תעלומת ירידות המחירים בתל אביב

עפ"י נתוני הלמ"ס ירדו מחירי הדיור במהלך השנה האחרונה ב-1.7 אחוזים, אולם בתל-אביב הם ירדו פי 3 (!) כ-5.1 אחוזים בתל- אביב, ירידה שהעיר העברית הראשונה לא ידעה כמותה מעולם.

ובכן, דווקא כשהכול מדברים על התאוששות ענף ההייטק והתרחבות חברות, עובדה שבאה לידי ביטוי בגיוס מוגבר של עובדים לענף, זאת לאחר כשלוש שנות משבר, משכה את תשומת ליבי ידיעה קטנה שאותה קראתי באחד האתרים.

מסתבר שחברות הייטק ישראליות, ובמיוחד הגדולות והמובילות, אימצו בחלקן הגדול נוהג חדש למקם את הבסיס שלהן באחת ממדינות אירופה. יתרה מכך: הן מעסקיות בסך הכול כ-30 אלף עובדים במדינות האיחוד האירופי, כ-12 אלף מתוכם ישראלים, כולל לא מעט עובדים בכירים.

מצד אחד מדובר ללא ספק בידיעה משמחת המעידה כאלף עדים על התאוששות הדרגתית של ענף ההייטק שהיה מאז ומתמיד הקטר המוביל של שוק העבודה  והמשק הישראלי, ותרומתו הסגולית הייתה מעל ומעבר לחלק שלו בשוק העבודה, המהווה כ-8 אחוזים מכלל העובדים.

אולם, וזה אולם גדול, הידיעה המשמחת הזו, לכאורה, הטרידה אותי במיוחד, זאת בשל שתי סיבות עיקריות:

האחת, בד בבד אליה, התפרסמה ידיעה הרבה יותר בולטת אודות כ-70 אלף ישראלים שירדו השנה מהארץ, זאת כולל לא מעט אנשי אקדמיה, רופאים, מהנדסים ואנשי הייטק. ברור בעליל כי אחוז לא מבוטל מאותם כ-12 אלף עובדים ישראלים הממוקמים באירופה, לא יחזרו כלל.

השנייה, העובדה שהענף שלנו, הנדל"ן, עשוי לאבד כאן פוטנציאל צמיחה בלתי רגיל לשנים הקרובות, הן חברות הייטק שישכרו או אפילו ייקנו מיליוני מ"ר שטחי משרדים והן אובדן קהל רוכשים יוצא מן הכלל בנגזרת של הנדל"ן למגורים.

יתרה מכך: הסיבה העיקרית שאותן חברות הייטק ישראליות מיקמו את מרכז פעילותן דווקא במדינות האיחוד האירופי, אינה בשל העדר פטריוטיות למדינת ישראל, אלא בשל העובדה הפשוטה שזה הרבה יותר מכדאי להן מבחינה כלכלית.

ובמילים אחרות: אם בקרב מקבלי ההחלטות בארץ, בממשלה ובכלל, היה מוקם "כוח משימה" שמתפקידו לאתר ולבחון את הצרכים של חברות הייטק ובד בבד לנתח גם את האקס פקטור של רבבות העובדים בתחום, אזי ייתכן מאוד שהתופעה של חלחול לעבר מדינות אירופה הייתה נמנעת או לכל הפחות מצטמצמת.

קל וחומר כשניסיון העבר בענף הנדל"ן בכלל ושוק הדיור בפרט, מלמד כי הקטר המוביל להתאוששות היה מאז ומתמיד מורכב הן משקיעים אסטרטגיים והן משקיעים של גופים מוסדיים, כשהמרכיב של קהילת יהודים משקיעי חו"ל היה דומיננטי בהשפעה על ביקושים לדיור בכלל, ודיור פרימיום בפרט.

הפתרון, לטעמי הוא בכך שמקבלי ההחלטות בממשלה ובכלל יחזירו במהירות האפשרית הן את חברות ההייטק והן את המשקיעים הזרים שנעלמו מהנוף לתל-אביב. דווקא העידן של לאחר תום המלחמה הממושכת ביותר בתולדות המדינה מהווה לטעמי הזדמנות פז להחזיר את העטרה ליושנה ולהפוך את העיר תל-אביב מחדש לבירת העסקים האולטימטיבית של מדינת ישראל !

כותב המאמר אמיר רוזנבלום הוא יועץ ניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן (ש.נ.י)