דו״ח שווקים מתעוררים

השקל הישראלי הגיע לשיא של 30 שנה מול הדולר מאז תחילת העימות עם איראן. גורם חשוב אחד לכך, לדעתנו, הוא עלייה בהיקף הגידורים במט"ח מצד משקיעים מוסדיים. בעבר ציינו את רמת הגידור הנמוכה יחסית של החשיפה למט"ח אצל המוסדיים המקומיים, זאת אף על פי שסך הנכסים הזרים חצה את רף ה־300 מיליארד דולר בינואר. כעת נראה כי המצב משתנה.

על פי נתוני בנק ישראל עד פברואר, היקף הגידורים במט"ח עלה מכ־66 מיליארד דולר באוגוסט אשתקד ליותר מ־84 מיליארד דולר. גידור הנכסים הזרים של ישראל הגיוני מכמה בחינות: התחזקות השקל מגדילה את התמריץ לגידור עבור המשקיעים המקומיים, ובאופן רחב יותר, תכונות המקלט הבטוח של הדולר עומדות בסימן שאלה, למרות זעזועי מחירי הנפט.

למרות העלייה המהירה בגידורים, יחס הגידור המשתמע של הנכסים הזרים (כ־28% כיום) עדיין נמוך משמעותית מהשיא שנרשם בשנת 2022, מעל 50%. לכן, אנו ממשיכים לראות בערוץ זה גורם חשוב להמשך התחזקות השקל. בנוסף, השקל ממשיך ליהנות מעודף משמעותי בחשבון השוטף, ומרוויח מחשיפה חיובית לייצוא ביטחוני עולמי ולענף הטכנולוגיה. אף שהאי־ודאות הגיאו־פוליטית באזור נותרת גבוהה מאוד ומצבה הפיסקלי של ישראל הורע, היקף הנכסים הזרים הגדול והעודף החיצוני המשמעותי יותר מאזנים את הגורמים השליליים.

בהסתכלות קדימה, שני גורמים נוספים יהיו חשובים להתפתחות השקל. הראשון הוא עמדת בנק ישראל כלפי המשך התחזקות המטבע. בעוד שבעבר הבנק המרכזי התערב בתקופות של התחזקות חדה מדי של השקל, בשבועות האחרונים לא נראתה עדות לדאגה מצדו, ייתכן משום שהתחזקות השקל מסייעת לאזן לחצי אינפלציה, כגון עליית מחירי הנפט. הגורם השני הוא הבחירות הצפויות להתקיים השנה. בטווח הקצר, אנו מעדכנים את יעדנו לשער דולר/שקל כלפי מטה ל־2.90, לאחר שהגענו ליעד הקודם של 3.00 לפני מספר שבועות.