לשכת יועצי השקעות , מנהלי תיקים ומשווקים יוצאת לדרך

לעמוד הפייסבוק של לשכת יועצי השקעות , יועצים פנסיונים, מנהלי תיקים ומשווקים.

אחת מתופעות החקיקה הבולטות בתקופה האחרונה בקשר עם בעלי רשיון פיננסי, הוא חוק האכיפה המנהלית.החוק יוצר הליכים בעלי משמעויות כבדות מאוד לבעלי הרשיון – לפרט, ליחיד וגם לארגון. במסגרת המאבק בחוק, נשמעו דעות מדעות שונות, אולם בסופו של יום החוק עבר, קיים מנוי וגמור. כעתנשאלת השאלה כיצד ייושם החוק הזה, כיצד ההתייחסות לפרט תהא ביישום ובהשלכה של החוק על היחיד.

החוק העלה ביתר שאת את הצורך בהקמת לשכה לבעלי רשיון פיננסי. לשכה שתאגד תחתיה את יועצי ההשקעות, משווקים פיננסיים, מנהלי תיקים. לשכה שתפעל לצורך קידום האינטרסים של הפרטים הקשורים בעיסוק במקצוע זה.

לא רק חוק האכיפה המנהלית, חוק הייעוץ חוקק בשנת 1995 ועד היום אנחנו נמצאים בתיקון 15 של החוק. כלומר בממוצע אחת לשנה החוק עובר איזושהי רביזיה, כך שמדובר רק בשאלה של זמן עד שיגיע תיקון נוסף שתהיינה לו השלכות נוספות על בעלי רשיון פיננסי.

 יועץ השקעות שעימו שוחחנו אמר כי "בעקבות כניסתו לתוקף של חוק האכיפה המנהלית התחושה בקרב יועצי השקעות קשה מאוד. היועצים מעוניינים בביטוח כלשהו או תוספת סיכון למשכורת שתפצה על גובה הקנס שבו הם עשויים להיות מחוייבים", היועץ הוסיף "אני לא מבין למה רופא יכול לקבל ביטוח קולקטיבי ויועץ לא. רופא עוסק בחיים ומוות ואני שעוסק בכספים לא מקבל". בגליון נובמבר של פאנדר דיברנו על קנס שקיבל ירון שקדי, הקנס ניתן על הודעה שכתב שקדי בפורום ספונסר. גובה הקנס הוא 86 אלף שקל (לאחר שהופחת מ -172אלף שקל).

מן הסתם לאנדון כאן שוב בעניין זה, אבל המקרה הזה הוא מקרה שמדגיש צורך. התמודדות עם רגולציה הוא ללא ספק אחד הנושאים המשמעותיים ביותר המצדיקים קיום של לשכה לבעלי רשיון פיננסי. אולם לא רק. מעמדו של יועץ השקעות סובל מנחיתות רבה הן באופן אובייקטיבי, והן ביחס לבעלי רשיון אחרים, ואולי הסיבה העיקרית לנחיתות זו היא העובדה שאין קול מאוחד, שלא במסגרת ארגונית שמדבר ומייצג את בעלי רשיון הייעוץ.

אוכלוסיית בעלי הרשיון הפיננסי לא זוכה לייצוג וקולה נשמע אך ורק במסגרת האינטרסים השונים של הגופים הפעילים בשוק ההון. וישנם לא מעט, גם מזה, וגם מזה. חברות ניהול התיקים מאוגדות תחת ארגון מנהלי התיקים, תחת איגוד לשכות המסחר. קרנות הנאמנות תחת איגוד קרנות הנאמנות, הבנקים תחת איגוד הבנקים, איגוד תעודות הסל, וישנם אולי עוד גופים שונים. כל אלה מייצגים ארגונים, מייצגים גופים. אם ובמקרה האינטרס של אותו גוף עולה בקנה אחד עם האינטרס של בעל הרשיון– היחיד, הפרט, הרי שגם אינטרס זה זוכה לייצוג.

אבל לא תמיד.יועץ אחר שדיברנו עימו טען לגבי הקמת הלשכה "איך לא חשבו על זה קודם. צריך מקום שיתן מענה ומעמד למקצוע בנוסף למקום העבודה הרגיל, כמו במקצועות אחרים, למרות ההבדלים בין יועץ לעורך דין או רואה חשבון, עדין יש מקום ללשכה שתיתן מענה משמעותי". אותו יועץ אמר שהנחיצות של הלשכה עולה בשיחות שלו עם חבריו למקצוע, ולדבריו "לא רק בין יועצים בבנקים. גם בין משווקים ומנהלי תיקים. גם אלה שעובדים בבנקים וגם אלה שמחוץ לבנק, כולם מאוד רוצים, אבל כולם חוששים למקום העבודה שלהם. כולם רואים את מקום העבודה שלהם בעדיפות ראשונה" לדבריו, "הלשכה יכולה להוות עוגן מקצועי עם ערך מוסף למקום העבודה האישי של כל יועץ ויועץ".

יועץ נוסף אמר שלדעתו "אין ספק שיועצים יסכימו לשלם תשלום של 30 שקל לחודש, אולם לדעתו
המימון לא חייב לבוא רק מחברי הלשכה, אלא יכול לבוא גם מפעילויות נוספות שתבצע הלשכה".

אין ספק כי תהליך ההקמה הוא תהליך מורכב, וכרוך בפעילות מול גורמים רבים המעורבים בשוק ההון. לשכה כאמור לא תהא גוף לעומתי, הרצון הוא ליצור גוף שיזכה לברכת הדרך של הגופים השונים הקשורים לשוק ההון, לרבות הרגולטור. אולם הגוף שיקום ישים בראש ובראשונה לנגד עיניו את בעל הרשיון, את היחיד,הפרט, זה שעוסק בפועל,מתוקף תפקידו בארגון בו הוא מועסק, בייעוץ, בשיווק השקעות ובניהול תיקים.עד היום לא זכתה אותה אוכלוסיה לייצוג כלשהו, הגיע הזמן.

הלשכה עושה צעד ראשון

ביום 21 בחודש נובמבר נערכה פגישה ראשונית שבה השתתפו נציגים ממרבית בתי ההשקעות בשוק ההון, ויועצים מבנקים שונים. ישיבה זו נועדה לשמש כבסיס להעלאת רעיונות הקשורים ללשכה, ולקבל את דעת השוק לגבי הצורך בלשכה זו. במהלך הישיבה הוברר כי אין ספק שקיים צורך, וכי עובדי התעשייה הפיננסית משוועים לגוף שייצג אותם.

עוד עלה בישיבה כי המטרה היא לאגד את כלל בעלי הרשיון – הן יועצי ההשקעות והן היועצים הפנסיונים תחת הלשכה. כמו-כן עלה היבט יחסי עבודה שקשורים בייצוג עובדים שנמצאים בארגון מיוצג (ההסתדרות). כיום איגוד לשכות המסחר מארגן את פעילות חברות מנהלי התיקים, ועלתה האפשרות לפנות לאיגוד לשכות המסחר.

לאור זאת עולה הצורך לפנות הן להסתדרות והן לאיגוד לשכות המסחר על-מנת לבחון אפשרות
לשיתוף פעולה עימם, כמו-גם שיתופי פעולה אפשריים עם גופים נוספים כמו – איגודים קיימים
(איגוד הבנקים, איגוד תעודות הסל, איגוד קרנות הנאמנות וכיו"ב), פעילות מול רשות ניירות ערך ומשרד האוצר, פעילות בועדות הכנסת, ופעילות תקשורתית.

מסתמן כי הלשכה תפעל כעמותה. הועד המנהל של העמותה ייבחר על-ידי האסיפה הכללית של העמותה, וימנה את מנכ"ל הלשכה. כמו-כן יוצג תקנון להסדרת פעילות הלשכה ומוסדותיה. השאיפה היא שבוועד הלשכה יהיו יועצים נציגים מכל הגופים הרלבנטיים – הן הבנקים והן בתי ההשקעות השונים.

המהלך החל, ולקראת הרבעון הראשון של שנת 2012 יתבצעו צעדים רשמיים ותקשורתיים יותר בהפצת הרעיון בקרב היועצים, ובקרב כל הגופים הנוגעים בדבר.