצרניות השבבים מחזיקות מלאי קטן יחסית ואין להן חלופות זמינות. סגירה של המצרים לזמן ארוך תחייב אותן להשבית חלק מאתרי הייצור, שגם כך קורסים מעודף ביקוש לשבבים עבור מרכזי נתונים מבוססי AI.
הבאות להיפגע הן מדינות אסיה הקרובות שהן הלקוחות העיקריים של הסחורות המשונעות למפרץ הפרסי. פקיסטאן, המדינה העיקרית שמנסה לתווך בין ארה"ב ואיראן, היא אולי הנפגעת העיקרית.
למעשה, משבר האנרגיה כבר נותן את אותותיו בפקיסטאן. פקידי המדינה הונחו לעבור לשבוע עבודה של 4 ימים כדי להימנע מנסיעות. גם טיסות לחו"ל נאסרו עליהם בשלב זה. מערכת החינוך עברה לעבודה מרחוק, פקידי ממשל הונחו שלא לקיים ארוחות ערב רשמיות, חנויות וקניונים הונחו לסגור את דלתותיהם אחרי 8 בערב, והוטלה הגבלת מהירות על נסיעה בכביש מהיר. הנחיות ברוח דומה הטילו גם מדינות נוספות באסיה, כל אחת בהתאם לחומרת המצב והמחסור שמתפתח אצלה.
"שיבוש האנרגיה הגדול בהסטוריה המודרנית"
שוקי המניות אולי חיים בשבועיים האחרונים בעולם משלהם. עולם של חלומות על טכנולוגיות מהפכניות, וצמיחה עולמית מוגברת בזכות הבינה המלאכותית.
לשוק האנרגיה אין לוקסוס כזה. הוא כפוף מיידית לחוקי הביקוש וההיצע, ולהערכות לגבי ארכו של המשבר. מחירה של חבית נפט זינק מאז 7 באפריל מכ-75 דולר לחבית לכ-95 דולר לחבית. וגם כך לא ממש בטוח שהוא משקף נכונה את מה שיו"ר סוכנות האנרגיה העולמית, פתיח בירול, כינה: "שיבוש האנרגיה הגדול בהסטוריה המודרנית". לדברי בירול המשבר הנוכחי חמור יותר ממשברי הנפט של 1973 ו-1979, משום שהוא משלב שיבוש אדיר הן בשוק הנפט והן בשוק הגז הטבעי.
כאשר מדברים על שיבוש כלל עולמי בשוק האנרגיה, המחשבה נודדת מייד למשבר שנוצר עם פלישתה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022. גם אז, עקב סנקציות שהוטלו על נפט וגז רוסיים, נוצר מחסור מיידי שדחף את האינפלציה בארה"ב ואירופה לרמה שנתית של 9%-11%. זו רמה שלא נראתה בשוקי המערב מאז תחילת שנות ה-80'. על מנת להוריד את האינפלציה חזרה לרמות "מערביות", נדרשו כשנתיים של העלאות ריבית חריפות.
המשבר הנוכחי שונה מעט מאשר המשבר של תחילת 2022. בעיקר משום שהפעם לא קיימת מגפת הקורונה שתרמה את חלקה לאינפלציה דרך קטיעת שרשרות האספקה העולמיות.
למרות זאת, ייתכן שלמשבר הזה יש פוטנציאל נפיץ לא פחות בכל הקשור להתפתחות האינפלציה. מדוע? משום שהוא חורג בהרבה מעבר לשוקי הנפט והגז.
ניקח לדוגמא את המחסור בדשנים לחקלאות. חקלאים רבים ויתרו על עונת הזריעה הנוכחית בגלל היעדר דשנים שעלול לגרום ליבולים נמוכים מדי. אלו שכן זרעו נאלצו לקנות דשנים במחיר יקר.
כתוצאה מכך היבולים של עונת הסתיו יהיו נמוכים יותר ויגרמו לעלייה במחירן של סחורות חקלאיות כמו חיטה, אורז ותירס. העלויות הללו יתגלגלו בהמשך למשקי החי (רפתות, לולים) ולמחירי החלב ומוצריו. בשוק המזון כבר מדברים על משבר שעלול להיווצר בהמשך השנה. משבר כזה יפגע בעיקר בשכבות החלשות שמתבססות על מוצרי מזון בסיסיים וזולים.
משבר מסוג אחר עלול להיווצר עקב מחסור בהליום שמשרת את תעשיית השבבים. המחסור בהליום נוצר בעיקר בשל פגיעה במתקני ראס לאפן (Ras Laffan) בקטאר, שאחראים לכ-30% מהאספקה העולמית. ענקיות שבבים כמו TSMC הטאיוואנית וסמסונג הדרום קוריאנית מסתמכות על הליום לקירור בתהליך ייצור. מחירי ה"ספוט" של הליום הוכפלו מתחילת המלחמה, והן נאלצות לשלם פרמיות גדולות כדי לייבא הליום מארה"ב.
הליום, מסתבר, פוגע גם בשירותי בריאות. חלק מבתי החולים במערב דיווחו על קושי בהפעלת מכשירי MRI שזקוקים להליום לשם קירור. הדבר מוביל בינתיים לדחיית בדיקות לא דחופות.
היעדר זמינות של שבבים פוגע גם בייצור מכוניות. זו תופעה שראינו כמותה כבר בשלהי תקופת הקורונה ואשר גרמה לעיכוב של חודשים רבים במסירת מכוניות חדשות.
עוד מוצר שנמצא במחסור הינו גופרית. גופרית היא תוצר לוואי של זיקוק נפט וגז. היא מרכיב חיוני בייצור חומצה גופרתית המשמשת למוצרים רבים. המחסור בגופרית כבר הוביל לעצירת קווי ייצור של דשני פוספט ושל רכיבים לתעשיית הרכב החשמלי.
כל ההתפתחויות הללו אמורות להוביל בחודשים הקרובים לגל אדיר של לחצי מחירים. ההעלאות הללו יגיעו מכל הכיוונים: מוצרי יסוד, מוצרי אנרגיה, מכוניות, מוצרים חשמליים, מחשבים ועוד. הנעלם העיקרי כרגע הוא – "כמה?". עד לאן תגיע האינפלציה השנה והאם לחצי המחירים יימשכו גם בשנה הבאה.
תשובה לכך עדיין אין כמובן. "כלל האצבע" המקובל על מוסדות כלכליים בינלאומיים (כמו קרן המטבע למשל) אומר שכל עליה של 10% במחירי הנפט מתורגמת לעלייה של כ-0.4% באינפלציה.
עם זאת, כדי שההשפעה תתקבע על 0.4%, העלייה במחיר הנפט צריכה להישאר יציבה לאורך זמן. אם המחיר מזנק וצונח מיד, ההשפעה על האינפלציה השנתית תהיה נמוכה משמעותית.
קיימים גם הבדלים גיאוגרפיים. אירופה למשל רגישה יותר למחירי האנרגיה לעומת ארה"ב שהיא מפיקת נפט גדולה. הערכות הבנק המרכזי האירופי (ECB) מדברות לעיתים על יחס גבוה יותר, שבו עליית מחירים משמעותית באנרגיה יכולה להוסיף עד 0.6% לאינפלציה ביבשת. שווקים מתעוררים לעיתים מושפעים יותר בגלל תלות גבוהה בנפט מיובא. ישנה גם טענה שבעשורים האחרונים יחס ההעברה נחלש מעט, מאחר והתלות בנפט הולכה ופחתה.
כך או כך, מצב שבו מחיר הנפט מתקבע על 90-100 דולר לחבית הוא צרה צרורה לכלכלה העולמית. אם מוסיפים לכך שהמשבר עלול לגרום ללחצי מחיר חזקים גם בענפים אחרים (מזון, שבבים, אלקטרוניקה, המכוניות), החשש כבד עוד יותר. נראה שכל מי שבנה על ירידה באינפלציה והפחתות ריבית שתתמוך השנה בשוק המניות צריך לחשב מסלול מחדש.
לידיעת הקוראים:
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.
במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]

האינפלציה בדרך לחזור / קרדיט: אילוסטרציה – AI


